בית משפט השלום באשקלון גזר את דינו של שמעון בן חמו, שהורשע בשלוש עבירות של הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שהציג תמונות אינטימיות של בת זוגו לשעבר בפני אנשים אחרים ללא הסכמתה. המתלוננת תיארה פגיעה נפשית קשה, חשיפה משפילה ופגיעה בשמה הטוב. התביעה ביקשה מאסר בעבודות שירות, ההגנה ביקשה להימנע מהרשעה וכבוד השופט צבי פורר קבע, כי חומרת המעשים מחייבת הרשעה, אך הסתפק במאסר מותנה, פיצוי בסך 6,000 שקל והתחייבות כספית| אשדוד היום

שלושה אירועים, תמונות אינטימיות ופגיעה בפרטיות

פרשה שהחלה במערכת יחסים זוגית והסתיימה בהליך פלילי הגיעה להכרעה בבית משפט השלום באשקלון. ביום 4 בנובמבר 2026 גזר השופט צבי פורר את דינו של שמעון בן חמו, יליד 1953, שהורשע בשלוש עבירות של הטרדה מינית והתנכלות, לפי סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית. על פי כתב האישום המתוקן, בן חמו והמתלוננת היו בני זוג בתקופה שבין ינואר לאפריל 2020. במהלך הקשר שמר הנאשם תמונות אינטימיות וחושפניות של המתלוננת במכשיר הטלפון שברשותו.

לאחר סיום הקשר, בשלושה אירועים נפרדים, הציג את התמונות בפני אנשים אחרים, ללא הסכמת המתלוננת ובנסיבות שבהן היה בפרסום כדי להשפילה או לבזותה.

האירוע הראשון התרחש בספטמבר 2020, כאשר בן חמו הגיע למשרדי תוכנית הרדיו ״סולו״ בראש העין ונפגש עם מנהל התחנה, שוקי אברהם, המכונה ״שוקי״. במהלך הפגישה הציג לו תמונה אינטימית של המתלוננת.

האירוע השני התרחש במרץ 2021 או בסמוך לכך, בעת שנפגש עם הגב׳ רחלי אמיר בביתו ברחוב הגלים 5 באשדוד. גם בפגישה זו הציג תמונה של המתלוננת ללא הסכמתה.

האירוע השלישי התרחש ביום 28 באוקטובר 2021, בשעות הערב, כאשר נפגש עם תחקירנית תוכנית הטלוויזיה ״המתחזים״ בערוץ 12 בדירה בעיר בת ים. במהלך הפגישה הציג לה תמונה אינטימית של המתלוננת.

שלושת האירועים נכללו בכתב האישום המתוקן והנאשם הורשע לאחר שהודה בעובדותיו.

המתלוננת: פגיעה נפשית, השפלה וחשיפה שלא הסכימה לה

במסגרת הטיעונים לעונש העידה המתלוננת ותיארה את השלכות המעשים על חייה. לדבריה, הצגת התמונות גרמה לה לפגיעה נפשית ופיזית, לתחושת השפלה ולפגיעה בשמה הטוב. היא תיארה גם חשיפה של התמונות בפני גורמים נוספים והשלכות שהמשיכו ללוות אותה לאחר האירועים. המתלוננת ציינה, כי נחשפה לכך שתמונתה הוצגה בפני אנשים אחרים, לרבות במסגרת הקשר עם אנשי תקשורת וכי הדבר גרם לה למצוקה משמעותית. בעדותה תיארה את מעשי הנאשם כהתעללות נפשית והבהירה, כי מבחינתה אין מדובר באירועים נקודתיים בלבד, אלא בפגיעה מתמשכת בתחושת הביטחון ובפרטיות שלה.

עוד סיפרה, כי בעקבות האירועים החלה לנקוט אמצעי זהירות בחיי היומיום וכי היא חוששת מפני חשיפה נוספת של התמונות.

המתלוננת ביקשה מבית המשפט להביא בחשבון את חומרת הפגיעה ואת הצורך למנוע הישנות מקרים דומים.

עמדת התביעה: הרשעה וענישה מוחשית

המאשימה, באמצעות באת כוחה, הדגישה את הפגיעה החמורה בפרטיות המתלוננת ובכבודה. התביעה טענה, כי מדובר במעשים שבוצעו בשלושה מועדים שונים, לאורך תקופה של יותר משנה וכי אין לראות בהם אירוע חד-פעמי. לשיטתה, הצגת תמונות אינטימיות ללא הסכמה היא פגיעה משמעותית באוטונומיה של האדם על גופו ועל פרטיותו. התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה שיכלול מאסר, אשר ניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה ופיצוי משמעותי למתלוננת.

עוד התנגדה לבקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם בטענה, כי נסיבות המקרה וחומרת המעשים אינן מצדיקות חריגה מן הכלל שלפיו מי שביצע עבירה פלילית יורשע בדין.

ההגנה: נסיבות אישיות, שירות צבאי ופגיעה אפשרית בפרנסה

מנגד, ההגנה ביקשה מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של בן חמו, בגילו, בעברו הצבאי ובטענות הנוגעות למצבו הרפואי ולפרנסתו. סנגורו טען, כי בן חמו לא שלח את התמונות האינטימיות לבני משפחה ולא העלה אותן לרשתות החברתיות וכי יש להבחין בין הצגת תמונה למספר אנשים לבין הפצה רחבה ברשת. עוד נטען, כי האירועים התרחשו על רקע מערכת יחסים מורכבת בין הנאשם למתלוננת וכי יש להתחשב בהקשר שבו התרחשו. ההגנה ביקשה להימנע מהרשעה, בין היתר בשל החשש לפגיעה באפשרויות התעסוקה של הנאשם. במסגרת הטיעונים הוצגו מסמכים הנוגעים לשירותו הצבאי, לרבות תעודת קצין מילואים, תעודת נכה ואישור על שירותו במערך השכול. בן חמו עצמו אמר בבית המשפט, כי המתלוננת בזבזה לו כספים וכי הוא מבקש לסגור את העניין. לדבריו, היא הגישה נגדו תלונות במשטרה. בהמשך, במסגרת הצהרת התחייבות שנרשמה בגזר הדין, התחייב להימנע מביצוע עבירה נוספת מן הסוג שבו הורשע.

השופט צבי פורר: הזכות לפרטיות ולכבוד עומדת במרכז

בגזר הדין בחן השופט צבי פורר את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ובראשם הזכות לפרטיות, לכבוד ולשם טוב.

השופט הפנה לפסיקת בית המשפט העליון, שהדגישה את חומרת הפצתן של תמונות אינטימיות ללא הסכמה ואת הפגיעה באוטונומיה של האדם המצולם. במסגרת הדיון המשפטי ציין בית המשפט, כי גם פרסום שנעשה בפני מספר מצומצם של אנשים עשוי להוות פגיעה משמעותית בפרטיות וכי אין הכרח שהתמונות יופצו ברשת האינטרנט כדי שהמעשה ייחשב עבירה. עם זאת, השופט הבחין בין נסיבות המקרה הנוכחי לבין מקרים חמורים יותר שבהם הופצו תמונות וסרטונים בהיקף רחב. הוא קבע, כי יש לתת משקל לכך שהמעשים התרחשו בשלושה אירועים נקודתיים ולא במסגרת הפצה המונית. לצד זאת, הודגש, כי עצם הצגת התמונות ללא הסכמה מהווה פגיעה במתלוננת.

נדחתה הבקשה לביטול ההרשעה

אחת הסוגיות המרכזיות בגזר הדין הייתה בקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של בן חמו. בית המשפט בחן את ההלכה המשפטית המאפשרת, במקרים חריגים, להימנע מהרשעה פלילית, כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה. השופט קבע, כי לא הוכח שההרשעה תגרום לנאשם נזק קונקרטי המצדיק את ביטולה. עוד הודגש, כי אף שהנאשם הציג מסמכים הנוגעים לנסיבותיו האישיות, לא הונחה תשתית מספקת להוכחת פגיעה ממשית בפרנסתו כתוצאה מן ההרשעה. לפיכך נדחתה הבקשה לביטול ההרשעה והיא נותרה על כנה.

העונש: שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות

לאחר בחינת כלל הנסיבות, גזר השופט צבי פורר על שמעון בן חמו את העונשים הבאים:

• שישה חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים, שלא יעבור עבירה מן הסוג שבו הורשע.
• פיצוי בסך 6,000 שקל למתלוננת, בחמישה תשלומים חודשיים, החל מיום 1 בינואר 2027.
• התחייבות כספית בסך 4,000 שקל, להימנע מביצוע עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית במשך שנתיים.

במהלך הדיון הצהיר הנאשם, כי הוא מתחייב בסכום שנקבע. כמו כן, ביקש, כי פיקדון בסך 5,000 שקל שהפקיד בתיק יועבר לטובת הפיצוי. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע, כי הפיקדון יועבר על חשבון הפיצוי והיתרה תשולם בהתאם להחלטה.

השופט הבהיר, כי לנאשם עומדת הזכות לערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.

מי ייצג את הצדדים?

על פי פרטי גזר הדין, ההליך התנהל בפני כבוד השופט צבי פורר, בבית משפט השלום באשקלון.

את המדינה ייצגו המתמחה שחר גויטע, המתמחה נתן טימסיט מטעם המאשימה.

את שמעון בן חמו ייצג עו״ד ירין סולאש, בשם עו״ד יוסי דגה.

המשמעות הציבורית: גם חשיפה מצומצמת עלולה להוביל להרשעה פלילית

גזר הדין מדגיש סוגיה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מן המקרה הפרטני: הזכות של אדם לשלוט בחשיפת תמונותיו האינטימיות אינה מסתיימת עם סיומה של מערכת יחסים זוגית. גם כאשר התמונות נשמרו במהלך קשר בהסכמה, אין בכך משום היתר להציגן לאחרים ללא הסכמת האדם המצולם. הכרעת בית המשפט ממחישה, כי גם הצגת תמונות בפני מספר מצומצם של אנשים, ללא פרסום ברשתות החברתיות, עשויה להוביל להרשעה פלילית. מנגד, גזר הדין מלמד, כי בשלב הענישה בית המשפט מבחין בין נסיבות שונות של ביצוע העבירה ובוחן את היקף החשיפה, מספר האירועים, מידת הפגיעה ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

בסופו של דבר, שמעון בן חמו לא נשלח למאסר בפועל, אולם הרשעתו נותרה על כנה והוטלו עליו מאסר מותנה, פיצוי למתלוננת והתחייבות כספית.

פרטי ההליך: ת״פ 11766-02-24, מדינת ישראל נגד שמעון בן חמו, בית משפט השלום באשקלון, גזר דין מיום 4.11.2026.

צילום: הדס שטייף בהתאם לסעיף 27א לחוק ז״י• ניתן לפנות במייל להסרה/קרדיט [email protected]