טל בן דוד יו״ר סניף איל״ן בביקורת קשה: ״ילדי החינוך המיוחד באשדוד שקופים״| אשדוד היום

חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך- טל בן דוד תוהה האם המדדים משקפים את התחושה האישית של רבים מההורים לילדים בנושא מצב החינוך בעיר? | מאת טל בן דוד, יו"ר סניף עמותת איל"ן אשדוד והסביבה, יו"ר עמותת צח"י (צרכני חינוך ייחודיים)

חינוך, חינוך חינוך ועוד פעם חינוך.

בשבוע שעבר עלינו לטובה נחשפנו כמה העיר אשדוד טובה בחינוך.. 

אך האם נכון הדבר? האם המדדים משקפים את התחושה האישית של רבים מאיתנו?

פוסטים של בעד ונגד נכתבו בכל מדיה משני הצדדים, אך אפילו לא התייחסות ולו הקטנה ביותר לחינוך המיוחד ולמצבו בעיר לא ראיתי.

זה רק מדגיש פעם אחר פעם, את שאני טוען שלצערי ילדי החינוך המיוחד בעיר שקופים.

לצערי את החינוך מיוחד זוכרים רק פעם בשנה, בשבוע ואהבת לרעך כמוך, רבים באים לנאום בטקס הפתיחה ונעלמים כלא היו וכל כך חבל.

המתי"א שלנו, כן של כולנו, כי לכולנו יש ילדים מיוחדים, למרות הישגיה הרבים בתחום החינוך מיוחד, נעלמה או הוסתרה מהציבור בפוסטים אלו.

לעניות דעתי הגורמים השונים לא מספיק מכירים בחשיבות ובערך העשייה, תפקידה של המתי"א שלנו (ליישום חוק החינוך המיוחד, "לראיית הילד בכוליותו ובייחודו" ולצורך מתן מענה לילדים עם צרכים מיוחדים ושונים) מתי"א אשדוד פורצת דרך ברמה הארצית, זה דבר שלא בא לידי ביטוי בנראות בכלל, פתיחת המרכז הטיפולי במתכונת חדשה, מאפשר הרחבת מתן מענים לתלמידים הזכאים לסל האישי, ועדיין המציאות הקשה ומחסור כוח האדם והיעדר משאבים בהלימה לגידול אינם מאפשרים מתן מענה לכלל הצרכים.

מצוינות, בכל תחום, מושגת רק לאחר חיים שלמים של עבודה  (סמואל ג'קסון) – זו המתי"א שלנו.

האם יש מצוינות גם בחינוך מיוחד?
בוודאי שכן ולא מעט, אך לפני שאמנה את המצוינות הקיימת, בני ליעד סיים השנה כיתה יב' עם בגרות מלאה חלק גדול מזה בזכות המתי"א שלנו, שבשבילם מצוינות זה דרך חיים, הם נתנו לו כלים לחיים האמיתיים.

זכיה של בתי ספר בענפי ספורט שונים, בית הספר גוונים חילופי משלחות ללונדון, גננת מהחינוך המיוחד זכתה בפרס הצטיינות הנשיא, המתי"א כמי שמובילת מודלים בתחום הטכנולוגיה ואיכות החיים, וכמובן הילדים של כולנו שניגשים לבגרויות, והאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה, אך לצערי יש תחושה שהחינוך מיוחד הוא שקוף.

אך לצערי התחושות האישיות של רבים מאתנו שאין באמת רצון לסייע לחינוך מיוחד בעיר.

אתהה ברשותכם במספר תהיות/שאלות ותבינו את כוונתי או יותר נכון את תחושתי.

תחילה מדוע מקיימים רק שבוע אחד בשנה, שבוע ואהבת לרעך כמוך ולא כל השנה כמודל חינוך לשילוב מיטבי ואמיתי.

מדוע לא כל בית ספר רגיל מאמץ גן או כיתה לחינוך מיוחד?

מדוע לא כל מחלקה ברשות המקומית מאמצת גן או כיתה לחינוך מיוחד, תומכת בה ומסייעת לה לכל מחסורה, או אפילו סתם לשמח אותם במועדים השונים?

מדוע עד שכבר מגיע אותו שבוע בשנה  אנו רואים הפרדה מוחלטת בין פעילויות של הרווחה, החינוך והרשות למתנסי"ם? בחלק מהפעמים הם אף מציינים זאת במועדים שונים, מדוע? האם קשה לשלב כוחות לשבוע אחד בשנה? לא בשבילנו אלא בשביל הילדים, להתעלות מעל כל מחלוקת? (ושאיש לא יספר לי שאין מחלוקות שלא ניתן לגשר עליהם). יש תושבים בעיר שרוצים זאת, ויפה שעה אחת קודם.

מדוע אין חשיבה על עתידם של הילדים בתחום החינוך, של כיתות הל.ל (ה.מ- לקויי למידה) והתקשורת?

תנו להם לרכוש מקצוע לצד הלימודים העיוניים מתוך מחשבה על עתידם, ואפשר לעשות זאת בקלות, ניתן לשלב את משרד העבודה והרווחה בתמונה לתת להם מקצועות לעתיד, חשמלאות, נגרות, שרברבות ועוד.. ולשלבם במוקד העירוני בפתרונות תקלות, לצד אבות הבית בבתי הספר, בזמן שכולם רצים להייטק וללימודי משפטים במקצועות אלו יהיה חסור והם ידרשו מאוד, אני סבור ובטוח שאם הרשות תתגייס למשרד החינוך יהיה קשה להגיד לא.

מדוע בעיר החמישית בגודלה בארץ במספר התלמידים אין בית הספר מכיל. האם הערים הקטנות טובות יותר מאתנו, האם הן יודעות את שאנו לא?

כך גם הדבר לגבי בית ספר דמוקרטי בעיר. עם כל הכבוד לאמי"ת ולהישגיהם המדהימים, עלינו לחשוב מחוץ לקופסא וליצור בעיר רב-גוניות על כל המשתמע מכך כי כל ילד הוא עולם ומלואו, ולכל אחד מהם מגיע את המענה הכי טוב בשבילו.

אני מכיר היטב את המערכת גם מבפנים כיו"ר ועדת חינוך מיוחד לשעבר מטעם הועד הורים העירוני, גם כיו"ר עמותת צח"י (צרכני חינוך ייחודיים), כמי ששולח את נציגי ההורים שלנו ללוות את המשפחות בוועדות זכאות ואיפיון ואני אומר לכם שצריך כאן שינוי מהותי. שינוי בתפיסה ושינוי ברמת השטח.

חברים שבענו מהבטחות בחירות, נושא זה אמור להיות חוצה מפלגות גם אצל החרדים, "כי גדול כבוד הבריות"

אני תקווה שדברים אלו שייצאו ישר מהלב יהיו אבן דרך עבור כולם, כי אין לנו מחר אחר.