תוצאות הבחירות לכנסת בשנת 2026 מעלות שאלה פוליטית משמעותית לקראת הבחירות הבאות לראשות עיריית אשדוד. ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי, שביסס לאורך השנים את כוחו הפוליטי גם על תמיכת המפלגות החרדיות, אגודת ישראל וש״ס, נדרש להביא בחשבון את השינוי במפת ההצבעה בעיר. הירידה של כ-30% במספר מצביעי ש״ס בבחירות הארציות מעוררת שאלה מרכזית: מה יקרה אם מגמה דומה תבוא לידי ביטוי גם בבחירות המקומיות, שבהן נדרשים לפחות 40% מהקולות הכשרים כדי להיבחר כבר בסיבוב הראשון?| אשדוד היום

המספרים השתנו, המשמעות הפוליטית עדיין פתוחה

במשך שנים נחשבה ש״ס לאחד ממוקדי הכוח הפוליטיים באשדוד. התמיכה הרחבה שלה בבחירות לכנסת העניקה לנציגיה מעמד משמעותי בפוליטיקה המקומית, במיוחד במערכות בחירות שבהן נדרש שיתוף פעולה בין מפלגות, קהילות ומחנות פוליטיים.

לפי נתוני ההצבעה שהוצגו בבחירות האחרונות, ש״ס ירדה מכ-18,200 קולות בבחירות לכנסת בשנת 2022 לכ-12,800 קולות בשנת 2026. מדובר באובדן של כ-5,400 קולות, ירידה של כמעט 30%. אם לקחת בחשבון את הגידול הטבעי ואחוז ההצבעה הגבוה בעיר ששני המשתנים הללו היו אמורים אף להגדיל את כמות המצביעים, מעבר ל-18,200.

מדובר בשינוי מספרי משמעותי, אך חשוב להבחין בין שני סוגי הבחירות. הצבעה למפלגה בבחירות לכנסת אינה זהה להצבעה למועמד לראשות העיר. תושב שבחר שלא להצביע לש״ס בבחירות הארציות עשוי בהחלט לתמוך במועמד שעליו ממליצה המפלגה בבחירות המקומיות. למרות ההבדל הזה, הנתונים מחייבים בחינה מחודשת של ההנחות שעליהן נשענת המערכת הפוליטית המקומית.

בבחירות בשנת 2024 זה הספיק. האם אותה נוסחה תישמר גם בעתיד?

בבחירות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 נבחר ד״ר יחיאל לסרי לכהונה רביעית כראש עיריית אשדוד. לסרי זכה לתמיכת הציבור החרדי, לצד תמיכה של קבוצות נוספות באוכלוסייה והצליח לחצות את הרף הדרוש להכרעה כבר בסיבוב הראשון.

באותה מערכת בחירות, נרשמה נוכחות משמעותית של המפלגות החרדיות במועצת העיר. ש״ס ויהדות התורה הפכו לשתי הסיעות הגדולות במועצה, עובדה שהמחישה את משקלן בפוליטיקה העירונית. המציאות הזאת מסבירה את חשיבותן של המפלגות החרדיות במערכת הפוליטית של לסרי. תמיכתן אינה מסתכמת בהצהרה פוליטית בלבד. היא כוללת גם יכולת ארגונית, פעילות בקרב קהילות מגובשות ועידוד השתתפות בבחירות.

הבחירות לכנסת באוקטובר 2026 מציגות תמונה שונה בכל הנוגע לש״ס

לפי נתוני ההצבעה באשדוד, ש״ס קיבלה 12,857 קולות, לעומת 18,254 בבחירות הקודמות לכנסת. מדובר בירידה של 5,397 קולות. במקביל, יהדות התורה קיבלה 15,789 קולות והייתה למפלגה השנייה בגודלה בעיר, אחרי הליכוד. התוצאות אינן מלמדות בהכרח על היחלשות כוללת של הציבור החרדי. הן כן מלמדות על שינוי בחלוקת הכוח בין המפלגות המייצגות אותו.

מבחן ה- 40%: מדוע כל קול עשוי להיות משמעותי?

החוק קובע, כי מועמד לראשות עיר נבחר בסיבוב הראשון אם קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ולפחות 40% מהקולות הכשרים. בהיעדר מועמד שעומד בתנאי, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. כדי להבין את המשמעות המספרית, אפשר לבחון תרחיש פשוט. נניח שבבחירות הבאות לראשות עיריית אשדוד ייספרו 110 אלף קולות כשרים. במקרה כזה יידרשו לפחות 44 אלף קולות כדי להגיע לרף 40 האחוזים, לצד המקום הראשון במספר הקולות. אם בסיס התמיכה של מועמד מסוים יקטן בכ-5,400 קולות, ללא תוספת ממקורות אחרים, מדובר בשינוי של כמעט חמש נקודות אחוז מתוך כלל הקולות הכשרים בתרחיש הזה.

זהו חישוב להמחשה בלבד. אין פירושו שכל מצביע שאבד לש״ס בבחירות לכנסת הוא קול שאבד ללסרי בבחירות לראשות העיר.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד משום שהציבור החרדי אינו מצביע בהכרח באותה דרך בכל מערכת בחירות אבל בהחלט נתון שחובה לקחת בחשבון.

ש״ס נחלשה, אגודת ישראל נותרה גורם מרכזי

אחת הנקודות המעניינות בתוצאות הבחירות האחרונות היא ההבדל בין שתי המפלגות החרדיות. בעוד ש״ס איבדה אלפי קולות באשדוד, יהדות התורה, הכוללת את אגודת ישראל ודגל התורה, זכתה ל-15,789 קולות והקדימה את ש״ס בפער של כמעט 3,000 קולות. הנתון הזה חשוב לניתוח הפוליטי, משום שהוא מלמד, כי הירידה בתמיכה בש״ס אינה משקפת בהכרח ירידה דומה בכל המגזר החרדי. לצד זאת, יש להבחין בין יהדות התורה בבחירות לכנסת לבין אגודת ישראל בזירה המקומית. אין לראות בכל מצביעי יהדות התורה מאגר קולות אחיד המועבר אוטומטית למועמד מסוים לראשות העיר אם כי המספרים די דומים גם בבחירות המוניציפליות. מכאן עולה שאלה מרכזית נוספת: האם מערכת היחסים הפוליטית בין לסרי לבין שתי המפלגות החרדיות תישמר במתכונתה גם בבחירות הבאות?התשובה כאן נכון לרגעים אלו, היא לחיוב. מה יהיה הלאה? קשה לנחש.

גם הליכוד הוא חלק מהמשוואה

בבחירות האחרונות לכנסת התחזק הליכוד באשדוד וקיבל 38,386 קולות, שהם כ-30.2% מהקולות הכשרים בעיר. מדובר בתוספת של 4,751 קולות לעומת הבחירות הקודמות לכנסת. לסרי מזוהה עם הליכוד ופעל למען המפלגה במערכת הבחירות הארצית. עם זאת, גם כאן יש להפריד בין תמיכה ברשימה לכנסת לבין תמיכה במועמד לראשות העיר. העובדה שתושב מצביע לליכוד אינה מלמדת בהכרח,  כי יצביע ללסרי בבחירות המקומיות. באותה מידה, תושב שבחר במפלגה אחרת לכנסת עשוי לתמוך בלסרי לראשות העיר. לכן, ניתוח רציני של מערכת הבחירות הבאה חייב להביא בחשבון לא רק את כוחן של המפלגות, אלא גם את התמיכה האישית בראש העיר, את זהות המתמודדים מולו ואת שיעור ההשתתפות הצפוי.

השאלה הגדולה: האם ההצבעה החרדית תספיק כדי לחצות את הרף?

הנתונים העדכניים מצביעים על כמה שאלות שהמערכת הפוליטית תידרש להתמודד איתן. ראשית, האם הירידה בתמיכה בש״ס בבחירות לכנסת תבוא לידי ביטוי גם בבחירות המקומיות?, האם ש״ס ואגודת ישראל יתמכו שוב באותו מועמד לראשות העיר?, כיצד תתחלק התמיכה בקרב הציבור הכללי ובאיזו מידה יושפעו התוצאות ממספר המועמדים שיתמודדו? התשובות לשאלות האלה יקבעו את משמעותם האמיתית של נתוני הבחירות הארציות בזירה המקומית.

השורה התחתונה: 5,397 קולות שאי אפשר להתעלם מהם

ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי הצליח לאורך השנים לבנות שיתופי פעולה עם גורמים פוליטיים שונים ובהם המפלגות החרדיות. שיתופי הפעולה האלה מילאו תפקיד משמעותי במערכות הבחירות המקומיות. הירידה של כמעט 30% במספר מצביעי ש״ס באשדוד אינה מוכיחה שתמיכת המפלגה בלסרי תיחלש באותו שיעור. מה שכן היא משנה את נקודת המוצא לדיון הפוליטי. אם הירידה במספר מצביעי ש״ס תתורגם גם לירידה במספר הקולות שיקבל לסרי בבחירות המקומיות, ללא פיצוי מתמיכה של קבוצות אחרות, המרחק מרף 40 האחוזים עשוי לגדול. מנגד, שמירה על התמיכה החרדית לצד תמיכה רחבה יותר בקרב הציבור הכללי עשויה לשנות את התמונה. בסופו של דבר, הבחירות לכנסת מספקות תמונת מצב חשובה, אך אינן תחליף לבחינת הכוחות המקומיים. המבחן הבא של לסרי ושל שותפיו הפוליטיים יהיה בקלפי העירונית, שם ייקבע אם ההרכב הפוליטי שהביא להכרעה בסיבוב הראשון בשנת 2024 יישמר גם במערכת הבחירות הבאה.

נמשיך לעקוב ולעדכן!