מנכ״לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ד״ר גלית קאופמן, ישבה לצד מנהלי בתי החולים הגדולים בישראל והציגה תפיסה רפואית שמעמידה את האדם במרכז, גם בעידן הבינה המלאכותית. מי שהחלה את דרכה כאחות וכיום עומדת בראש בית חולים ציבורי, העבירה מסר חד וברור: הטכנולוגיה יכולה להתקדם ככל שתרצה, אבל אסור לה לאבד בדרך את הלב האנושי של הרפואה| אשדוד היום
בעידן שבו הבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום בחיינו, והשאלה האם מכונות יחליפו בעתיד בני אדם מעסיקה גם את בכירי עולם הרפואה, בחרה ד”ר גלית קאופמן, מנכ”לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, להציב במרכז הדיון דווקא את מה שאף מכונה אינה יכולה להחליף: הקשר האנושי בין הרופא למטופל.
את הדברים אמרה קאופמן אתמול (רביעי), במהלך הכינוס השנתי ה-31 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה, שנערך בתל אביב, שם השתתפה בפאנל יוקרתי של מנהלי בתי החולים בישראל.
לצדה של קאופמן ישבו שלושה מנהלים העומדים בראש מרכזים רפואיים מהגדולים והמרכזיים במדינה: פרופ’ אלי שפרכר, מנכ”ל איכילוב; ד”ר מיכל מקל, מנכ”לית רמב”ם; ופרופ’ ארז בירנבוים, מנכ”ל המרכז הרפואי רבין, הכולל את בילינסון.
את הפאנל הנחה פרופ’ רן בליצר, יו”ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, והוא התקיים תחת הכותרת “איכות במימד האנושי: רפואה מותאמת אישית, מגדרית ושוויונית”.
מאחות למנכ״לית: הדרך המקצועית שמעצבת את תפיסת הניהול
אחד הפרטים המעניינים בסיפורה המקצועי של ד”ר קאופמן הוא העובדה שאת דרכה בעולם הרפואה החלה כאחות. הרקע הזה מעניק לדבריה על הקשר האנושי משמעות מיוחדת, שכן הוא משקף היכרות עם עבודת הצוותים הרפואיים ועם המפגש היומיומי והבלתי אמצעי עם המטופלים.
כיום, כשהיא עומדת בראש בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, קאופמן נדרשת להתמודד עם אתגרים ניהוליים מורכבים, ובהם הרחבת השירותים הרפואיים, פיתוח תשתיות, קידום טכנולוגיות חדשות ושמירה על איכות הטיפול.
אולם דווקא בפאנל שעסק בעתיד הרפואה, היא בחרה להזכיר למשתתפים כי מאחורי כל אבחנה רפואית, בדיקה או הליך טיפולי, נמצא אדם הזקוק לא רק למקצועיות רפואית אלא גם להקשבה, להסבר ולתחושת ביטחון.
“המבחן האמיתי של הבינה המלאכותית הוא לא האם היא יכולה להחליף את הרופא, אלא האם היא יכולה להחזיר לרופא את הזמן למגע אנושי ואמפתי”, אמרה קאופמן והוסיפה: “אם באמצעות בינה מלאכותית נצליח להפחית עומס בירוקרטי, לשחרר זמן קליני ולשפר את ההסבר למטופלים, כך שהצוותים יוכלו להיות נוכחים יותר עבורם, עשינו מהפכה אמיתית”.
הבינה המלאכותית בשירות המטופל ולא להפך
דבריה של קאופמן נוגעים באחד האתגרים המשמעותיים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית: כיצד משלבים חדשנות טכנולוגית מבלי לפגוע באיכות הקשר שבין הצוות הרפואי למטופל?
רופאים ואחיות נדרשים כיום להתמודד עם משימות רבות, חלקן מנהלתיות, הגוזלות זמן יקר שהיה יכול להיות מוקדש למטופלים עצמם.
על פי התפיסה שהציגה קאופמן, הבינה המלאכותית עשויה להפוך לכלי משמעותי דווקא בשחרור הצוותים מעומסים אלה. מערכות חכמות יוכלו לסייע בהנגשת מידע, בצמצום משימות בירוקרטיות ובייעול תהליכי העבודה, כך שהצוות הרפואי יוכל להקדיש זמן רב יותר למטופל.
במהלך הפאנל הציגה קאופמן גם את החזון הטכנולוגי של אסותא אשדוד ואת המהלכים שבית החולים מקדם ונערך להרחיב בשנים הקרובות.
בין התחומים שעליהם הצביעה נמצאים שיפור השירות במערך היולדות, הנגשת מידע רפואי, צמצום עומסים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשיפור חוויית המטופל. המסר המרכזי שלה היה ברור: הצלחת החדשנות אינה נמדדת במספר המערכות המתקדמות שבית החולים מטמיע, אלא בשיפור שהמטופלים והצוותים הרפואיים חווים בפועל.
אסותא אשדוד תופס מקום בשיח הארצי על עתיד הרפואה
השתתפותה של קאופמן בפאנל לצד מנהלי איכילוב, רמב”ם ובילינסון מעניקה גם זווית מקומית מעניינת. בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שנפתח בשנת 2017, צעיר משמעותית ממרכזי הרפואה הוותיקים של ישראל, אך מנהלתו משתתפת כיום בדיונים העוסקים בעיצוב עתידה של מערכת הבריאות.
הדברים מקבלים משנה חשיבות על רקע תוכניות ההתרחבות של בית החולים, ובהן הקמת מגדל האשפוז החדש, שנועד להגדיל משמעותית את יכולותיו ואת היקף השירותים הרפואיים הניתנים לתושבי אשדוד והסביבה.
לצד הרחבת המבנים והתשתיות, קאופמן מבקשת לקדם גם תפיסה ניהולית ורפואית המשלבת בין טכנולוגיה מתקדמת לבין טיפול אישי, מכבד ושוויוני. מבחינת תושבי אשדוד, המשמעות היא שהדיון על עתיד הרפואה אינו מתנהל רק במרכזים הרפואיים הגדולים והוותיקים, אלא גם בבית החולים הציבורי של העיר.
לא רק לרפא את המחלה, אלא לראות את האדם
אחת האמירות החשובות שעלו מדבריה של קאופמן נוגעת לאופן שבו מודדים איכות רפואית. לדבריה, הצלחת הטיפול אינה מסתכמת רק במדדים קליניים או בהתגברות על מחלה. איכות רפואית נבחנת גם ביכולתה של המערכת להקשיב למטופל, להבין את צרכיו האישיים, להתייחס לחששותיו ולהעניק לו תחושה שהוא נמצא בידיים מקצועיות ואכפתיות.
זוהי תפיסה שמקבלת חשיבות מיוחדת דווקא בתקופה שבה הרפואה הופכת לדיגיטלית, מהירה ומבוססת נתונים יותר מאי פעם.
במערכת “אשדוד היום” רואים בהשתתפותה של ד”ר גלית קאופמן בפורום הבכיר ביטוי למקומו של בית החולים הציבורי אסותא אשדוד בשיח המקצועי הארצי. לצד הצורך להמשיך ולפתח את השירותים הרפואיים בעיר, יש חשיבות גם לחזון שהציגה קאופמן: רפואה מתקדמת שאינה שוכחת את האדם שמאחורי התיק הרפואי. גם בעידן שבו מחשבים מסוגלים לנתח כמויות עצומות של מידע בתוך שניות, מטופל שמגיע לבית החולים עדיין זקוק למישהו שיביט בעיניו, יקשיב לו ויאמר לו שהוא אינו לבד.
בתמונה : ד”ר גלית קאופמן, מנכ”לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, לצד בכירי מערכת הבריאות בישראל. מימין: ד”ר מיכל מקל, ד”ר גלית קאופמן, פרופ’ ארז בירנבוים, פרופ’ אלי שפרכר ופרופ’ רן בליצר.
צילום: פרטי.
