תוצאות הבחירות לכנסת 2026 חושפות הרבה יותר מהעדפותיהם של תושבי אשדוד בזירה הארצית. הליכוד, בהובלת ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ובפעילותם של איריס נפתלי ויו״ר הסניף העתידי אשר נהון, הגדיל את כוחו בכמעט 5,000 קולות. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן רשמה עלייה משמעותית, יהדות התורה שמרה על בסיס התמיכה שלה, גדי איזנקוט הצליח לגייס למעלה מ-14 אלף מצביעים ואילו ש״ס, שהייתה המפלגה השנייה בגודלה בעיר, התרסקה כאשר איבדה יותר מ-5,000 קולות וירדה למקום החמישי. מי הרוויח, מי נחלש, מה המשמעות עבור אבי אמסלם, שמעון כצנלסון והלן גלבר ובעיקר, כיצד עשויות התוצאות להשפיע על מערכת הבחירות הבאה לראשות העיר אשדוד? ניתוח פוליטי מיוחד של תמי אברהמי עורכת ״אשדוד היום״ בפרויקט מיוחד של שיתוף פעולה עם ״השבוע באשדוד״
המספרים שמספרים את הסיפור של אשדוד
שבוע חלף מאז הבחירות לכנסת ה-26 וכעת, כאשר נתוני ההצבעה באשדוד מונחים על השולחן, אפשר להתחיל לנתח את המשמעויות הפוליטיות. אשדוד של שנת 2026 אינה אותה אשדוד שהגיעה לקלפיות בשנת 2022. מפלגות חדשות נכנסו למגרש, שחקנים ותיקים שינו את מיקומם, מאזן הכוחות השתנה ואחדים ממי שהתרגלו לראות בעצמם בעלי כוח פוליטי משמעותי במיוחד בעיר, קיבלו מהבוחרים מסר שמחייב בחינה מחודשת.
לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, נכון ל-3 בנובמבר 2026, באשדוד היו 186,687 בעלי זכות בחירה. לקלפיות הגיעו 127,845 מצביעים, מתוכם נספרו 127,121 קולות כשרים.
שיעור ההצבעה עמד על כ-68.5%, לעומת כ-64.4% בבחירות 2022. מדובר בעלייה של כ-4.1 נקודות אחוז, ובתוספת של 10,798 מצביעים. מספר בעלי זכות הבחירה גדל בכ-4,900 בלבד, בעוד שמספר המצביעים בפועל גדל ביותר מפי שניים מכך. כלומר, לא רק שאשדוד גדלה מבחינה אלקטורלית, אלא שגם שיעור ההשתתפות בבחירות עלה.
הליכוד: 38,386 קולות והוכחה שהשטח עדיין מדבר
אם יש מפלגה שיכולה להצביע על תוצאה מקומית חיובית במיוחד בבחירות הללו, זו מפלגת הליכוד. בשנת 2022 קיבלה המפלגה באשדוד 33,635 קולות, שהיוו 28.92% מהקולות הכשרים. בבחירות 2026 זינק מספר המצביעים ל-38,386, שהם 30.20% מהקולות הכשרים. מדובר בתוספת של 4,751 קולות, צמיחה של כ-14.1% במספר הקולות ועלייה של 1.28 נקודות אחוז בשיעור התמיכה. אלה אינם מספרים שאפשר להתעלם מהם. בעיר שבה התחרות על קולות הימין התרחבה ובמערכת בחירות שבה התמודדו גם רשימות חדשות, הצליח הליכוד לשמור על מעמדו כמפלגה הגדולה ביותר ואף להגדיל את כוחו. מאחורי הנתונים היבשים מסתתר סיפור של עבודת שטח, התארגנות פוליטית ושיתוף פעולה בין כמה מהדמויות המשפיעות ביותר במחנה הליכוד באשדוד.
יו״ר הסניף העתידי אשר נהון: האיש שהימר על דור חדש של פעילים
אחד השמות הבולטים במערכת הבחירות המקומית הוא אשר נהון, המיועד לעמוד בראש סניף הליכוד באשדוד. נהון נכנס למערכה עם תפיסה ארגונית שביקשה לרענן את מערך הפעילים, להכניס כוחות חדשים ולייצר פעילות שטח אינטנסיבית. המהלך לא עבר ללא ביקורת. בתחילת הדרך, נשמעו טענות מצד פעילים ותיקים, שחשו, כי מקומם במערך הפוליטי הצטמצם וכי אנשים חדשים מקבלים אחריות שבעבר הייתה נתונה בידיהם. אלא שבפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, הוויכוחים הפנימיים מעניינים עד שמגיע יום הבחירות. אחריו כולם מביטים בלוח התוצאות. התוצאות הפעם בהחלט מעניקות לנהון סיבה להיות שבע רצון. העלייה במספר מצביעי הליכוד מעניקה חיזוק משמעותי לדרכו הארגונית ולמי שפעלו לצדו. נהון בחר להכניס למערכת דם חדש, להרחיב את מעגל הפעילים ולפעול במרץ כדי להביא מצביעים לקלפיות. האתגר הבא שלו יהיה לא פחות חשוב: לשמור על האנרגיה של הפעילים החדשים ובמקביל לאחות את השורות עם ותיקי הסניף. מפלגה גדולה זקוקה גם להתחדשות וגם לניסיון המצטבר של אנשיה.
ד״ר יחיאל לסרי: ראש העיר ירד לשטח והתוצאה מדברת
אחד ההבדלים הבולטים בין מערכת הבחירות הנוכחית לבין מערכות בחירות קודמות היה הנוכחות של ראש העיר אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי, במערכה הארצית. לסרי, המזוהה שנים רבות עם הליכוד, בחר הפעם לקחת חלק פעיל ובולט יותר בקמפיין.
כבר בתחילת המערכה, פרסם סרטון משותף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הסרטון הציג קשר ישיר בין השניים והעניק נראות ציבורית משמעותית לראש העיר. מבחינה פוליטית, היה כאן מהלך בעל משמעות כפולה. מצד אחד, לסרי העמיד את מעמדו המקומי ואת הקשרים שבנה לאורך השנים לטובת המאמץ של הליכוד. מצד שני, ההופעה המשותפת עם ראש הממשלה חיזקה את הנראות שלו בקרב ציבור מצביעי המפלגה בעיר. בעוד שבמערכות בחירות קודמות נוכחותו של לסרי בשטח הייתה מצומצמת יותר, הפעם ניתן היה לראות אותו משתתף בפעילות, פוגש תושבים ומלווה ביקורים של בכירים במפלגה.
אשדוד הפכה בתקופת הבחירות לאחת מתחנות הביקור של צמרת הליכוד
ביום הבחירות עצמו הגיעו לעיר שר הביטחון ישראל כץ, שר המשפטים יריב לוין ויו”ר הכנסת אמיר אוחנה. כל אחד מהביקורים הללו תרם לנראות הציבורית של המפלגה בעיר והמחיש את החשיבות שמייחסת ההנהגה הארצית לאשדוד.
נוכחותו המוגברת של לסרי היא חלק חשוב ממה שהביא לעלייה במספר המצביעים. העובדה שבמערכת הבחירות שבה בלטה מעורבותו, הליכוד התחזק ושיעור ההצבעה העירוני עלה. עבור לסרי, מדובר גם בהישג תדמיתי. ראש העיר אינו נבחן רק ביכולתו לנהל את העיר, אלא גם ביכולתו לשמר קשרים פוליטיים, לגייס תמיכה ולייצר השפעה בזירה הארצית. הפעם הוא הציג נוכחות משמעותית בזירה הזאת.
איריס נפתלי: הכוח הארגוני שפעל מאחורי הקלעים ובחזית
לצדו של ראש העיר פעלה יו״ר ועד עובדי עיריית אשדוד, איריס נפתלי, מהדמויות הבולטות והפעילות במחנה הליכוד המקומי.
נפתלי הייתה מעורבת בפעילות השטח, בתיאומים ובקשר עם הפעילים וליוותה את הביקורים הפוליטיים שנערכו בעיר. מי שעקב אחר המערכה יכול היה להבחין בעבודה האינטנסיבית שלה ובנוכחותה לאורך הקמפיין. נפתלי מביאה עמה ניסיון ארגוני, היכרות עם הפעילים ויכולת להניע מערכות אנושיות מורכבות. השפעתה הארגונית במרחב הפוליטי המקומי היא חלק מהסיפור של הליכוד באשדוד. במובן הזה, התוצאה של הליכוד אינה רק הישג של ראש העיר או של הנהגת הסניף. היא גם הישג של מערך פעילים שלם, שנפתלי הייתה אחת הדמויות המרכזיות בפעילותו. שלושת השמות, לסרי, נפתלי ונהון, מייצגים מוקדי כוח שונים שפעלו באותה מערכת בחירות. כאשר שלושתם פועלים לאותה מטרה, התוצאה היא מערכת פוליטית מקומית מאורגנת ובעלת נוכחות.
ההתרסקות של ש״ס: ממפלגה שנייה למקום החמישי. 5,397 קולות נעלמו
אם הליכוד הוא סיפור ההתחזקות, ש״ס היא ללא ספק אחד מסיפורי ההיחלשות המשמעותיים ביותר של הבחירות באשדוד. ממש טרגדיה פוליטית. בשנת 2022 הייתה ש”ס המפלגה השנייה בגודלה בעיר. 18,254 תושבים הצביעו עבורה, 15.70% מכלל הקולות הכשרים. המספר הזה העניק לש״ס מעמד של כוח פוליטי מרכזי בעיר והיה אחד ממקורות העוצמה של הנהגתה המקומית.
ארבע שנים לאחר מכן התמונה שונה לחלוטין. בבחירות 2026 קיבלה ש״ס באשדוד 12,857 קולות בלבד, שהם 10.11%.
המשמעות: אובדן של 5,397 קולות, ירידה של כ-29.6% במספר המצביעים וצניחה של 5.59 נקודות אחוז בשיעור התמיכה.
אבל הסיפור גדול אפילו יותר. אילו ש״ס הייתה מצליחה לשמר את שיעור התמיכה שלה משנת 2022, 15.70%, היא הייתה מקבלת בבחירות הנוכחיות כמעט 20 אלף קולות. בפועל קיבלה פחות מ-13 אלף. כלומר, הפער בין מספר הקולות שקיבלה לבין מספר הקולות שהייתה מקבלת אילו שמרה על שיעור התמיכה הקודם עומד על כ-7,100 קולות. זה כבר פער שקשה מאוד להסביר באמצעות תנודות מקריות בלבד. התוצאה מלמדת באופן ברור שש״ס איבדה חלק משמעותי מכוחה היחסי בעיר.
אבי אמסלם, לאן נעלמו אלפי המצביעים?
מי שעומד במרכז השאלה הפוליטית הזאת הוא אבי אמסלם, סגן ראש העיר ומי שמזוהה עם הנהגת ש״ס באשדוד. אמסלם אינו דמות חדשה בפוליטיקה המקומית. הוא צמח בתוך המערכת הפוליטית של ש”ס עוד בתחילת דרכו כשהיה בתפקיד הנהג של אריה דרעי ולאחר מכן כחבר מועצה כאשר יו״ר הסיעה היה הרב עמרם כנפו. אמסלם פיתח קשרים עם הנהגת המפלגה הארצית ובמשך שנים ביסס לעצמו מעמד משמעותי בעיר. בבחירות המקומיות של 2018 הצליחה ש”ס להגדיל את ייצוגה לשישה מושבים במועצת העיר, מתוך 29. בבחירות המקומיות של 2024 ירדה המפלגה לחמישה מושבים. בבחירות לכנסת 2026, מגיעה ירידה משמעותית נוספת, הפעם בהצבעה לרשימה הארצית. אמנם בחירות לכנסת ובחירות למועצת העיר אינן זהות ואין להמיר את התוצאות באופן אוטומטי למנדטים מקומיים, אך רצף הנתונים מעיד על מגמה ברורה ומציב סימני שאלה סביב יכולתה של ההנהגה המקומית לשמר ולהרחיב את בסיס התמיכה.
חשבון הנפש של אמסלם
כיצד מפלגה שהצליחה לגייס יותר מ-18 אלף מצביעים בעיר מאבדת בתוך ארבע שנים למעלה מחמשת אלפים מהם? האם מדובר בשינוי בהעדפות הציבור החרדי והמסורתי? האם המחלוקות סביב חוק הגיוס פגעו במפלגה? האם התחרות מצד מפלגות אחרות נגסה בכוחה? ואולי גם להתנהלות הפוליטית המקומית היה חלק בכך? אלה שאלות ראויות לבחינה. גם הנהגת ש״ס הארצית ודרעי בראשה תידרש לנתח את הנתונים.
ההרפתקה של הבחירות לראשות העיר: האם הציבור שכח?
כדי להבין את המצב הפוליטי של ש״ס באשדוד, צריך לחזור גם לבחירות המקומיות בשנת 2024. אמסלם הודיע אז על התמודדות לראשות העיר, מהלך שעורר עניין רב במערכת הפוליטית המקומית. אלא שבשלב מאוחר יותר הוסרה מועמדותו והוא נותר חלק מהקואליציה של ראש העיר יחיאל לסרי.המהלך עורר שאלות פוליטיות באשר למטרות ההתמודדות ולתועלת שהפיקה ממנה ש״ס.
האם המהלך חיזק את מעמדו של אמסלם? האם שיפר את כוח המיקוח של המפלגה? או שמא הותיר בקרב חלק מהמצביעים תחושה של מהלך פוליטי שלא הבשיל? כאשר בוחנים את רצף האירועים, קשה שלא לשאול מדוע הנהגת ש״ס המקומית לא הצליחה לשמר את המצביעים שהצביעו בעבר לש״ס בבחירות הארציות?
מה יעשה אריה דרעי?
השאלה הגדולה הבאה מופנית ליו״ר ש״ס, אריה דרעי. דרעי הוא פוליטיקאי ותיק ומנוסה, שמכיר היטב את חשיבותן של הרשויות המקומיות לבניית הכוח האלקטורלי של מפלגתו. אשדוד, אחת הערים הגדולות בישראל, היא מוקד פוליטי משמעותי עבור ש״ס.
אובדן של יותר מחמשת אלפים קולות בעיר אחת הוא נתון שהנהגה ארצית אינה יכולה להתעלם ממנו.
מכאן עולות כמה אפשרויות פוליטיות: השארת ההנהגה המקומית על כנה לצד תהליך התחדשות, שינוי בחלוקת האחריות בין בעלי התפקידים או מהלך רחב יותר של רענון השורות. נכון לעכשיו אין מידע מאומת על החלטה של דרעי להחליף את אמסלם או להעבירו לתפקיד אחר, אבל עצם הירידה המשמעותית מחייבת את המפלגה לבחון את הגורמים לה.
האם דרעי יבחר להעניק לאמסלם הזדמנות נוספת? האם יבקש לבנות הנהגה מקומית רחבה יותר? או שמא יפעל לשינוי עמוק יותר במערך הפוליטי? התשובות לשאלות הללו עשויות להשפיע גם על מאזן הכוחות בעיריית אשדוד וחשובות מאוד לקראת הבחירות לראשות העיר.
יהדות התורה: יציבות במספר הקולות, ירידה במשקל היחסי
בשעה שש״ס מאבדת אלפי מצביעים, יהדות התורה מציגה תמונה אחרת. בבחירות 2022 קיבלה המפלגה 15,637 קולות, שהם 13.45% מהקולות הכשרים בעיר. בבחירות 2026 קיבלה 15,789 קולות, שהם 12.42%. מדובר בתוספת של 152 קולות בלבד ובירידה של כנקודת אחוז במשקל היחסי. לכאורה, לא מדובר בהתחזקות משמעותית. אבל דווקא היציבות הזאת חשובה מבחינה פוליטית. בעוד שש״ס איבדה חלק גדול מבסיס התמיכה שלה, יהדות התורה הצליחה לשמור על מספר מצביעים דומה.
הפער בין שתי המפלגות החרדיות, שעמד בשנת 2022 על 2,617 קולות לטובת ש”ס, התהפך בשנת 2026 לפער של 2,932 קולות לטובת יהדות התורה. זהו שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין שתי הרשימות בעיר. מבחינת ראש העיר יחיאל לסרי, מדובר בנתון בעל חשיבות מיוחדת. הקהילות החרדיות באשדוד הן חלק מרכזי מהמערכת הפוליטית המקומית ולמערכות היחסים עם רבנים, אדמו”רים, נציגי ציבור וראשי קהילות יש השפעה על יציבות הקואליציה ועל מערכות הבחירות העירוניות. המערכת המקומית מושפעת גם מהסכמים, מהנהגה קהילתית ומהיחסים שבין המועמדים לבין הציבור. כאן נכנסת לתמונה אחת השאלות המעניינות לקראת הבחירות הבאות: האם לסרי יצליח לשמר את התמיכה של הגורמים החרדיים המרכזיים בעיר ובהם משפחות הרבנים אבוחצירא, או שמא ייווצרו בריתות חדשות? נכון לעכשיו, נראה שהתשובה לכך חיובית.
ישראל ביתנו: שמעון כצנלסון וסופה לנדבר יכולים לחייך
אחד ההישגים הבולטים של הבחירות באשדוד שייך לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. בשנת 2022 קיבלה המפלגה בעיר 12,092 קולות, שהם 10.40%. בבחירות 2026 זינקה ל-15,781 קולות, שהם 12.41%. מדובר בתוספת של 3,689 קולות, עלייה של כ-30.5% במספר המצביעים. ישראל ביתנו התייצבה למעשה בצמוד ליהדות התורה, כאשר שמונה קולות בלבד הפרידו ביניהן.
מי שמזוהים עם פעילות המפלגה בעיר הם סגן ראש העיר שמעון כצנלסון וחברת מועצת העיר סופה לנדבר, לצד פעילים ותיקים וחדשים. הפעילות הארגונית של המחנה המזוהה עם ליברמן היא חלק מההסבר האפשרי לתוצאה, אך גם כאן יש להביא בחשבון את השינויים הארציים במפת המפלגות ואת התחרות על קולות הציבור. מבחינת כצנלסון, התוצאה מחזקת את מעמדו כשחקן מרכזי במערכת הפוליטית האשדודית. הוא מגיע עם ניסיון פוליטי עשיר, היכרות עמוקה עם ציבור מצביעיו ונוכחות ממושכת במועצת העיר ובהנהלתה. התוצאה הנוכחית מוכיחה שישראל ביתנו ממשיכה ליהנות מבסיס תמיכה משמעותי באשדוד ואף הצליחה להרחיב אותו.
גם עבור סופה לנדבר, המזוהה במשך שנים עם המפלגה ועם הציבור דובר הרוסית, מדובר בתוצאה חיובית. בבחירות הקודמות, לנדבר עבדה למען הליכוד ולא מן הנמנע, כי ניתן יהיה לייחס את פער הקולות החיובי הפעם דווקא לפעילותה למען ישראל ביתנו.
אם כצנלסון ולנדבר יצליחו לתרגם את התמיכה הארצית למעורבות מקומית, יהיה לכך משקל במערכת הפוליטית הבאה.
גדי איזנקוט: 14,301 קולות והופעה משמעותית בזירה האשדודית
מפלגת ״ישר!״ בראשות גדי איזנקוט הייתה אחת הכניסות הבולטות למפת ההצבעה באשדוד. 14,301 תושבים הצביעו לרשימה, שהגיעה ל-11.25% מהקולות הכשרים. מדובר בתוצאה משמעותית למפלגה שלא התמודדה באותו הרכב בשנת 2022.
לשם השוואה, בבחירות הקודמות קיבלה יש עתיד 14,868 קולות בעיר ואילו המחנה הממלכתי קיבל 7,678 קולות. אי אפשר לחבר את הנתונים הללו ולייחס את כולם לאיזנקוט, משום שהמפה המפלגתית השתנתה והבוחרים התפזרו בין רשימות חדשות וישנות.
עם זאת, ברור שאיזנקוט הצליח לבסס לעצמו נוכחות משמעותית בקרב מצביעי אשדוד.
הלן גלבר והמעבר הפוליטי שמעורר עניין
אחת הדמויות המקומיות המזוהות עם מפלגתו של איזנקוט היא חברת מועצת העיר הלן גלבר. גלבר, שהתמודדה בעבר על ראשות העיר, ממשיכה לחפש את מקומה בזירה הפוליטית המקומית והארצית. בחודשים האחרונים, נראתה גלבר משתתפת בוועידת הליכוד ובהמשך הצטרפה לפעילות הפוליטית של איזנקוט. המעבר בין זירות פוליטיות שונות מעורר באופן טבעי שאלות על זהותה הפוליטית ועל הדרך שבה היא מבקשת לבנות את עתידה הציבורי. מבחינתה של גלבר, ההשתייכות למחנה של איזנקוט עשויה לפתוח אפשרויות חדשות ולחזק קשרים בזירה הארצית. מנגד, היא תידרש להסביר לבוחריה כיצד משתלבת דרכה הפוליטית הנוכחית עם עמדותיה ופעילותה בעבר. השאלה החשובה מבחינת אשדוד אינה רק כמה קולות קיבל איזנקוט בעיר, אלא כמה מהם עשויים לתמוך בגלבר אם תבחר להתמודד שוב על ראשות העיר.
עוצמה יהודית: איתמר בן גביר מקבל 9,542 קולות באשדוד
אחת המפלגות שהצליחו לבסס נוכחות משמעותית באשדוד היא עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפלגה קיבלה 9,542 קולות, שהם 7.51% מהקולות הכשרים. בבחירות 2022 התמודדה עוצמה יהודית במסגרת רשימה משותפת עם הציונות הדתית, שקיבלה אז 10,459 קולות באשדוד. הפעם התמודדו המפלגות בנפרד. עוצמה יהודית קיבלה 9,542 קולות ואילו הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ’, שהתמודדה עם מפלגת זהות בראשות משה פייגלין, קיבלה 3,281 קולות. ביחד מדובר ב-12,823 קולות, לעומת 10,459 קולות שקיבלה הרשימה המשותפת בשנת 2022. זו תוספת של 2,364 קולות לשתי הרשימות יחד, אם כי ההרכבים אינם זהים לחלוטין ולכן מדובר בהשוואה כללית בלבד. התוצאה מלמדת שקיים באשדוד ציבור משמעותי המצביע לרשימות המזוהות עם הימין האידאולוגי. מבחינת המערכת המקומית, מדובר בקהל בוחרים שאין להתעלם ממנו. עם זאת, התמיכה בבן גביר או בסמוטריץ’ ברמה הארצית אינה מלמדת בהכרח על העדפותיהם של אותם מצביעים בבחירות לראשות העיר.
נפתלי בנט: 9,008 מצביעים שמחפשים כתובת פוליטית
מפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט קיבלה באשדוד 9,008 קולות, שהם 7.09%. מדובר בהישג של רשימה שהתמודדה לראשונה במתכונתה הנוכחית. התוצאה מצביעה על קיומו של ציבור מצביעים משמעותי שבחר בבנט, אך אין להסיק ממנה שכל מצביעיו הגיעו ממחנה פוליטי אחד.
ייתכן שבקרב תומכיו יש מצביעי ימין ותיקים, מצביעי מרכז ומצביעים שחיפשו חלופה למפלגות שבהן תמכו בעבר. מבחינה מקומית, השאלה המעניינת היא האם בעתיד תקום באשדוד התארגנות פוליטית המזוהה עם מפלגתו של בנט ואם כן, מי יהיו הדמויות שיובילו אותה. בינתיים, מדובר בכמעט תשעת אלפים קולות שיכולים להיות בעלי משמעות במערכת פוליטית עירונית שבה בריתות נבנות ומתפרקות.
הציונות הדתית: נוכחות מוגבלת בהשוואה לעוצמה יהודית
רשימת הציונות הדתית וזהות קיבלה 3,281 קולות, שהם 2.58%. התוצאה נמוכה משמעותית מזו של עוצמה יהודית, שהתמודדה הפעם בנפרד.
מבחינת החלוקה הפנימית בין שתי הרשימות, בן גביר הצליח לגייס באשדוד כמעט פי שלושה ממספר הקולות שקיבלה רשימתם של סמוטריץ’ ופייגלין. מדובר בנתון מעניין במיוחד בעיר שבה קיימות קהילות דתיות לאומיות לצד ציבור מסורתי רחב.
המילואימניקים והכלכלית: 3,774 קולות לרשימה החדשה
רשימת המילואימניקים והכלכלית בראשות יועז הנדל וירון זליכה קיבלה באשדוד 3,774 קולות, שהם 2.97%. מדובר במספר שאינו מבוטל עבור רשימה חדשה, במיוחד על רקע התחרות בין המפלגות הגדולות. הנתון מעלה שאלות מעניינות לגבי הנושאים שהעסיקו את מצביעיה: ביטחון, שירות מילואים, יוקר המחיה, כלכלה או הרצון להצביע למסגרת פוליטית חדשה.
המפלגות הקטנות: גם הן חלק מהתמונה
רשימת “עמך ישראל” בראשות עופר וינטר קיבלה 1,594 קולות, שהם 1.25%. מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן קיבלה 1,483 קולות, שהם 1.17%. לשם השוואה, בשנת 2022 קיבלו העבודה ומרצ יחד 1,591 קולות באשדוד. מדובר בירידה של 108 קולות לעומת הסכום המשותף, תוך שינוי בהרכב הרשימה. רשימת “צבע שחור, מגן עולם התורה” קיבלה 381 קולות, “צומת בית ישראל” קיבלה 223 קולות, רשימת “הציבור החרדי” קיבלה 122 קולות ורשימת נעם בראשות אבי מעוז קיבלה 118 קולות. הרשימה המשותפת קיבלה 59 קולות בלבד.
התמונה הכוללת מלמדת שרוב גדול של הקולות באשדוד התרכז ברשימות הגדולות, אך גם לרשימות הקטנות היה קהל מצביעים משלהן.
המספרים שלא משקרים: אשדוד 2022 מול אשדוד 2026
|
מפלגה |
קולות ב-2022 |
קולות ב-2026 |
שינוי |
|
הליכוד |
33,635 | 38,386 | +4,751 |
|
ש”ס |
18,254 | 12,857 | 5,397- |
|
יהדות התורה |
15,637 | 15,789 | +152 |
|
ישראל ביתנו |
12,092 | 15,781 | +3,689 |
|
ישר! עם איזנקוט |
לא התמודדה |
14,301 |
רשימה חדשה |
|
עוצמה יהודית |
התמודדה ברשימה משותפת |
9,542 |
אין השוואה ישירה |
|
ביחד בראשות בנט |
לא התמודדה |
9,008 |
רשימה חדשה |
|
הציונות הדתית וזהות |
הרכב שונה |
3,281 |
אין השוואה ישירה |
|
המילואימניקים והכלכלית |
לא התמודדה |
3,774 |
רשימה חדשה |
|
הדמוקרטים |
1,591 לעבודה ומרצ יחד |
1,483 | 108- |
השורה התחתונה של הנתונים: הליכוד וישראל ביתנו הגדילו משמעותית את מספר מצביעיהן. יהדות התורה שמרה על בסיס תמיכה יציב יחסית, ש”ס איבדה כמעט שליש מקולותיה ומפלגות חדשות הצליחו להשתלב במפה הפוליטית האשדודית.
מה המשמעות לבחירות הבאות לראשות העיר?
כאן מתחיל החלק המעניין ביותר עבור הפוליטיקאים המקומיים. בחירות לכנסת אינן בחירות לראשות העיר. הציבור עשוי לבחור במפלגה מסוימת ברמה הארצית ובמועמד אחר לחלוטין ברמה המקומית. בכל זאת, תוצאות הבחירות מספקות תמונת מצב חשובה של מוקדי הכוח הפוליטיים בעיר.
ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי מסיים את מערכת הבחירות הארצית כאשר הליכוד, המפלגה שעמה הוא מזוהה, התחזקה בעיר. הוא נהנה מקשרים עם הנהגת הליכוד הארצית, מפעילות של אנשי שטח מרכזיים וממערכת יחסים פוליטית עם נציגים ממגזרים שונים בעיר. גם הקשרים עם משפחות הרבנים אבוחצירא ועם הנהגות הקהילות החרדיות עשויים להיות גורם משמעותי בבחירות המקומיות הבאות. אולם שאלת התמיכה של הציבור החרדי בלסרי תיבחן לפי ההסכמות והעמדות שיהיו קיימות לקראת הבחירות עצמן ולא רק לפי ההצבעה לכנסת.
האם ש”ס נחלשת גם מול ראש העיר?
היחלשותה של ש”ס עשויה לשנות את מאזן הכוחות בתוך הקואליציה העירונית. כאשר מפלגה מגיעה למשא ומתן פוליטי עם בסיס תמיכה רחב, יכולת המיקוח שלה עשויה להיות גבוהה יותר.כאשר אותה מפלגה מאבדת אלפי קולות, מתעוררות שאלות לגבי כוחה הציבורי. עם זאת, לש”ס עדיין חמישה מושבים במועצת העיר. מבחינתו של לסרי, הנתונים החדשים עשויים להעניק נקודת מבט נוספת על יחסי הכוחות בקואליציה.
מבחינתו של אמסלם, האתגר יהיה להראות שהמפלגה מסוגלת לשקם את מעמדה הציבורי ולשמור על כוחה בבחירות המקומיות הבאות.
כצנלסון מתחזק, אבל מה יעשה עם הכוח?
שמעון כצנלסון יכול להצביע על עלייה משמעותית בתמיכה בישראל ביתנו באשדוד. התוצאה מעניקה לו בסיס חיובי להמשך פעילות פוליטית, אך עדיין אינה מלמדת מה יהיו כוונותיו במערכת הבחירות הבאה. האם ימשיך בשיתוף פעולה עם לסרי? האם יבחר להציג דרישות חדשות במסגרת הקואליציה? האם יתמוך במועמד אחר? כל האפשרויות הללו תלויות בהתפתחויות הפוליטיות העתידיות.
הלן גלבר: המבחן הוא לא רק מספר הקולות של איזנקוט
עבור הלן גלבר, תוצאות הבחירות מציבות תמונה מורכבת. מצד אחד, מפלגתו של איזנקוט הצליחה לקבל למעלה מ-14 אלף קולות באשדוד, תוצאה שמצביעה על קהל מצביעים משמעותי. מצד שני, אין דרך לדעת כמה מהמצביעים הללו מזדהים גם עם גלבר במישור המקומי. האתגר שלה יהיה לבנות תמיכה עצמאית, להציג דרך ברורה ולשכנע את הציבור ביכולתה להוביל את העיר, אם תחליט להתמודד שוב. המעבר שלה לפעילות במחנה איזנקוט עשוי לסייע לה בקרב חלק מהציבור, אך גם לחייב אותה להסביר את דרכה הפוליטית ואת השינויים שעברה.
המסקנה: אשדוד לא הפסיקה להיות עיר ליכודית, אבל מתחת לפני השטח מתחולל שינוי
המספרים של 2026 מספרים סיפור פוליטי מורכב. הליכוד ממשיך להיות המפלגה הגדולה ביותר בעיר ובפער משמעותי. הפעילות של ד”ר יחיאל לסרי, איריס נפתלי ואשר נהון הייתה חלק מרכזי מהקמפיין המקומי והתוצאה מעניקה להם הישג פוליטי ברור. ישראל ביתנו הגדילה את כוחה ומעמדם של שמעון כצנלסון וסופה לנדבר בזירה המקומית נותר משמעותי. יהדות התורה שמרה על מספר מצביעים יציב יחסית, והפער בינה לבין ש”ס התהפך. גדי איזנקוט הצליח לגייס תמיכה משמעותית בעיר, והלן גלבר תצטרך לבחון כיצד ניתן לתרגם את השתייכותה למחנה הפוליטי הזה לפעילות המקומית שלה. ואילו ש”ס עומדת מול אחת השאלות הקשות ביותר שניתן להציב למפלגה פוליטית: כיצד מאבדים למעלה מחמשת אלפים מצביעים בתוך ארבע שנים? עבור אבי אמסלם מדובר באתגר ציבורי ופוליטי משמעותי. עבור אריה דרעי מדובר בנתון שראוי לניתוח מעמיק. ועבור ראש העיר לסרי מדובר בשינוי במאזן הכוחות הפוליטי בעיר. אבל מעל לכל, הבחירות הללו מזכירות לפוליטיקאים דבר פשוט.
הקולות אינם שייכים לאף פוליטיקאי. לא לראש עיר, לא לסגן ראש עיר, לא ליו”ר מפלגה ולא לראש סניף. הם שייכים לתושבים ובכל מערכת בחירות התושבים מחליטים מחדש למי להעניק את אמונם.















