במשך יותר מעשור הייתה אהובה עמרם אחת הדמויות הבולטות בקידום מעמד האישה באשדוד. מי שהחלה את דרכה כאשת חינוך, הפכה ליועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, יזמה פרויקטים, חיברה בין קהילות ופעלה כדי שנשים לא רק יאמינו בעצמן, אלא גם יתפסו את מקומן במוקדי ההשפעה. כעת, לאחר שסיימה את תפקידה בעירייה, היא מביטה לאחור בגאווה ומישירה מבט אל העתיד: ״אני לא מסיימת שליחות, אני ממשיכה אותה״. ריאיון מיוחד ל״אשדוד היום״ על נשים, מנהיגות, אמונה, עשייה ציבורית והפרק הבא
מאת: תמי אברהמי | עורכת אשדוד היום
במשך יותר מ-11 שנים פעלה עמרם במרחב העירוני, יצרה חיבורים בין נשים מקהילות שונות, קידמה יוזמות חינוכיות וחברתיות והפכה את קידום מעמד האישה לנושא נוכח בשיח הציבורי בעיר. מאחורי העשייה עומדת אישה משכילה, ערכית ובעלת ניסיון עשיר. עמרם מחזיקה בתואר ראשון ושני בתחומי החינוך ומחשבת ישראל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ולצדם הכשרות מקצועיות באימון אישי, בגישור, בדירקטוריון ובתחומים נוספים.
אבל נדמה שהתעודות הן רק חלק מהסיפור. את תפיסת עולמה היא גיבשה דווקא מתוך החיים עצמם, כילדה שגדלה בפריפריה, כאשת חינוך וכאישה שהאמינה שגם מול חסמים חברתיים ואישיים אפשר לפרוץ דרך.
נפגשנו לשיחה על הדרך שעשתה, על הנשים שפגשה, על ההישגים שבהם היא גאה ועל השאלה המסקרנת מכולן: לאן מועדות פניה כעת?
״החינוך היה הבסיס לכל מה שעשיתי״
אהובה, לפני שהפכת לדמות מוכרת בעשייה הציבורית באשדוד, היית אשת חינוך. איך הכול התחיל?
“התחלתי בחינוך, ואני חושבת ששם נולד כל מה שבא אחר כך. במשך שנים הייתי מורה ואשת חינוך מובילה. האמנתי אז ואני מאמינה גם היום, שלכל אדם יש יכולות וכוחות שלפעמים הוא עצמו עדיין לא מכיר. כשאני מסתכלת על הדרך שעשיתי, עוד כילדה מהפריפריה, אני מבינה שהאמונה הזאת ליוותה אותי תמיד. גם כשיש חסמים, גם כשהסביבה מגבילה וגם כשהדרך לא פשוטה, צריך להאמין בעצמך. כבר במערכת החינוך הבנתי שאם אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי בחברה, צריך להתחיל בגיל צעיר. לכן יזמתי וקידמתי פרויקט לעידוד נערות להשתלב בתחומי המדעים ולשאוף למצוינות אישית. רציתי שנערות יבינו שאין תחום שסגור בפניהן רק משום שהן נערות”.
כלומר, מבחינתך קידום נשים מתחיל הרבה לפני שאישה מגיעה לשוק העבודה?
“בהחלט. הוא מתחיל בילדות, בבית, בבית הספר ובמסרים שאנחנו מעבירים לילדות שלנו. נערה שגדלה בידיעה שהיא מסוגלת, שהקול שלה חשוב ושמותר לה לחלום בגדול, תגיע לעולם הבוגר עם ביטחון אחר לגמרי. בעיניי, זו לא רק שאלה של לימודי מדעים או הישגים. זו שאלה של תודעה ושל אמונה עצמית”.
יש משהו מרשים במיוחד בדרך שבה עמרם מחברת בין חינוך למנהיגות. היא אינה מדברת על העצמת נשים כסיסמה אופנתית, אלא כתפיסת עולם שנבנתה במשך שנים של עבודה עם תלמידות ותלמידים. המעבר שלה ממערכת החינוך לעשייה הציבורית נראה כמעט טבעי. הרי בשני המקומות המטרה דומה: לזהות פוטנציאל, לחזק ביטחון עצמי ולפתוח אפשרויות חדשות.
״לא רציתי רק להעצים נשים. רציתי לראות אותן משפיעות״
במשך יותר מ-11 שנים כיהנת כיועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה. מה הייתה המשמעות של התפקיד עבורך?
“מעולם לא ראיתי בתפקיד הזה רק עבודה. מבחינתי זו הייתה שליחות. רציתי לפתוח דלתות לנשים, ליצור הזדמנויות, לחבר בין נשים ולחזק את מקומן במרחב הציבורי. הבנתי שיש הבדל משמעותי בין להעצים אישה לבין לקדם אותה בפועל. אפשר לקיים הרצאה מעוררת השראה, אפשר לערוך ערב נשים מרגש, וזה חשוב מאוד. אבל השאלה האמיתית היא מה קורה ביום שאחרי. האם אותה אישה תעז להתמודד על תפקיד? האם היא תפתח עסק? האם היא תשמיע את קולה? האם היא תאמין שמקומה סביב שולחן קבלת ההחלטות? שם נמצא בעיניי המבחן האמיתי של קידום נשים”.
אשדוד היא עיר מורכבת מבחינה חברתית, עם קהילות ומגזרים רבים. איך מצליחים להגיע לכולן?
“קודם כול, מקשיבים. פעלתי עם נשים חרדיות, דתיות לאומיות, חילוניות, מסורתיות, נשים מהקהילה האתיופית, נשים צעירות ומבוגרות ונשים מקהילות שונות בעיר. לא רציתי שקידום נשים יהיה נחלתה של קבוצה אחת בלבד. לכל קהילה יש צרכים אחרים, מאפיינים אחרים ואתגרים משלה. אבל גיליתי שהמכנה המשותף גדול מאוד. נשים רוצות להתפתח, להרגיש משמעותיות, לקבל הזדמנות ולהשפיע על חייהן ועל סביבתן.
כשאת מגיעה בלי התנשאות, עם כבוד אמיתי ועם רצון להקשיב, אפשר לבנות גשרים גם בין עולמות שנראים רחוקים מאוד זה מזה”.
את מדברת הרבה על חיבורים. למה דווקא זה הפך לכלי מרכזי בעשייה שלך?
“כי אישה לא צריכה להתקדם לבד. “כשנשים מכירות זו את זו, משתפות ידע, עוזרות אחת לשנייה ויוצרות קשרים, נוצר כוח משמעותי.
אני מאמינה שהצלחה נשית לא נמדדת רק בשאלה לאן אישה אחת הצליחה להגיע, אלא גם בכמה נשים היא הצליחה להרים איתה בדרך”.
לאחר 11 שנים בתפקיד, האם סיימת מרצונך את התפקיד?
״אחרי 11 שנים של עשייה ציבורית ענפה ומשמעותית, לצד אתגרים לא מעטים, הסתיים תפקידי במסגרת הליך הפרישה מהעירייה. מבחינתי, היה לי עוד הרבה מה לתרום ולקדם. רציתי ואף ביקשתי להמשיך לתקופה נוספת, כדי להשלים תוכניות, פרויקטים ויוזמות בניו בעיצומם. גם נשים רבות שליוויתי וסייעתי להן לאורך השנים הופתעו מהודעת הסיום, במיוחד כשחלקנו היינו בעיצומם של תהליכים משותפים״.
״רציתי שנשים בעלות עסקים יבינו שהן כוח״
אחד המיזמים המזוהים איתך הוא פורום בעלות העסקים באשדוד. מה עמד מאחוריו?
“הבנתי שיש בעיר נשים מוכשרות מאוד שמנהלות עסקים, יוזמות ומייצרות מקומות עבודה, אבל לא תמיד יש ביניהן מספיק חיבורים. רציתי ליצור עבורן מסגרת שבה הן יוכלו להכיר, ללמוד, לשתף פעולה ולפתח קשרים עסקיים. הפורום נועד להיות הרבה מעבר למפגש חברתי. רציתי לבנות רשת של כוח כלכלי וחברתי. כשבעלת עסק אחת ממליצה על אחרת, כשנוצר שיתוף פעולה או כשאישה מקבלת ביטחון לעשות צעד עסקי משמעותי, מבחינתי זו הצלחה”.
אולי דווקא בתחום הזה נשים עדיין מתמודדות עם לא מעט חסמים?
“בוודאי. נשים רבות מתמודדות עם שילוב מורכב בין משפחה, ילדים, עבודה וקריירה. יש נשים מוכשרות מאוד שלא תמיד מעזות לבקש את מה שמגיע להן, להרחיב את העסק או להתקדם לתפקיד ניהולי. צריך לתת להן כלים, אבל חשוב לא פחות ליצור עבורן הזדמנויות אמיתיות”.
אחד הדברים היפים בעשייה של עמרם הוא הניסיון לחבר בין חזון למציאות. לא להסתפק בסיסמאות על נשים חזקות, אלא לנסות לייצר עבורן מסגרות, קשרים וכלים מעשיים. פורום בעלות העסקים הוא דוגמה לתפיסה הזאת: נשים שמסייעות לנשים אחרות להתקדם.
״אישה צריכה להרגיש בטוחה בכל מקום״
יזמת גם את הפרויקט ״בטוחה בכל מקום״, שעסק בהגנה עצמית לנשים ולנערות. מדוע היה לך חשוב לקדם אותו?
“כי ביטחון אישי הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת של אישה להרגיש חופשייה ועצמאית. רציתי שנשים ונערות יקבלו כלים להתמודדות עם מצבים מאיימים, ילמדו להציב גבולות וירגישו בטוחות יותר. העצמה נשית אינה רק היכולת לדבר מול קהל או להוביל יוזמה. היא גם היכולת להגן על עצמך, לזהות מצבים מסוכנים ולדעת שיש לך כלים להתמודד איתם. חשוב לי שנשים לא יחיו מתוך פחד, אלא מתוך תחושת מסוגלות”.
במהלך השנים עסקת גם במאבק באלימות כלפי נשים. את חושבת שהחברה הישראלית התקדמה בנושא?
“יש היום הרבה יותר מודעות, וזה חשוב, אבל הדרך עדיין ארוכה. אלימות כלפי נשים היא בעיה חברתית קשה שאי אפשר להסתפק בדיבור עליה פעם בשנה. צריך חינוך, הסברה, מניעה, מערכות תמיכה ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים. אני מאמינה שחברה שמבקשת לקדם נשים חייבת גם להגן עליהן”.
״רציתי שהנשים של אשדוד יקבלו מקום של כבוד במרחב הציבורי״
אחד המהלכים הסמליים שאת גאה בהם הוא הקמת כיכר האישה, ״אשת חיל״. למה היה לך חשוב לקדם דווקא כיכר?
“כי למרחב הציבורי יש משמעות. אנחנו מנציחים אנשים, אירועים והישגים באמצעות רחובות, כיכרות ואתרים ציבוריים. רציתי שגם לנשות אשדוד תהיה נוכחות משמעותית במרחב הזה. כיכר האישה היא מבחינתי הצדעה לנשות העיר, לאימהות, לנשות החינוך, למנהיגות, למתנדבות, לנשות העסקים ולכל הנשים שתורמות לחברה שלנו. רציתי שההוקרה לנשים לא תסתיים בסוף אירוע חגיגי, אלא תהיה חלק מהנוף העירוני”.
יש משהו מרגש בכך שכיכר ציבורית הופכת לסמל של הכרה בנשים. מה הרגשת כשהרעיון הפך למציאות?
“גאווה גדולה. בעיניי, הכיכר היא אמירה פשוטה וברורה: נשים הן חלק בלתי נפרד מהסיפור של העיר הזאת. הן לא רק נמצאות במרחב הציבורי, הן גם מעצבות אותו, משפיעות עליו ובונות את החברה שלנו”.
יש יוזמות ציבוריות שנמדדות במספר המשתתפים, ויש יוזמות שהמשמעות שלהן סמלית וארוכת טווח. הרעיון להקדיש כיכר לנשות העיר הוא ביטוי לתפיסה שעמרם מבקשת לקדם: הכרה ציבורית בתרומתן של נשים, גם כאשר תרומתן אינה זוכה תמיד לכותרות.
״מחוברות״: לא עוד אירוע נשים, אלא תפיסה שלמה
ספרי על תוכנית ״מחוברות״. מה הופך אותה למשמעותית כל כך בעינייך?
“התוכנית נולדה מתוך הניסיון שצברתי לאורך השנים ומתוך ההבנה שצריך ליצור תשתית ארוכת טווח לקידום נשים. לא רציתי רק עוד סדרת הרצאות או אירועים. רציתי לחבר בין נשים, בין ידע, בין הזדמנויות ובין מוקדי השפעה. השם ‘מחוברות’ מבטא בדיוק את התפיסה שלי. כשנשים מחוברות זו לזו, הן חזקות יותר. כשהן מחוברות לידע, הן מתפתחות. כשהן מחוברות להזדמנויות, הן מתקדמות. וכשהן מחוברות למוקדי קבלת ההחלטות, הן יכולות להשפיע באמת”.
עם אילו גופים פעלת לאורך השנים?
“יצרתי שיתופי פעולה עם גופים רבים, בהם אסותא אשדוד, נמל אשדוד, נעמת, ויצו, מערכת החינוך, גורמים עסקיים וציבוריים, קהילות חרדיות, חב”ד, נשים מהקהילה האתיופית וארגונים נוספים. כל חיבור כזה אפשר להגיע לעוד נשים, להכיר צרכים חדשים ולייצר הזדמנויות נוספות. אני מאמינה ששיתוף פעולה הוא לא רק כלי עבודה. הוא תפיסת עולם”.
״דבורה, רות ואסתר היו מנהיגות הרבה לפני שהמושג מנהיגות נשית הפך למוכר״
יש לך תארים אקדמיים בחינוך ובמחשבת ישראל, ואת מרצה גם בתחומי התנ”ך. איך את מחברת בין המסורת היהודית לקידום מעמד האישה?
“בעיניי, החיבור הזה טבעי מאוד. כשאנחנו לומדים על דבורה הנביאה, על רות, על אסתר המלכה ועל מרים, אנחנו פוגשים נשים אמיצות, יוזמות ומשפיעות. אלו נשים שלא ישבו וחיכו שמישהו אחר יפעל במקומן. הן קיבלו החלטות, גילו מנהיגות והשפיעו על המציאות. אני אוהבת במיוחד את מגילת רות. זה סיפור על אישה שבחרה את דרכה, גילתה נאמנות ואומץ ובנתה עתיד חדש. חשוב לי שנשים יבינו שמנהיגות נשית אינה המצאה מודרנית. נשים היו מנהיגות ומשפיעות לאורך כל ההיסטוריה שלנו”.
ובכל זאת, בחברה הישראלית עדיין מתקיים לא פעם מתח בין מסורת לבין שוויון מגדרי. איך את רואה את הדברים?
“אני מאמינה שאפשר לחבר בין זהות יהודית, ערכים, מסורת וקידום נשים. אני לא חושבת שצריך לבחור בין העולמות. להפך, אפשר למצוא במסורת שלנו מקורות השראה רבים לעוצמה נשית, לאחריות ולמנהיגות. המטרה שלי תמיד הייתה לחבר ולא להרחיק. בשבעה באוקטובר ראינו את גבורת הנשים במלוא עוצמתה”
אי אפשר לדבר על מנהיגות נשית בלי להזכיר את הנשים שגילו גבורה יוצאת דופן בשבעה באוקטובר ובמלחמה. מה את לוקחת מהסיפורים האלה?
“אני חושבת שכולנו ראינו עד כמה נשים הן כוח משמעותי בחברה הישראלית. לוחמות, תצפיתניות, רופאות, אחיות, אימהות, מתנדבות, נשות כוחות הביטחון ונשים רבות שפעלו ברגעים הקשים ביותר. ראינו נשים שהצילו חיים, קיבלו החלטות תחת אש, גילו אומץ לב בלתי נתפס והחזיקו משפחות וקהילות שלמות. אלו סיפורים שחייבים להמשיך לספר. נשים אינן רק מי שזקוקות להגנה. נשים הן גם מי שמגינות, מצילות, מובילות ומחזיקות את החברה ברגעי משבר”.
דווקא בנקודה הזאת ניכר החיבור העמוק שעושה עמרם בין עבר להווה. מבחינתה, גבורת הנשים במקרא וגבורת הנשים בישראל של ימינו הן חלק מאותו רצף של מנהיגות, אחריות ויכולת להשפיע גם בתנאים הקשים ביותר.
״אני רוצה לראות נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות, לא רק בקהל״
אהובה, אחרי יותר מעשור של עשייה, מה עדיין חסר לדעתך בתחום קידום מעמד האישה?
“אני רוצה לראות הרבה יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות. בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות, בדירקטוריונים, באקדמיה, במשפט, ברפואה, בביטחון, בתקשורת ובעולם העסקי. נשים צריכות להיות חלק מההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו. לא מספיק להזמין נשים לאירועים או לדבר על החשיבות שלהן. צריך לתת להן הזדמנות אמיתית להוביל, לנהל ולהשפיע”.
את חושבת שנשים עדיין צריכות לעבוד קשה יותר מגברים כדי להגיע לעמדות בכירות?
“אני חושבת שנשים עדיין מתמודדות במקרים רבים עם חסמים, ציפיות חברתיות ואתגרים שלא תמיד עומדים בפני גברים באותה צורה. אבל אני לא רוצה שנשים יסתכלו רק על החסמים. אני רוצה שהן יכירו בכוחות שלהן, יעזו להתמודד ולא יוותרו מראש. צריך לפעול גם לשינוי המערכות וגם לחיזוק הנשים עצמן”.
״אני מסיימת פרק בעירייה, אבל לא נפרדת מהעשייה הציבורית״
אחרי יותר מ-11 שנים בתפקיד משמעותי כל כך, איך מרגישים ביום שאחרי?
“יש הרבה מאוד רגשות. אני מסתכלת לאחור בגאווה על הדרך שעשיתי, על הפרויקטים שקידמתי, על מאות המפגשים ועל הנשים הרבות שזכיתי להכיר. יש סיפורים שנשארים איתך לאורך שנים. נשים שהתחזקו, שהתפתחו, שהעזו לעשות שינוי בחיים שלהן. אלה הדברים שנותנים משמעות אמיתית לעשייה. אבל אני לא מרגישה שאני מסיימת שליחות. אני מרגישה שאני ממשיכה אותה בדרך אחרת”.
את רואה את עצמך חוזרת לתפקיד ציבורי? אולי אפילו בזירה הארצית?
“בהחלט הייתי שמחה להרחיב את העשייה שלי גם לזירה הארצית. במשך שנים פעלתי בעיקר בזירה העירונית, וצברתי ניסיון משמעותי בעבודה עם קהילות, ארגונים ונשים ממגוון רחב של אוכלוסיות. אני חושבת שיש לי הרבה מה לתרום גם מעבר לאשדוד. אני רוצה להמשיך להשפיע, להוביל תהליכים ולהיות כתובת לנשים שמבקשות להתקדם ולהתפתח”.
ומה לגבי התקשורת? את רואה את עצמך משתלבת גם בעולם הזה?
“כן. אני רוצה להיות חלק מהשיח התקשורתי ולהביא אליו קול נשי, ברור, חד ומחבר. יש לי ניסיון, ידע, תפיסת עולם והרבה מאוד דברים לומר בנושאים חברתיים, חינוכיים וציבוריים. אני מאמינה שאפשר להשפיע גם באמצעות השיח הציבורי, להציף נושאים חשובים ולחבר בין אנשים”.
אז אפשר לומר שאהובה עמרם עדיין לא אמרה את המילה האחרונה?
“בהחלט. אני מאמינה בעשייה, ביוזמה ובאחריות אישית. לא צריך לחכות שמישהו יציע לך הזדמנות. לפעמים צריך ליצור אותה בעצמך. אני מתכוונת להמשיך לפעול ולהוביל, גם בשיתוף הגורמים בעיר, מתוך אמונה שכל אישה יכולה לחלום, להעז ולהגשים”.
״המסר שלי לנשים: אל תחכו שייתנו לכן מקום. תעזו לתפוס אותו״
לסיום, מה היית אומרת לאישה שקוראת עכשיו את הריאיון, חולמת לעשות שינוי בחייה אבל עדיין חוששת?
“הייתי אומרת לה קודם כול להאמין בעצמה. לא לתת לפחד לנהל אותה ולא לאפשר לאחרים להגדיר עבורה מה היא מסוגלת לעשות. כל אישה יכולה להתפתח, ללמוד, להתקדם ולהשפיע. לא תמיד הדרך פשוטה. לפעמים יש קשיים, אכזבות וחסמים. אבל אסור לוותר על החלומות. צריך להעז, לפעול, ללמוד ולהמשיך קדימה. אני מאמינה שכל אישה יכולה למצוא את הקול שלה ואת המקום שבו היא יכולה להשפיע. וכשנשים מתקדמות, החברה כולה מרוויחה”.
יש משהו מעורר הערכה באנשים שאינם מסתפקים בהצלחה האישית שלהם, אלא מבקשים לפתוח את הדרך גם לאחרים. אהובה עמרם היא אישה בעלת רקע אקדמי מרשים, ניסיון חינוכי עשיר והיכרות עמוקה עם המרקם החברתי המיוחד של אשדוד. במשך יותר מעשור היא הקדישה את עבודתה הציבורית לקידום נשים, להעצמתן וליצירת חיבורים בין קהילות ומגזרים. היא פעלה מתוך הבנה שקידום מעמד האישה אינו עניין של יום אחד בשנה, של כנס חגיגי או של סיסמה יפה, אלא עבודה מתמשכת שדורשת התמדה, הקשבה ויוזמה. ראוי להעריך במיוחד את העובדה שעמרם לא הגבילה את עשייתה לקהל מסוים. בעיר כמו אשדוד, שבה חיות זו לצד זו קהילות בעלות אורחות חיים שונים, היכולת למצוא שפה משותפת היא נכס ציבורי של ממש. מיזמים כמו פורום בעלות העסקים, “בטוחה בכל מקום”, תוכנית “מחוברות” וכיכר האישה מבטאים את מגוון התחומים שבהם ביקשה להשפיע. אך אולי המסר החשוב ביותר שעולה מהשיחה איתה הוא דווקא זה שנוגע למנהיגות נשית. עמרם מבקשת שנשים לא יסתפקו במחיאות כפיים מהקהל, אלא יישבו סביב השולחן שבו מתקבלות ההחלטות. זוהי אמירה חשובה, במיוחד בתקופה שבה החברה הישראלית זקוקה למנהיגות מגוונת, מקצועית וערכית. כעת, כשהיא מסיימת פרק משמעותי בעיריית אשדוד, נדמה שעמרם כבר מביטה אל האתגר הבא. עם השכלה רחבה, ניסיון ציבורי וקשרים שנבנו לאורך שנים, בהחלט יש לה כלים להמשיך ולתרום בזירות נוספות. אהובה עמרם יוצאת לדרך חדשה, אבל אם לשפוט לפי הנחישות שעולה מדבריה, היא אינה מתכוונת לעצור. זו בדיוק הדוגמה האישית החשובה ביותר שהיא יכולה להעניק לנשים אחרות: גם אחרי יותר מעשור של עשייה, תמיד אפשר להציב יעד חדש, לחלום בגדול ולהתחיל מחדש, כי מנהיגות נשית אמיתית אינה מסתיימת עם סיום התפקיד. היא ממשיכה בכל מקום שבו יש הזדמנות להשפיע.
