שאול שניידר, יו״ר דירקטוריון נמל אשדוד: ״גם תחת מתקפות טילים וכטב״מים, המשכנו להיות עורק החיים של כלכלת ישראל״

בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים חסרי תקדים, נמל אשדוד ממשיך לשמש עורק חיים מרכזי למשק הישראלי. יו”ר דירקטוריון הנמל, שאול שניידר, הציג בוועידת הדיפלומטים את פעילות הנמל מאז 7 באוקטובר, חשף את היקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים וקרא לממשלה לחזק את מעמדה של ישראל במפת הסחר העולמית. לצד הפעילות הביטחונית והכלכלית, הציג גם הישגים משמעותיים בתחום החדשנות הטכנולוגית| אשדוד היום

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המשק הישראלי נדרש להתמודד עם מציאות מורכבת במיוחד: איומים ביטחוניים, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ואתגרים משמעותיים בתחום הסחר הבינלאומי. בתוך המציאות הזאת, נמל אשדוד ממשיך למלא תפקיד אסטרטגי בשמירה על הרציפות התפקודית של מדינת ישראל.

יו”ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, השתתף בוועידת הדיפלומטים שנערכה באוקטובר 2026 והציג בפני המשתתפים את פעילות הנמל בתקופת המלחמה, את חשיבותו לכלכלה הישראלית ואת החזון להפיכתו למוקד בינלאומי של סחר, טכנולוגיה ושיתופי פעולה.

גם כשהטילים נפלו, העבודה בנמל נמשכה

אחד המסרים המרכזיים בדבריו של שניידר היה יכולתו של נמל אשדוד להמשיך לפעול גם תחת איומים ביטחוניים ממשיים.

“נמל אשדוד המשיך לפעול גם תחת מתקפות טילים וכטב״מים מאז 7 באוקטובר 2023, תוך שמירה על תפקידו כנכס חיוני בשרשרת האספקה של ישראל”, אמר שניידר.

לדבריו, חשיבותו של הנמל אינה מסתכמת בפריקת מכולות ובהעמסת סחורות. מדובר בתשתית לאומית חיונית, שהמשך פעילותה משפיע ישירות על יכולתה של המדינה לקיים שגרה כלכלית גם בתקופות חירום.

שניידר הציג נתונים הממחישים את חשיבות הסחר הימי: כ-80% מהסחורות בעולם מועברות בדרך הים, וכ-99% מהסחורות המגיעות לישראל מגיעות באמצעות נתיבי הסחר הימיים. לדבריו, נמל אשדוד מטפל בכ-40% מהסחורות הללו.

“נמל אשדוד הוא תשתית חיונית שחייבת להמשיך לפעול בכל נסיבות שהן ואנחנו עושים זאת. המשכנו לעבוד והמשכנו להיות עורק החיים של כלכלת ישראל. תמכנו בצבא הישראלי, תמכנו באומה האמריקאית, ותמכנו בהעברת הסיוע ההומניטרי לעזה, אף שההתמודדות הייתה לא פשוטה”, הדגיש.

הדברים משקפים את המורכבות שבהפעלת נמל אסטרטגי בזמן מלחמה. מצד אחד, הצורך להבטיח את ביטחונם של העובדים ושל כלי השיט. מצד שני, החובה הלאומית לשמור על רציפות האספקה של מוצרים, חומרי גלם וציוד חיוני למשק.

מאחורי הפעילות הזאת עומדים גם עובדי הנמל, הנדרשים להמשיך בעבודתם בתנאים מורכבים ותחת איום ביטחוני. תרומתם לרציפות התפקודית היא חלק בלתי נפרד מחוסנו של המשק הישראלי.

28 נמלים בעולם ו-2,000 כלי שיט בשנה

מעבר לאתגרים הביטחוניים, שניידר ביקש להדגיש את חשיבות הקשרים הבינלאומיים של נמל אשדוד.

על פי הנתונים שהציג, הנמל מקיים שיתופי פעולה עם 28 נמלים ברחבי העולם ועם 22 חברות ספנות, ומטפל בכ-2,000 כלי שיט מדי שנה.

מדובר ברשת קשרים בעלת חשיבות כלכלית ומדינית, במיוחד בתקופה שבה הסחר העולמי מושפע ממתיחויות גיאופוליטיות ומשינויים בנתיבי השיט.

“חשוב מאוד לשמר את הרשת הגלובלית הזאת ולהבטיח את המשך פעילותה”, אמר שניידר והוסיף: “ישראל צריכה לקיים שגרירויות עם נמלים בכל רחבי העולם. איננו יכולים לפעול לבד”.

האמירה הזאת מבטאת תפיסה שלפיה נמלי הים אינם רק מתקנים לוגיסטיים, אלא גם מוקדים של דיפלומטיה כלכלית. שיתוף פעולה בין נמלים עשוי לסייע ביצירת קשרי מסחר חדשים, בהחלפת ידע מקצועי, בפיתוח טכנולוגיות ובחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

הקריאה לממשלה: אל תחמיצו את ההזדמנות הכלכלית

אחד הנושאים המשמעותיים שעלו בנאומו של שניידר היה המסדרון הכלכלי הודו, המזרח התיכון ואירופה, המוכר בשם IMEC.

מדובר ביוזמה בינלאומית שנועדה ליצור רשת של נתיבי תחבורה, רכבות, נמלים ותשתיות שיחברו בין הודו לאירופה דרך מדינות המזרח התיכון.

שניידר קרא לממשלת ישראל להעניק תמיכה משמעותית יותר בקידום היוזמה, מתוך הבנה כי השתלבות ישראל במסדרון עשויה להעניק לה יתרון אסטרטגי וכלכלי לשנים הבאות.

עבור נמל אשדוד, מדובר בהזדמנות שעשויה להיות בעלת משמעות מיוחדת. מיקומו הגיאוגרפי של הנמל, סמוך לצירי תחבורה מרכזיים ובקרבת אזורי תעשייה ולוגיסטיקה, עשוי לאפשר לו להשתלב במערכות סחר אזוריות חדשות.

עם זאת, מימוש הפוטנציאל מחייב השקעה בתשתיות, תכנון ארוך טווח, שיתופי פעולה מדיניים והיערכות לתחרות הגוברת בין נמלי הים.

לא רק מכולות: נמל אשדוד הופך למעבדת חדשנות

לצד הפעילות המסורתית, נמל אשדוד מבקש לבסס את מעמדו גם בתחום החדשנות הטכנולוגית.

שניידר הציג בוועידה את פעילות המרכז הטכנולוגי של הנמל, המאפשר לחברות סטארט-אפ לבחון פתרונות מתקדמים בסביבת עבודה אמיתית.

הפתרונות נוגעים בין היתר לאבטחת סייבר, למערכות תעשייתיות, לאבטחה ולשיפור היעילות התפעולית.

הנתונים שהציג מעידים על פעילות משמעותית בתחום:

• 52 חברות סטארט-אפ השתתפו בתוכנית החדשנות.
• 50 חברות השלימו תהליך של הוכחת היתכנות (Proof of Concept).
• 14 חברות הפכו לספקיות של נמל אשדוד.
• 8 חברות קיבלו השקעות הוניות מהנמל.

“הקמנו מרכז טכנולוגי אמיתי בנמל אשדוד”, אמר שניידר. לדבריו, היוזמה מסייעת לשפר את היעילות ואת הביטחון, ובמקביל מחזקת את שיתופי הפעולה עם גורמים בינלאומיים.

המשמעות רחבה יותר מפיתוח טכנולוגי נקודתי. שילוב חברות צעירות בפעילותו של נמל גדול מאפשר להן לבחון מוצרים בתנאי אמת, ולנמל עצמו להיחשף לפתרונות שעשויים לשפר את תפקודו ואת יכולתו להתמודד עם אתגרי העתיד.

האתגר הבא: לשמור על היתרון גם ביום שאחרי המלחמה

דבריו של שניידר בוועידת הדיפלומטים מציגים את נמל אשדוד כגוף המבקש לשלב בין שלוש משימות מרכזיות: שמירה על רציפות תפקודית בשעת חירום, הרחבת הקשרים הכלכליים הבינלאומיים והשקעה בחדשנות.

אולם לצד ההישגים שהוצגו, ניצבים בפני הנמל אתגרים משמעותיים. התחרות בענף הנמלים בישראל, הצורך בשיפור מתמיד של השירות והיעילות התפעולית, השינויים בענף הספנות העולמי והאיומים הביטחוניים מחייבים היערכות מתמשכת. גם הצלחת תוכנית החדשנות תיבחן לאורך זמן, בין היתר באמצעות תרומתה בפועל לקיצור זמני עבודה, לחיסכון בעלויות, לשיפור הבטיחות ולהגדלת יכולת התחרות של הנמל.

עבור העיר אשדוד, חשיבותו של הנמל חורגת הרבה מעבר לשטח הרציפים. מדובר באחד ממוקדי הפעילות הכלכלית המשמעותיים באזור, המשפיע על ענפי התעשייה, התחבורה, הלוגיסטיקה והתעסוקה. המסר המרכזי שהעביר שניידר בוועידה ברור: נמל אשדוד אינו יכול להרשות לעצמו לעצור, גם כאשר המציאות הביטחונית משתנה. האתגר הגדול של הנהלת הנמל יהיה להבטיח שהחוסן שהפגין בתקופת המלחמה יתורגם גם להצלחה כלכלית, לחדשנות ולמעמד תחרותי חזק בשנים הבאות.

בסופו של דבר, כאשר נמל אשדוד ממשיך לעבוד, לא רק האוניות ממשיכות לנוע. גם גלגלי הכלכלה הישראלית ממשיכים להסתובב.

צילום: מארק ישראל סלם