״אנחנו חמישה בעלי זכות הצבעה בבית,תמיד הצבענו ש״ס אך לא הפעם״, אמרה תושבת העיר. 18,254 מתושבי אשדוד הצביעו לש״ס בבחירות האחרונות לכנסת. אלא שכעת, כאשר סוגיית גיוס החרדים לצה״ל הופכת לאחת הסוגיות הבוערות במערכת הבחירות, עולה שאלה פוליטית וערכית: האם גם בבחירות הקרובות ימשיכו המצביעים להעניק לש״ס את אמונם, או שחלקם יתקשו להצביע למפלגה הנאבקת להסדרת הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות? התבטאויותיו האחרונות של אריה דרעי ובראשן התחייבותו שלא לתמוך בהקמת ממשלה ללא הסדרת מעמד בני הישיבות, עשויות להציב את המפלגה בפני מבחן משמעותי דווקא בעיר שבה משפחות רבות נושאות בנטל השירות הצבאי והמילואים| אשדוד היום
אשדוד כמבחן פוליטי: האם הנאמנות לש״ס חזקה גם מסוגיית הגיוס?
מערכת הבחירות הקרובה לכנסת עשויה להיות שונה מקודמותיה. לצד הנושאים המסורתיים של ביטחון, יוקר המחיה, זהות יהודית ומדיניות הממשלה, ניצבת הפעם במרכז השיח הציבורי סוגיה רגישה במיוחד: השוויון בנטל השירות הצבאי וגיוסם של צעירים חרדים לצה״ל. באשדוד, עיר שבה חיים זה לצד זה חרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים וחילונים, הסוגיה הזאת עשויה לקבל משמעות פוליטית מיוחדת.
במשך שנים הצליחה תנועת ש״ס לבנות באשדוד בסיס תמיכה משמעותי, הנשען על ציבור חרדי ספרדי, משפחות מסורתיות, קהילות בתי הכנסת, פעילות רבנית וחיבור עמוק למורשתו של הרב עובדיה יוסף זצ״ל. אלא שהפעם עשויה לעמוד בפני חלק מהבוחרים התלבטות שלא הייתה מרכזית באותה מידה במערכות בחירות קודמות.
מצד אחד, קיימים המצביעים הנאמנים לש״ס, הרואים בה את ביתם הפוליטי והרוחני ונוהגים להצביע בהתאם להוראות הרבנים ומועצת חכמי התורה. מבחינתם, ההגנה על עולם הישיבות היא עיקרון יסודי שאינו נתון למשא ומתן.
מצד שני, קיימים מצביעים מסורתיים ודתיים שאינם בהכרח חרדים, המזדהים עם ערכי היהדות ושימור המסורת, אך גם משרתים בצה״ל, שולחים את ילדיהם לשירות צבאי ונושאים בנטל המילואים.
עבורם, השאלה עשויה להיות מורכבת הרבה יותר: האם ניתן להמשיך לתמוך במפלגה שמבקשת להבטיח את המשך לימודיהם של בני הישיבות ללא גיוס, בשעה שצעירים אחרים נדרשים לשרת ולהסתכן למען ביטחון המדינה? זוהי אינה בהכרח שאלה של דת מול חילוניות. עבור חלק מהמצביעים זו שאלה של אחריות משותפת, שותפות גורל וחלוקה הוגנת של החובות האזרחיות.
המספרים באשדוד: לש״ס יש הרבה מה להפסיד
קולות לש״ס באשדוד, 2022
18,254
15.70% מהקולות הכשרים
שיעור ההצבעה בעיר, 2022
64.39%
117,047 מצביעים
מקור התוצאות המוצגות: ועדת הבחירות המרכזית, תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 באשדוד.
בבחירות לכנסת שנערכו בנובמבר 2022 קיבלה ש״ס באשדוד 18,254 קולות, שהיוו 15.70% מהקולות הכשרים בעיר. מדובר בכוח אלקטורלי משמעותי שהציב אותה במקום השני באשדוד, אחרי הליכוד. אלא שהנתון המעניין באמת נוגע להרכב קהל המצביעים.
על פי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חלק ממצביעי ש״ס בערים מעורבות מבחינה דתית ובהן אשדוד, אינם חרדים. המשמעות היא שש״ס אינה נשענת רק על הציבור הישיבתי, אלא גם על קהל מסורתי רחב יותר, שעשוי להחזיק בעמדות שונות בנושא הגיוס. וזו בדיוק נקודת התורפה האפשרית של המפלגה.
מצביע חרדי הרואה בלימוד התורה ערך עליון עשוי דווקא לחזק את תמיכתו בש״ס לנוכח מאבקה נגד גיוס תלמידי הישיבות. לעומתו, מצביע מסורתי שבנו משרת בגולני, בגבעתי, בחיל האוויר או במילואים, עשוי לשאול האם עמדתה של ש״ס בנושא הגיוס תואמת את השקפת עולמו. גם תזוזה של חלק קטן מהקולות עשויה להיות משמעותית. לדוגמה, אובדן של 10% מקולותיה של ש״ס באשדוד, בהשוואה לתוצאות 2022, פירושו כ-1,825 קולות פחות. אובדן של 20% פירושו כ-3,651 קולות פחות.אלה תרחישים חשבוניים בלבד ולא תחזית בחירות. נכון לעכשיו, אין בידינו סקר מייצג בקרב מצביעי ש״ס באשדוד המוכיח שאכן מתרחשת נטישה בהיקף כזה.
אריה דרעי מציב תנאי: קודם חוק הגיוס, אחר כך ממשלה
אחד הביטויים הבולטים לעמדתה של ש״ס הגיע ב-14 באוקטובר 2026, כאשר יו״ר המפלגה, אריה דרעי, הבהיר בריאיון לישי כהן כי הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות היא תנאי להשתתפותה של ש״ס בממשלה הבאה. דרעי הצהיר: ״לא תהיה ממשלה בישראל שש״ס תומכת או משתתפת בלי שנסדיר את מעמד תלמידי הישיבות״. מדובר בהצהרה פוליטית בעלת משמעות רחבה. דרעי אינו מציג את נושא הגיוס כסעיף נוסף במשא ומתן קואליציוני, אלא כתנאי יסודי להקמת ממשלה בתמיכת מפלגתו.
מבחינת ש״ס, מדובר בהגנה על עולם התורה, על זכותם של תלמידי הישיבות להמשיך בלימודיהם ועל אורח החיים החרדי.
אולם מנקודת מבטם של מתנגדי ההסדר, משמעותה של ההתחייבות היא שהמפלגה מבקשת להעמיד את הסדרת אי-גיוסם של תלמידי הישיבות בראש סדר העדיפויות הפוליטי, גם בתקופה שבה נדרשת הרחבת כוח האדם בצה״ל. חשוב לדייק: לא כל הסדר לדחיית שירות או לפטור לתלמידי ישיבות זהה לפטור גורף לכלל החרדים. משמעותו המעשית של כל חוק תלויה בתנאיו, ביעדי הגיוס, בגיל הפטור, במנגנוני האכיפה ובסנקציות. אולם מבחינה פוליטית, עצם הדרישה של ש״ס להבטיח את מעמדם של לומדי התורה לפני הקמת ממשלה עשויה לעורר ביקורת ציבורית.
״הצבא לא רוצה חיילים חרדים״: ההתבטאות שעוררה סערה
בספטמבר האחרון עורר דרעי ביקורת בעקבות דברים שאמר בריאיון לרדיו ״קול ברמה״. כאשר נשאל אם יקרא גם לצעירים חרדים שאינם לומדים תורה להתגייס השיב, כי אין זה מתפקידו לקרוא להם להתגייס וכי על הצבא להתמודד עם הסוגיה. דרעי טען, כי צה״ל אינו מעוניין באמת בחיילים חרדים, בשל הקושי לשלב חיילים הנשמעים לסמכות רבנית במסגרת הצבאית. הוא אף טען, כי אין מסלולים חרדיים אמיתיים במידה מספקת. עם זאת, לא שלל לחלוטין גיוס צעירים שאינם לומדים, אלא הסביר, כי לאחר הסדרת מעמד תלמידי הישיבות, הרבנים יכריעו בנושא.
דבריו של דרעי מעלים שאלה ציבורית נוספת: מי אמור להכריע בשאלת חובת השירות הצבאי, רשויות המדינה והצבא או ההנהגה הרבנית?
עבור ציבור חרדי רחב, הסמכות הרבנית היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים. מנגד, עבור אזרחים המאמינים שחובת ההגנה על המדינה צריכה לחול באופן שוויוני ככל האפשר, מתן משקל מכריע להחלטת הרבנים עלול להיתפס כפגיעה בעיקרון השוויון.
הרב יצחק יוסף: גם מי שאינו לומד תורה לא צריך להתגייס
עמדה נחרצת אף יותר נשמעה מפיו של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף, מהדמויות הרבניות המרכזיות המזוהות עם ש״ס.
בהתבטאות שפורסמה בתקשורת אמר הרב יוסף: ״גם מי שבטלן ולא לומד אסור שילך״, בהתייחסו לגיוס לצה״ל. מדובר בעמדה מרחיקת לכת יותר מהטענה שלפיה יש להגן על תלמידי ישיבות המקדישים את זמנם ללימוד התורה. כאשר גם צעירים שאינם לומדים נדרשים, על פי עמדה רבנית זו, להימנע מגיוס, הוויכוח כבר אינו מתמקד רק בשאלה כמה תלמידי ישיבות ימשיכו ללמוד, אלא בעצם היחס להשתלבות צעירים חרדים בשירות הצבאי. עבור משפחות אשדודיות שילדיהן משרתים בצה״ל, התבטאויות כאלה עשויות לעורר קושי ממשי. השאלה אינה אם לימוד תורה הוא ערך חשוב, אלא מדוע צעיר אחד מחויב לשרת בעוד צעיר אחר, שאפילו אינו לומד, מקבל עידוד שלא להתגייס.
בג״צ כבר קבע: אין סמכות לפטור באופן גורף את תלמידי הישיבות
לדיון הפוליטי מצטרפת גם המסגרת המשפטית. ביוני 2024 קבע בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, כי בהיעדר הסדר חקיקתי מתאים אין למדינה סמכות להימנע באופן גורף מגיוס תלמידי הישיבות. בפסק הדין נקבע גם, כי לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות בגין תלמידים שאין להם פטור או דחיית שירות כדין. מאז, נמשכים הניסיונות להסדיר את הסוגיה בחקיקה, לצד מחלוקות על מעצרים, אכיפה והטלת סנקציות. ביולי 2026 אף הוקפאה כניסתו לתוקף של חוק שנועד להגביל מעצרים של חייבי גיוס חרדים, בעקבות התערבות בג״צ. המחלוקת אינה משפטית בלבד. היא נוגעת לשאלה מהי חלוקה הוגנת של החובות במדינה, כיצד ניתן לשמור על אורח החיים החרדי ובמקביל לענות על צורכי הצבא, והאם ניתן לגבש הסדר שיהיה גם אפקטיבי וגם חוקתי.
המשפחות שמשרתות מול המשפחות שלומדות תורה
מאז 7 באוקטובר 2023, סוגיית השירות הצבאי קיבלה משמעות עמוקה וכואבת במיוחד. משפחות רבות בישראל חוו תקופות מילואים ממושכות, דאגה מתמדת לבני משפחה בחזית, פגיעה בשגרת החיים ולעיתים גם אובדן אישי קשה. גם באשדוד מתגוררות משפחות של חיילים בסדיר, אנשי קבע ומשרתי מילואים, לצד משפחות חרדיות הרואות בלימוד התורה תרומה חיונית לעם ישראל.
שתי תפיסות העולם הללו מתקיימות באותה עיר, לעיתים באותה שכונה ואף בתוך אותה משפחה מורחבת. אלא שהשאלה הפוליטית היא האם לאחר שנות מלחמה ממושכות יוכל ציבור המצביעים להמשיך להתייחס לסוגיית הגיוס כאל מחלוקת שאינה משפיעה על הצבעתו. יש מי שיאמרו, כי מפלגה הדואגת ללומדי התורה ממלאת את תפקידה נאמנה. אחרים יטענו כי דווקא בעת הזאת נדרשת הנהגה חרדית שתפעל להרחבת השירות, תוך התאמת המסגרות הצבאיות לצורכי המתגייסים.
האם ש״ס עלולה להפסיד קולות דווקא לטובת מפלגות הימין?
ההנחה שכל מי שמתנגד לפטור מגיוס יעבור להצביע למפלגת מרכז או שמאל אינה מבוססת. מצביעי ש״ס רבים מזוהים גם עם הימין הפוליטי, עם עמדות שמרניות ועם תפיסות ביטחוניות שאינן בהכרח שונות מאלו של מצביעי הליכוד ומפלגות ימין אחרות.
לכן, אחת האפשרויות היא שמצביע מסורתי שיתאכזב מעמדתה של ש״ס בנושא הגיוס יבחר לעבור למפלגת ימין אחרת ולא בהכרח לשנות את עמדותיו הפוליטיות. אפשרות נוספת היא הימנעות מהצבעה, כאשר בוחר שאינו מוצא מפלגה המייצגת את מכלול השקפותיו יחליט שלא להגיע לקלפי. מנגד, ייתכן שדווקא העימות סביב גיוס תלמידי הישיבות יגביר את המוטיבציה של מצביעי הליבה החרדים להתייצב בהמוניהם ביום הבחירות, מתוך תחושה שעולם התורה נתון למאבק פוליטי ומשפטי. דרעי עצמו כבר הזהיר בספטמבר האחרון מפני ניסיונות לדכא את שיעור ההצבעה בציבור החרדי. לכן, אין בסיס לקבוע מראש שש״ס תיחלש. קיימים גורמים שעשויים לפעול בשני הכיוונים.
ומה לגבי הנהגת ש״ס באשדוד?
לנציגי ש״ס באשדוד עשוי להיות תפקיד חשוב במערכת הבחירות הקרובה. עד כה, כוחן של המפלגות החרדיות ברשויות המקומיות נשען במידה רבה על פעילות קהילתית, שירות לציבור, מוסדות חינוך, רווחה, דת וקשר ישיר עם התושבים. אולם מערכת בחירות לכנסת מחייבת גם התייחסות לשאלות לאומיות ובהן סוגיית הגיוס. האם נציגי ש״ס באשדוד תומכים בפטור רחב לתלמידי ישיבות? האם הם סבורים שצעירים חרדים שאינם לומדים צריכים להתגייס? והאם הם רואים מקום להרחבת מסלולי השירות החרדיים?
אלו שאלות ראויות לתשובה ברורה, במיוחד בעיר שבה הציבור החרדי והציבור המשרת חיים זה לצד זה.
המבחן האמיתי: מה יכריע ביום הבחירות?
הבחירות הקרובות עשויות להציב בפני ש״ס באשדוד מבחן כפול. המבחן הראשון הוא שמירת נאמנותו של ציבור המצביעים החרדי, המצפה מהמפלגה להמשיך להגן על עולם הישיבות ועל סמכות ההנהגה הרבנית. המבחן השני ואולי המורכב יותר, הוא שמירת אמונו של הציבור המסורתי, שאינו בהכרח מזדהה עם כל עמדותיה של המפלגה בנושא השירות הצבאי. ש״ס עשויה לגלות, כי חלק מהמצביעים שהעניקו לה בעבר את קולם בשל מסורת, זהות יהודית והערכה למורשת הרב עובדיה יוסף, מבקשים הפעם לקבל תשובות גם בשאלות של שירות, שוויון ואחריות לאומית. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהאפשרות ההפוכה: דווקא ההתייצבות הנחרצת של דרעי להגנת תלמידי הישיבות עשויה לחזק את התמיכה בו בקרב ציבור הבוחרים החרדי.
השאלה הגדולה אינה רק כמה קולות תקבל ש״ס באשדוד, אלא האם סוגיית הגיוס תצליח לשנות דפוסי הצבעה שנבנו במשך עשרות שנים.
בסופו של דבר, מאחורי כל פתק בקלפי עומד אדם עם מערכת ערכים, אמונות וסדרי עדיפויות. יש מי שיראה בהצבעה לש״ס נאמנות למסורת ולהוראות רבותיו, ויש מי שיחליט שהפעם הוא מבקש לבחון גם את עמדת המפלגה ביחס לחובת השירות בצה״ל.
ביום הבחירות יתברר האם נאמנותם של מצביעי ש״ס באשדוד נותרה איתנה, או שסוגיית הגיוס הצליחה לערער חלק ממנה.
18,254 הקולות שקיבלה ש״ס באשדוד בבחירות הקודמות אינם מובטחים לה גם הפעם. האם אריה דרעי יצליח לשמור עליהם, או שהמאבק על הפטור מגיוס יעלה למפלגתו במחיר אלקטורלי? את התשובה יספקו תושבי אשדוד בקלפי.
