בימ"ש לענייני משפחה באשדוד, סגנית הנשיא השופטת ענת אלפסי: פסק דין בהליך בת אימוץ: טובתה של קטינה בעלת מוגבלות קוגניטיבית בת אימוץ בקיום קשר עם אימה הביולוגית בהיותה בעלת מוגבלות קוגניטיבית זהה | משפטי אשדוד היום
מדובר בהליך בו עתר ב"כ היועמ"ש להכרזת פעוטה כבת אימוץ כלפי שני הוריה, בעלי מוגבלות קוגניטיבית מורכבת ביותר.
ההורים הודיעו בראשית ההליכים, כי מודעים לכך שאינם מסוגלים לגדל את הפעוטה וכל רצונם בקיום קשר עימה.
הקטינה גדלה אצל משפחת אומנה מיטיבה, אשר נתנה הסכמתה העקרונית לקיום קשר עם ההורים הביולוגיים בראשית ההליכים.
תוך כדי ניהול ההליך התברר, כי גם הפעוטה בעלת לקות קוגניטיבית מורכבת, בדומה לאמה הביולוגית.
על מנת לבחון אפשרות לקיום קשר התקיימו מספר מפגשים עם ההורים הביולוגיים, בו התברר, כי ההורים מתקשים לטפל בפעוטה באופן בסיסי וזקוקים לסיוע העו"ס.
למרבה הצער, לקראת סיום ההליך נפטר האב הביולוגי ואינו עוד עימנו.
ב"כ היועמ"ש סבור היה, כי טובת הפעוטה שניתוק הקשר עם הוריה הביולוגים, בעוד ההורים טענו כי טובתה בקיום קשר עימם.
בפסק הדין נקבע, כי יש לאפשר קיומו של קשר כאמור, שכן דווקא המוגבלות הגנטית הנדירה המשותפת לאם ולפעוטה, עשויה לחבר ביניהן ולתרום להעצמתן.
עוד נקבע כי לאנשים בעלי מוגבלות תרומה מיוחדת לחברה, בין השאר בהיותם גורמים מפחיתי אלימות. להלן ציטוט מגוף פסק הדין:
"על פני הדברים, מדובר בקטינה אשר אינה מכירה את הוריה המולידים למעט מפגשים ספורים בשירות למען הילד,
אשר לא הותירו אחריהם חוויה חיובית ולכן ניתן לטעון כי קשר זה לא יקדם דבר.
ואולם, בחינה מעמיקה של הדברים מובילה למסקנה כי גם אם בטווח הקרוב מדובר בקשר רופף, אפשר כי בטווח הרחוק, מדובר יהיה בקשר שיקדם את הילדה.
אפשר כי כאשר הקטינה תגדל קמעה ותחוש בטוחה יותר, תוכל להנות מקשר עם אימה הביולוגית.
דווקא האבחון הגנטי המשותף לקטינה ולאימה מגדיש את חשיבותו של אותו "קשר דם, אשר במקרה שלפנינו אינו מאיים על הקטינה בשום דרך, הואיל ואמה מודעת היטב למצבה. אפשר כי הקטינה תצא נשכרת ומועצמת מהעובדה שאימה הביולוגית עומדת עימה בקשר, חרף מוגבלותה.
"שינויים של דפוסי חשיבה קשים הם, אך אנו מחוייבים בהן כחברה, אשר כלל חבריה נבראו בצלם, כאשר לכל אחת ואחד מהם מקום תחת השמש.
בימים אלה, בהם מדינת ישראל כחברה חרטה על דגלה את עקרון המגוון התעסוקתי, מתוך מתן הזדמנות שווה לכל בני האדם באשר הם, נראה כי יש להכיר בכישוריו ובתרומתו של כל אדם לחברה בה אנו חיים, גם אם מצבו שונה מהמקובל.
תרומתן הייחודית של אנשים בעלי מוגבלויות גופניות ושכליות גם יחד, בכך שהם מעוררים אצל הסובבים אותם רגשות של חמלה וסובלנות ובכך תורמים להפחתת האלימות בחברה. בתי ספר המשכילים לשלב בקרבם ילדים שונים, הופכים למבוקשים יותר הדיוק מסיבה זו. ר' לעניין זה מחקרם של פרופ' היימן מהאוניברסיטה הפתוחה ושל ד"ר אבישר מהמכללה האקדמית בית ברל, "על בחינת שילוב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בישראל", באמצעות קרן שלם, ספטמבר 2020.
במאמר מוסגר יצויין, כי אף משמר המשפט המגייס לשורותיו בעלי מוגבלויות, מוכיח כי יש ביכלתם של אנשים אלה
לעורר הקשבה ורוגע בקרב הציבור הסוער, שבאופן שבו החולשה לכאורה הופכת למקור כח".
תמונה pixabay
