ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי כבר בקמפיין 2028 והפעם הוא עושה את זה נכון: במשך שנים אחת הביקורות הבולטות כלפי ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי הייתה הריחוק מהשטח. גם בימי פתיחת שנת הלימודים, אירועים שהם כמעט חובה פוליטית לכל ראש עיר, נדמה היה לעיתים שצריך לשכנע אותו לצאת מהלשכה בשביל התמונה המסורתית. אתמול, 1 בספטמבר, קיבלנו לסרי אחר: נגיש, מחויך, מסתובב בין בתי הספר, לוחץ ידיים, משוחח עם תלמידים ומקשיב לצוותים. האם מדובר בהתבגרות פוליטית? אם לשפוט לפי הקדנציה הנוכחית, בהחלט מסתמן שינוי ולא כדאי לזלזל במשמעות שלו לקראת 2028| אשדוד היום
ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי סייר אתמול, 1 בספטמבר, במספר בתי ספר ברחבי אשדוד. הוא פגש מנהלות, אנשי ונשות חינוך ותלמידים, נכנס לכיתות, לחץ ידיים, הצטלם ובעיקר היה נוכח בשטח. בית ספר יהבים, מיתרים, מקיף ג׳ זו רק רשימה חלקית של מקומות הסיור של לסרי.
בחלק מבתי הספר, ההתרגשות סביב הגעתו הייתה גדולה. תלמידים ביקשו להצטלם, ניגשו אליו ושוחחו איתו ולעיתים היה נדמה לרגע, כי לבית הספר הגיע כוכב רוק מוכר ולא ראש העיר המכהן כבר שנים ארוכות.
לכאורה, מדובר באירוע שגרתי. ראש עיר פותח שנת לימודים ומסייר במוסדות החינוך בעירו. אלא שמי שמכיר את התנהלותו של לסרי לאורך השנים יודע שהתמונות האלה אינן מובנות מאליהן.
הביקורת שליוותה את לסרי במשך שנים
אחת הביקורות המרכזיות שהופנו כלפי לסרי לאורך הקדנציות הקודמות עסקה דווקא במה שלא עשה מספיק: לצאת מהלשכה.
לסרי נתפס במשך תקופות ארוכות כראש עיר שמעדיף את שולחן העבודה, הדיונים והישיבות על פני נוכחות בלתי אמצעית ברחובות, בשכונות ובאירועים. גם ב־1 בספטמבר, היום שבו המערכת העירונית כולה מתנקזת אל שערי בתי הספר והגנים, לא תמיד ניכרה אצלו אותה חדוות שטח שמאפיינת פוליטיקאים אחרים.
הריחוק הזה גבה ממנו מחיר פוליטי. פעם אחר פעם הגיע לסרי למערכות בחירות מורכבות, כאשר השיא היה בבחירות האחרונות, שבהן נדרש למאבק קשה במיוחד בדרך להמשך כהונתו.
אלא שבקדנציה הנוכחית אנחנו באשדוד היום מצביעים פעם אחר פעם על שינוי בהתנהלותו הפוליטית של ראש העיר. אפשר לקרוא לזה ניסיון, אפשר לקרוא לזה הפקת לקחים ואפשר פשוט לקרוא לזה התבגרות פוליטית.
הסיור אתמול היה עוד ביטוי מובהק לכך.
לא תמונה תלושה במעבר חציה, אלא יום שלם בשטח
הפעם לסרי לא הסתפק בתמונה אקראית ליד מעבר חציה עם תלמידים בדרך לבית הספר. הוא הגיע למוסדות החינוך עצמם, הסתובב בין התלמידים, פגש צוותים, לחץ ידיים וניהל שיחות וזה חשוב במיוחד בעיר כמו אשדוד.
מערכת החינוך המקומית היא מהמורכבות בישראל מבחינת מגוון האוכלוסיות והזרמים. ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי, ממלכתי חרדי וחינוך מיוחד מתקיימים בעיר אחת, כאשר על הנהגת העיר מוטלת המשימה לאפשר לכל משפחה למצוא מסגרת התואמת ככל האפשר את ערכיה ואורחות חייה. הלחצים הפוליטיים ברמה הארצית המופעלים על ד״ר לסרי הם כבירים גם בתחום החינוך ונכון לעכשיו, הוא מצליח לגשר על הפערים הקיימים בצורה טובה מאוד. האחד בספטמבר הוא ממילא אחד הימים העמוסים ביותר בלוח השנה של ראש עיר. דווקא משום כך, הבחירה להשקיע שעות בנוכחות פיזית בתוך בתי הספר ולא להסתפק בטקס אחד ובצילום יח”צ היא בעלת משמעות.
גם מחווה מרגשת למען היימנוט קסאו
אחד הרגעים המרגשים בסיור התרחש בבית הספר מיתרים לחינוך מיוחד. ראש העיר, יחד עם תלמידי בית הספר וצוות החינוך, הפריחו בלונים אדומים ונשאו תפילה לחזרתה של היימנוט קסאו.
בתוך חגיגות פתיחת שנת הלימודים, היה זה רגע שהזכיר, כי לצד ההתרגשות והשמחה ישנה גם ילדה שעדיין חסרה, ומשפחה שממתינה לשובה.
קרדיט צילום: אורי קריספין
במקיף ג׳ לסרי כבר פגש גם את בוחרי 2028
אחת התחנות המעניינות בסיור הייתה מקיף ג’, שם פגש לסרי את תלמידי ותלמידות כיתות י”ב. למפגש הזה יש כמובן משמעות חינוכית וציבורית, אבל אי אפשר להתעלם גם מהמשמעות הפוליטית. חלק מהתלמידים שפגש אתמול יהיו כבר בעלי זכות בחירה בבחירות המוניציפליות הבאות ב־2028.
מי שמזלזל בלחיצת יד, בתמונה משותפת או בדקה שבה ראש העיר עוצר ומקשיב לנער או לנערה, לא תמיד מבין כיצד נוצרת זיקה בין פוליטיקאי לציבור. התלמידים אולי לא יזכרו בעוד שנתיים כל משפט שנאמר במפגש, אבל בהחלט ייתכן שיזכרו שביום הראשון של שנת הלימודים האחרונה שלהם הגיע ראש העיר לבית הספר, לחץ את ידם, הצטלם איתם, כיבד אותם בנוכחותו והקדיש להם תשומת לב. בפוליטיקה המקומית, שבה הקשר האישי משמעותי במיוחד, גם לזה עשוי להיות משקל.
תלמידי מקיף ג׳ מקבלים את פניו של ראש העיר
לסרי עצמו התייחס למפגש עם תלמידי י״ב וכתב: ״מכיתה א׳ ועד י״ב- בכל גיל יש התרגשות אחרת״.
לדבריו, השיחה עסקה בשירות הצבאי המתקרב, בחלומות ובתוכניות של התלמידים להמשך. הוא חתם במסר קליל לתלמידים: “ועד הגיוס – יש רק משימה אחת קטנה: לקום בזמן לבית הספר. ואם צריך אישור מרופא… אתם יודעים איפה למצוא אותי”.
הבדיחה האחרונה, המתייחסת כמובן לעובדה שלסרי הוא רופא במקצועו, אולי ממחישה יותר מכל את השינוי: פחות ראש עיר מרוחק וממלכתי, יותר ניסיון לדבר עם התלמידים בגובה העיניים.
החרדים חשובים, אבל הציבור הכללי לא נשכח
גם מבחינה פוליטית, לסיור הזה יש משמעות רחבה יותר. הבריתות של לסרי עם המפלגות החרדיות היו ונותרו מרכיב מרכזי בכוחו הפוליטי. התמיכה החרדית היא בסיס חשוב מאוד עבורו ולעיתים אף תנאי הכרחי לבניית קואליציה ולניצחון בבחירות. אבל אם יש לקח משמעותי אחד מהמערכה האחרונה, הוא שבסיס פוליטי לבדו אינו מספיק. ראש עיר שרוצה להיבחר מחדש צריך לדבר גם עם הציבור הכללי, לפגוש אותו ולהיות נוכח בחייו.
בנקודה הזאת, נדמה שלסרי של הקדנציה הנוכחית (הרביעית) פועל אחרת. הוא לא מוותר על הבריתות המסורתיות שלו, אבל במקביל מושיט יד לציבור הכללי. הוא מגיע יותר, נראה יותר ומבין כנראה טוב יותר את החשיבות של המפגש הבלתי אמצעי.
מוקדם לדעת כיצד תיראה מערכת הבחירות של 2028 ומי יתמודד בה, אבל דבר אחד כבר אפשר לומר: כל שעה שלסרי משקיע היום בשטח עשויה להפוך לנכס פוליטי מחר. בסופו של דבר, בחירות מקומיות אינן מוכרעות רק באמצעות הסכמים, מטות ומספרים. הן מוכרעות גם ברגעים קטנים: לחיצת יד, הקשבה לתושב, ביקור בבית ספר ותמונה שילד או הורה שומרים בטלפון. אתמול לסרי לא רק פתח שנת לימודים.
הוא המשיך לבנות מערכת יחסים מחודשת עם הציבור ואם ההתנהלות הזאת תימשך לאורך הקדנציה ולא תישאר נחלתו של 1 בספטמבר בלבד, היא עשויה להתברר כאחד השינויים הפוליטיים המשמעותיים ביותר שעשה ד״ר יחיאל לסרי בשנים האחרונות.
קרדיט צילום: אורי קריספין
