חצי שנה לאחר האסון בבית הזיקוק: שתי עובדות אמהות לילדים נהרגו, החקירה נמשכת והשאלות עדיין ללא תשובות| תחקיר אשדוד היום
ב-11 בפברואר 2026 יצאו ניצן גוייכמן ז”ל ואירינה רדצ’וק ז”ל לעוד יום עבודה במעבדת בית זיקוק אשדוד. שתיהן לא שבו הביתה. החשד שנבדק לאחר האסון היה, כי מכלים שאמורים היו לספק להן אוויר נשימתי הכילו חומר אחר ובחקירה אף נעצר מנהל בחברה שסיפקה את המכלים. חצי שנה חלפה ומשטרת ישראל מאשרת לאשדוד היום, כי החקירה עדיין מתנהלת וכי גם מנכ”ל בית הזיקוק, רונן יחזקאל, נחקר בפרשה. מעבר לכך, מעט מאוד ידוע לציבור. שתי נשים נהרגו במקום עבודתן, משפחות נהרסו והשאלות הגדולות עדיין ממתינות לתשובות | תחקיר אשדוד היום.
יש תאריכים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום. 11 בפברואר 2026 הוא אחד מהם.
בשעה 11:05 לערך התקבל במד”א דיווח על שתי נשים שאיבדו את הכרתן במהלך עבודתן בבית זיקוק אשדוד. צוותי ההצלה שהוזעקו למקום ביצעו בשתיים פעולות החייאה מתקדמות, אך בסופן נאלצו לקבוע את מותן. שתי העובדות היו ניצן גוייכמן ז”ל, בת 39, מהנדסת כימיה ואם לשלושה, ואירינה רדצ’וק ז”ל, בת 52, בוחנת מעבדה, נשואה ואם לבת. שתיהן תושבות אשדוד. רדצ’וק עבדה בבית הזיקוק משנת 2018, ולפני עלייתה לישראל ניהלה מעבדה גדולה באוקראינה. שתי אמהות. ארבעה ילדים שנותרו בלי אמא. שתי נשים שיצאו בבוקר לעבודה, למקום שאמור היה לאפשר להן להתפרנס ולחזור בסוף היום למשפחותיהן, ולא שבו.
מה בדיוק קרה באותו בוקר?
ככל שהחלה להתבהר התמונה, עלה חשד מטריד במיוחד. על פי הפרסומים לאחר האסון, השתיים עבדו כשהן לבושות בחליפות מגן אטומות המחוברות למכלים שאמורים לספק אוויר לנשימה. במהלך העבודה הן התמוטטו. בתחילה נבדק חשד לתקלה בחליפות או למחסור בחמצן. צוותי כבאות והצלה ויחידת החומרים המסוכנים ביצעו בדיקות בזירה ושללו דליפה של חומרים מסוכנים המסכנת את יתר עובדי המפעל או את הציבור.אלא שבהמשך החקירה התמונה הפכה חמורה ומורכבת יותר.
בדיקה של מינהל הבטיחות במשרד העבודה העלתה חשד שלפיו המכלים שבהם השתמשו העובדות סומנו באופן שגוי. לפי הפרסומים, נבדקה האפשרות שמכלים שנועדו להכיל אוויר נשימתי הכילו למעשה חנקן. המשמעות האפשרית מצמררת: ציוד שנועד להגן על חייהן של העובדות הפך, לכאורה ובנסיבות שעדיין נחקרות, לחלק מהאירוע שהוביל למותן.
שלושה ימים לאחר התאונה כבר נבדקו במשטרה לא רק החליפות והמכלים, אלא גם תוכנית הבטיחות של בית הזיקוק, בין היתר על רקע תאונה קטלנית קודמת שאירעה במפעל בשנת 2013.
החקירה הסתעפה וגם נעצר חשוד
ב-23 בפברואר, פחות משבועיים לאחר האסון, נעצר שותף בחברה שסיפקה את המכלים לבית הזיקוק. על פי הפרסומים באותה עת, הוא נחשד בעבירה חמורה של רצח באדישות, כאשר החשד שנבדק היה, כי מכלים שאמורים היו להכיל חמצן או אוויר נשימתי הכילו ככל הנראה חנקן.
למחרת האריך בית משפט השלום באשקלון את מעצרו של קובי יעקב סלם, ממנהלי חברת “סלם יעקב ובניו”, בשישה ימים. בהחלטה צוין, כי קיים חשד מבוסס ובאותו שלב אף נאמר כי ייתכן שהחקירה תוביל למעורבים נוספים. יודגש, כי מדובר בחשדות שנחקרו ולא בקביעה שיפוטית בדבר אחריותו של מי מהמעורבים. גם בדוחות הרשמיים של בית זיקוק אשדוד נכתב, כי התאונה מיום 11 בפברואר הביאה למותן של שתי עובדות וכי הסיבה לתאונה טרם התבררה ונמצאת בחקירה משטרתית. החברה אף דיווחה, כי במסגרת החקירה נחקרו מספר מעובדיה, ובהם מנהלים בכירים.
חצי שנה אחרי, לאשדוד היום נמסר ממשטרת ישראל, כי החקירה עדיין מתנהלת וכי במסגרת הפרשה נחקר גם מנכ”ל בית זיקוק אשדוד, רונן יחזקאל.
מעבר לכך, במשטרה אינם מפרטים בשלב זה מה העלתה החקירה, מהו החשד המדויק שנבדק ביחס לכל אחד מהנחקרים, האם התגבשה תשתית ראייתית נגד גורם כלשהו ומה צפוי להיות השלב הבא.
חצי שנה חלפה. איפה התשובות?
כאן מתחילה השאלה הציבורית הגדולה.חקירה פלילית יכולה להיות מורכבת. היא יכולה להימשך חודשים. לעיתים היא דורשת חוות דעת מומחים, בדיקות מעבדה, גביית עדויות וניתוח מסמכים רבים. ברור גם שלא כל פרט ניתן לפרסום בזמן אמת. אבל האם העובדה שמתנהלת חקירה פוטרת את הנהלת בית הזיקוק מחובתה הציבורית לתת דין וחשבון בסיסי?
חצי שנה לאחר ששתי עובדות נהרגו בתוך מעבדת המפעל, הציבור עדיין אינו יודע מה בדיוק השתבש באותו בוקר, אילו מסקנות פנימיות התקבלו, האם נהלי העבודה שונו, מי בדק את המכלים לפני השימוש, אילו מנגנוני בקרה היו אמורים למנוע אירוע כזה ומה נעשה מאז כדי להבטיח שאף עובד או עובדת לא ייכנסו בבוקר למשמרת ולא יחזרו ממנה. אלה אינן שאלות של סקרנות תקשורתית. אלה שאלות של חיים ומוות.
השתיקה שהפכה למדיניות
כבר ביום האסון ובימים לאחר האסון הפנתה מערכת אשדוד היום למנכ”ל בית הזיקוק, רונן יחזקאל, שורה של שאלות ברורות: מה השתבש? האם היו סימני אזהרה? האם הציוד נבדק? האם נפתחה בדיקה פנימית? האם התגלו ליקויים? אילו שינויים בוצעו מאז התאונה? התשובות המהותיות לא הגיעו.במקום התייצבות מלאה מול הציבור, קיבלנו בעיקר דממה. חצי שנה מאוחר יותר, קשה עוד יותר לקבל אותה. גם הבוקר נשלחה שאילתא למנכ״ל בתי זיקוק, שהעדיף להתעלם ולחשוב שאם הוא לא ישיב אולי הזיכרון הציבורי יתקצר עוד יותר.
אין ציפייה מהנהלת חברה להחליף את המשטרה או לקבוע אחריות פלילית. בוודאי שאין לדרוש ממנה לפרסם מידע שעלול לשבש חקירה. אבל יש הבדל עצום בין שמירה על חקירה לבין שתיקה כמעט מוחלטת מול ציבור שלם.במפעל תעשייתי רגיש כמו בית זיקוק אשדוד, שקיומו ופעילותו נוגעים לא רק לעובדיו אלא לעיר שלמה, שקיפות איננה טובה שעושים לתקשורת, היא אמורה להיות חלק מאחריות ניהולית.
ומה עם המנכ”ל?
רונן יחזקאל נכנס לתפקיד מנכ”ל בית זיקוק אשדוד באפריל 2025. באפריל השנה, כחודשיים וחצי לאחר האסון, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו לאחר כשנה בלבד. לפי הודעת החברה, הוא אמור להמשיך בתפקיד עד למציאת מחליף וביצוע חפיפה מסודרת. עצם ההחלטה לסיים תפקיד אינה מלמדת, כמובן, על קשר לאסון ואין לייחס לה משמעות שלא הוכחה. אבל עובדה אחת נותרת בעינה: יחזקאל היה מנכ”ל החברה בזמן התאונה, ומשטרת ישראל מאשרת, כי הוא נחקר במסגרת הפרשה לכן השאלות אליו אינן נעלמות ואולי להפך.
מנכ”ל של מפעל שבו נהרגו שתי עובדות אינו רק מנהל עסקי. הוא האיש שעומד בראש המערכת. הציבור רשאי לצפות ממנו להסביר, במגבלות הדין והחקירה, מה נעשה מאז אותו בוקר כדי להבין את הכשל ולמנוע את הישנותו.
״בטיחות העובדים היא ערך עליון״
מיד לאחר האסון מסר בית זיקוק אשדוד, כי במעבדת החברה אירעה תאונת עבודה קשה וכי שתי העובדות נפגעו באורח אנוש ומותן נקבע לאחר ניסיונות החייאה.עוד מסרה החברה, כי בטיחות הפעילות ובטיחות העובדים הן ערך עליון וכי בית הזיקוק משקיע בנושא משאבים, אמצעים וקשב ניהולי. החברה ציינה, כי צוות עזרה ראשונה פנימי העניק טיפול ראשוני וכי האירוע דווח לגורמים הרלוונטיים. החברה גם הביעה צער עמוק והודיעה, כי היא מלווה את המשפחות. אלה היו דברים חשובים ונכונים לומר באותו יום אבל חלפה חצי שנה.
כאשר בטיחות העובדים מוגדרת ״ערך עליון״, הציבור זכאי לדעת מה למדה החברה מאירוע שבו שתי עובדות שלה איבדו את חייהן.
ניצן ואירינה ז״ל אינן שורה בדוח
קל מאוד, ככל שהחודשים חולפים, להפוך אסון לסעיף בדוח כספי, למספר תיק חקירה או לאירוע שמוזכר במשפט אחד בהודעה לבורסה. אסור שזה יקרה כאן.
ניצן גוייכמן ז”ל הייתה בת 39, מהנדסת כימיה ואם לשלושה. אירינה רדצ’וק ז”ל הייתה בת 52, בוחנת מעבדה, רעיה ואם לבת. מאחורי המילים “שתי עובדות שנהרגו” נמצאות שתי משפחות שחייהן השתנו לנצח. הן יצאו לעבודה בבוקר ולא חזרו. זה בדיוק המקום שבו מערכת גדולה נמדדת. לא רק ביום האסון, כשהאמבולנסים בחוץ והמצלמות בשער. גם חצי שנה אחר כך, כשהכותרות כבר התחלפו והעניין הציבורי פחת, דווקא אז נמדדת האחריות.
״אשדוד היום״: לא ניתן לאסון הזה להיעלם בשתיקה
חקירת המשטרה חייבת להגיע למיצוי מלא. אם יתברר שנעברה עבירה, על האחראים לתת את הדין. אם יתברר שמדובר בכשל מערכתי, יש לחשוף אותו ולתקנו. אם יתברר שהיו שרשרת של טעויות וכשלים אצל מספר גורמים, הציבור והמשפחות זכאים לדעת זאת. אבל עד לסיום החקירה יש דבר אחד שאסור לקבל: שהזמן יעשה את שלו והאסון פשוט ייעלם מסדר היום. שתיקה איננה תשובה. הפניה לחקירה איננה יכולה להפוך במשך חודשים לתחליף מוחלט לשקיפות.
שתי אמהות לילדים יצאו בבוקר למקום עבודתן ולא שבו הביתה. חצי שנה לאחר מכן, עדיין אין לציבור תמונה מלאה כיצד קרה הדבר ומי, אם בכלל, אחראי לכשל שהוביל לטרגדיה. מערכת אשדוד היום תמשיך לשאול.
לא כדי ״להפריע״ למישהו, לא כדי לייצר כותרת (לא חסר). אלא משום שבמקום שבו נגדעו חייהן של שתי נשים, שתיקה אינה יכולה להיות סוף הסיפור. ניצן גוייכמן ז”ל ואירינה רדצ’וק ז”ל ראויות לתשובות. המשפחות שלהן ראויות לתשובות. עובדי בית הזיקוק ראויים לתשובות וגם הציבור באשדוד ראוי להן.
תגובות הגורמים המעורים בחקירה:
תגובת משטרת ישראל: החקירה עודנה מתנהלת. במסגרת החקירה נחקרו גורמים שונים, ובהם מנכ”ל בית זיקוק אשדוד, רונן יחזקאל.
תגובת בית זיקוק אשדוד שנמסרה לאחר האסון: החברה מסרה אז, כי מדובר בתאונת עבודה קשה שנסיבותיה טרם התבררו, כי צוות החירום הפנימי וצוותי מד”א טיפלו בנפגעות וכי האירוע דווח לגורמים הרלוונטיים. עוד מסרה, כי בטיחות העובדים היא ערך עליון וכי החברה משתתפת בצערן של המשפחות ומלווה אותן.
צילום רונן יחזקאל, מנכ”ל בית זיקוק אשדוד: בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים. בעל/ת הזכויות מוזמן/ת לפנות למערכת “אשדוד היום” לצורך הסדרת הקרדיט במייל: [email protected]
