גלבר מסתבכת: הלן גלבר הפסידה בבית המשפט וחויבה לשלם סכום של כ-1.5 מיליון לקבלן דני אביטן. כעת, הפרשה מסתעפת לאחר פניה שהגיעה גם למבקר המדינה לבדוק האם גלבר עברה על החוק לעניין מימון קמפיין הבחירות? גלבר סירבה להעביר את תגובתה לדברים והעדיפה לשמור על זכות השתיקה| התחקיר המלא באשדוד היום

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור של יו״ר האופוזיציה הלן גלבר והותיר על כנו את חיובה להשיב כ-1.5 מיליון שקל בגין הלוואות שניתנו למימון מערכת הבחירות ב-2018. ימים לאחר מכן, הוגשה למבקר המדינה פנייה לפתוח בבדיקת חשד להפרת כללי מימון הבחירות. האם מדובר רק בסכסוך כספי, או בפרשה ציבורית בעלת השלכות פוליטיות רחבות?

המערכת הפוליטית באשדוד נכנסה בימים האחרונים לטלטלה משמעותית, לאחר שתי התפתחויות דרמטיות שהתרחשו בזו אחר זו. הראשונה, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דחה את בקשת רשות הערעור של יו״ר האופוזיציה הלן גלבר והותיר על כנו את פסק הבוררות המחייב אותה להשיב לקבלן דניאל אביטן את כספי ההלוואות שהעמיד לרשותה לצורך מערכת הבחירות לראשות עיריית אשדוד בשנת 2018. השנייה, פנייה רשמית של עמותת ״היחידה הכלכלית״ למשרד מבקר המדינה, בדרישה לבחון האם מהעובדות שעלו בפסקי הדין עולות גם שאלות הנוגעות לעמידה בכללי מימון הבחירות.

למרות שההליך המשפטי עסק בסכסוך אזרחי בין שני צדדים, עצם הפנייה למבקר המדינה מעניקה לפרשה מימד ציבורי חדש, שעשוי להשפיע גם על השיח הפוליטי בעיר.

ההלוואות שהפכו למאבק משפטי של שמונה שנים

על פי פסק הדין, ביום 23 ביולי 2018, חודשים ספורים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, חתמו הלן גלבר ודניאל אביטן על הסכם הלוואה שבמסגרתו הועמד לרשותה סכום של 500 אלף שקלים לצורך מימון מסע הבחירות. ההסכם כלל ערבות אישית של גלבר וכן המחאת ביטחון. בהמשך חודש אוקטובר, הועברו לחשבון הבחירות שלה סכומים נוספים, כך שסך כל הכספים הגיע ל-830 אלף שקל.

לאחר מכן, נחתם מסמך נוסף שכותרתו ״חוזה למימון בחירות מוניציפליות 2018״. סביב מסמך זה נסבה עיקר המחלוקת. גלבר טענה, כי ההסכם החדש ביטל את הסכם ההלוואה הראשון, כך שלא חלה עליה עוד חובה אישית להשיב את הכספים.

אביטן טען בדיוק להפך. לטענתו, הוא מעולם לא הסכים לבטל את ההסכם הראשון והמסמך החדש כלל לא נכנס לתוקף.

ארבע ערכאות, שתי בוררויות והכרעה אחת

המחלוקת נמשכה שנים ארוכות. תחילה, דנה בה הנשיאה בדימוס הילה גרסטל, ששימשה כבוררת. גרסטל קיבלה את גרסתה של גלבר וקבעה, כי בין הצדדים התגבש הסכם חדש. אלא שבערעור שהוגש במסגרת הליך הבוררות קבע הבורר משה יפרח מסקנה הפוכה לחלוטין.

לדבריו, לא התקיים ״מפגש רצונות וגמירות דעת״ הדרוש לצורך כריתת ההסכם החדש. בין היתר קבע, כי הסעיף המבטל את ההסכם הראשון כלל לא הופיע בטיוטות הקודמות ולא הוכח שהמשיב הסכים לו. בית משפט השלום באשדוד אישר את פסק הבורר. גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מפי השופט יעקב פרסקי, דחה את בקשת רשות הערעור.

השופט הדגיש, כי בתי המשפט אינם יושבים כערכאת ערעור רגילה על פסקי בוררות וכי לא נמצאה עילה חריגה המצדיקה את ביטול ההכרעה.

השופט: ״התוצאה מבחינת המבקשת קשה״

בפסק הדין התייחס השופט פרסקי גם להשלכות האישיות של ההכרעה.

לדבריו:

“תוצאת הדברים מבחינת המבקשת קשה. היא התמודדה בבחירות לראשות עיריית אשדוד, ומוצאת עצמה נאלצת להשיב אישית כספים ששימשו למערכת הבחירות שבו השתתפה.”

עם זאת הוסיף:

“המשיב הלווה כספים למבקשת, והמבקשת התחייבה כלפיו להשבתם… לא מצאתי הצדקה להתערבות באישור שניתן לפסק הבוררות.”

השופט סיכם, כי:

“רשות ערעור לגבי פסק דין המאשר פסק בוררות, תינתן במקרים חריגים בלבד… לא מצאתי כי ההקשר הפוליטי בענייננו מצדיק מתן רשות ערעור.”

בקשת רשות הערעור נדחתה, וגלבר חויבה גם בהוצאות משפט בסך 12 אלף שקל.

ההתפתחות החדשה: פנייה למבקר המדינה

ימים ספורים לאחר פסק הדין, נשלח מכתב רשמי למשרד מבקר המדינה מטעם עמותת ״היחידה הכלכלית״, באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו”ד יובל יועז.

במכתב נכתב, כי פסק הדין ״מגולל תיאור של התנהלות בוטה בניגוד לדין ולהוראות חוק מימון מפלגות״. עוד נטען, כי מפסק הדין ומפסק דינו של בית משפט השלום ״מגלה שורה של הפרות של דיני מימון המפלגות וחובת דיווח״. במכתב, מבקשת העמותה ממבקר המדינה: ״הדברים מובאים לעיונכם, לשם בחינתם ופתיחת הליך ביקורת בהתאם לשיקול דעתכם.״

מה באמת קובע פסק הדין?

חשוב להבחין בין ההליך האזרחי לבין הטענות שהועלו בפנייה למבקר המדינה. פסק הדין אינו קובע, כי בוצעה עבירה על חוק מימון מפלגות. הוא גם אינו קובע, כי גלבר הפרה את הוראות מבקר המדינה.

ההכרעה עוסקת בשאלה אזרחית אחת בלבד: האם הכספים שניתנו היו הלוואה שיש להשיבה, או שמא הסכם אחר ביטל את חובת ההשבה.

בית המשפט קבע, כי ההלוואה עומדת בתוקפה ועל כן יש להשיבה.

לעומת זאת, השאלה האם אופן הדיווח על אותם כספים תאם את הוראות חוק מימון הבחירות כלל לא הוכרעה בפסק הדין והיא בדיוק הסוגיה שאותה מבקשת ״היחידה הכלכלית״ שמבקר המדינה יבחן.

מעבר לחיוב הכספי: האם פסק הדין מעורר גם שאלות לפי חוק מימון הבחירות?

פסק הדין בעניינה של יו”ר האופוזיציה באשדוד, הלן גלבר, אינו מסתיים רק בחיוב הכספי ובהכרעות החוזיות. הוא גם מעורר שאלות ציבוריות ומשפטיות רחבות יותר באשר להתנהלות מערכות מימון בחירות ברשויות המקומיות.

בית המשפט קבע ממצאים הנוגעים להתנהלות הצדדים להסכם ובכלל זה למשמעותה של תוספת מהותית להסכם שלא הובאה לידיעת הצד השני. על בסיס ממצאים אלה, הורה על השבת הכספים וקיבל את טענות התובע במישור החוזי.

עם זאת, פסק הדין אינו קובע, כי גלבר הפרה את חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ”ג-1993, ואינו כולל קביעה, כי בוצעה עבירה לפי חוק זה. ההליך שנדון עסק בסכסוך אזרחי ולא בהליך פלילי או מנהלי לפי חוק מימון הבחירות.

לצד זאת, הממצאים שנקבעו בפסק הדין עשויים לעורר שאלות באשר לאופן יישומן של הוראות חוק מימון הבחירות. החוק מסדיר את קבלת המימון, מתן הלוואות למועמדים ולסיעות, חובות הדיווח והשקיפות וניהול החשבונות וקובע מנגנוני פיקוח באמצעות מבקר המדינה.

השאלה האם ההתנהלות שתוארה בפסק הדין עומדת בכל דרישות חוק מימון הבחירות לא הוכרעה במסגרת ההליך. הכרעה בסוגיה זו הייתה מחייבת בדיקה נפרדת של כלל המסמכים, הדיווחים והנסיבות על ידי הגורמים המוסמכים.

מבחינה ציבורית, פסק הדין עשוי להציף מחדש את החשיבות שבשקיפות מלאה בניהול כספי בחירות, במיוחד כאשר מדובר במועמדים המבקשים את אמון הציבור. גם כאשר בית המשפט אינו קובע שהופרה הוראת חוק ספציפית, ממצאיו עשויים לעורר דיון ציבורי בשאלת אופן ההתנהלות והסטנדרטים המצופים מנבחרי ציבור.

המשמעות המשפטית

אם מבקר המדינה יחליט לפתוח בבדיקת הנושא, ייתכן שתיבחן בין היתר התאמת הדיווחים שנמסרו במערכת הבחירות להוראות הדין. מדובר בהליך מינהלי נפרד לחלוטין מההליך האזרחי שכבר הסתיים. נכון לעכשיו, אין כל הודעה של מבקר המדינה על פתיחת בדיקה ולכן אין לקבוע כי נמצאה הפרה כלשהי.

המשמעות הפוליטית

מבחינה פוליטית מדובר בהתפתחות משמעותית. הלן גלבר היא מהדמויות המרכזיות באופוזיציה העירונית זה שנים רבות ומי שהתמודדה מספר פעמים על ראשות העיר. חיוב אישי בהשבת סכום של כ-1.5 מיליון שקל, בצירוף פנייה למבקר המדינה, מעניקים ליריביה הפוליטיים נושא משמעותי לשיח הציבורי. העובדה שלגבר נדרשת לשלם לאבדן סכום משמעותי בוודאי חיונית לה להמשך הדרך, שכן בחירות 2028 כבר מעבר לפינה והתקציבים מוגבלים ממילא.  מנגד, מבחינת גלבר, העובדה שלא נקבע בפסק הדין, כי הפרה את חוק מימון הבחירות צפויה לעמוד במרכז כל תגובה שתמסור, ככל שתבחר להגיב.

תחקיר מערכת אשדוד היום

מתחקיר המערכת עולה, כי עד עצם היום הזה, באתר מבקר המדינה אשר בו אמורים המתמודדים לפרסם בשקיפות את רשימת התורמים והסכומים, כולל הלוואות, הסכום הזה של מר אביטן כלל לא כתוב בדו״ח. מהדו״ח עולה, כי מר אביטן תרם לגלבר סך של 5,000 ש״ח ולא מעבר.

מה צפוי כעת?

ההליך המשפטי בין גלבר לבין אביטן הגיע לסיומו. כעת, מופנית תשומת הלב למשרד מבקר המדינה.

אם יחליט המבקר שלא לפתוח בבדיקה, תיוותר הפרשה בגדר סכסוך אזרחי שהסתיים בפסק דין חלוט.

אם תיפתח בדיקה, עשויה הפרשה להתרחב למישור הציבורי והמינהלי ולבחון האם התנהלות מערכת הבחירות בשנת 2018 עמדה בכל הוראות חוק מימון הבחירות.

כך או כך, כמעט שמונה שנים לאחר מערכת הבחירות הסוערת של 2018, אחת הפרשות הפוליטיות הארוכות והמורכבות ביותר בתולדות הפוליטיקה המקומית באשדוד עדיין ממשיכה לייצר הדים והשלכותיה עשויות להמשיך ללוות את הזירה הציבורית גם בשנים הקרובות.

הלן גלבר סירבה למסור את תגובתה.

נמשיך לעקוב!

קרדיט צילום תמונה ראשית: אלעד מלכה