אשדוד מציגה את הבוגר של 2035: מצטיין, ערכי ומוכן לעולם החדש. 56,357 תלמידים, 132 מוסדות חינוך ו־443 גנים צפויים לפתוח את שנת תשפ”ז בעיר שזכתה בפעם השנייה בפרס החינוך הארצי. עם תקציב של 1.081 מיליארד שקל, השקעה של 15 מיליון שקל בשדרוג מוסדות, תוכניות AI ו־STEM, הישגים בבגרויות ומודל חדש של ליווי אישי, עיריית אשדוד מסמנת את היעד הבא: לא רק ציונים, אלא דור של בוגרים בעלי חוסן, זהות, יוזמה ויכולת להתמודד עם עולם שמשתנה במהירות| אשדוד היום

שנת הלימודים תשפ”ז באשדוד נפתחת מנקודת פתיחה יוצאת דופן: זכייה שנייה של העיר בפרס החינוך הארצי, תקציב של יותר ממיליארד שקל, שורה ארוכה של הישגים לימודיים וחברתיים ותוכנית אסטרטגית שמנסה להסתכל הרבה מעבר לשנת הלימודים הקרובה.

במסיבת עיתונאים שקיים לקראת פתיחת השנה הציג ראש העיר, ד”ר יחיאל לסרי, את נתוני מערכת החינוך, אך בעיקר את הכיוון שאליו מבקשת העיר לקחת אותה בשנים הבאות.

מאחורי המספרים הגדולים עומדת שאלה אחת: איזה בוגר רוצה מערכת החינוך של אשדוד להצמיח?

התשובה שהוצגה מכוונת כבר לשנת 2035: צעיר בעל חוסן נפשי ומסוגלות עצמית, המחובר לזהותו ולשורשיו, בעל יכולת ליזום ולהשפיע, ובמקביל מצויד בידע, בכלים אקדמיים ובשפת העתיד, ובראשה הבינה המלאכותית.

יותר ממיליארד שקל לחינוך

מערכת החינוך העירונית תפתח את שנת תשפ”ז עם 56,357 תלמידים ב־132 מוסדות חינוך וב־443 גני ילדים. תקציב החינוך העירוני עומד על 1.081 מיליארד שקל, נתון שממחיש את משקלו של החינוך בסדר העדיפויות העירוני. במפת מוסדות החינוך נרשמות גם התפתחויות: גנים חדשים ובהם גן ארד וגן מכבי, קידום פתיחתו של גן חמ”ד נוסף והרחבת בית הספר הממ”ח לבנים לכיתות ג’ עד ו’. במקביל, נמצאים בשלבי הקמה בית הספר גלים, בית ספר חמ”נ חדש הכולל תוספת של שש כיתות גן ומרכז מחוננים שכבר החל שלב ביצועו.

לסרי התייחס לזכייה בפרס החינוך הארצי כאל הישג מערכתי ולא אישי.

“אשדוד זכתה בפרס החינוך הארצי בפעם השנייה, וזו לא זכייה של מוסד אחד או של אדם אחד. זו זכייה של עיר שלמה. של מנהלים, מורים וגננות, של הורים ושל התלמידים עצמם”, אמר.

לדבריו, “אנחנו במקום הראשון במדד החינוך היישובי בין הערים הגדולות בישראל, לא בזכות תנאי פתיחה קלים, אלא למרות אשכול חברתי כלכלי נמוך יותר משל הערים שאיתן אנחנו מושווים. זו בדיוק המשמעות של מצוינות עם נשמה: לא לוותר על אף ילד, ובמקביל לדחוף כל ילד גבוה ככל שהוא יכול להגיע”.

לא רק כמה תלמיד יודע, אלא מי הוא

“מצוינות עם נשמה” היא הכותרת שבחרה העירייה לחזון החינוכי שלה. מאחוריה ארבעה דגלים מרכזיים: הישגים, מצוינות, ערכים ושוויוניות. אלא שהחידוש המעניין השנה נמצא דווקא בניסיון לקחת מושגים גדולים כמו שייכות, חוסן, זהות ומשמעות ולהכניס אותם לשגרת בית הספר.

אחד המהלכים שיונהגו הוא הקדשת עשר דקות מדי בוקר לשיחה בנושאים כמו שייכות, זהות, חוסן או השראה. לא מדובר במקצוע נוסף או בחומר לבחינה, אלא בניסיון לייצר שגרת פתיחה אחרת ליום הלימודים.

לצד זאת הוגדרו ארבעה עוגנים שאמורים להתקיים במוסדות החינוך: מסע צמיחה אישי לכל תלמיד עם יעד לימודי, חברתי ואישי; מרחב בחירה והתנסות שבו התלמיד יכול ליזום וליצור; ליווי של מבוגר משמעותי המכיר את התלמיד ואת חוזקותיו; ושגרת משמעות כחלק בלתי נפרד מהיום החינוכי.

ראש מינהל החינוך, יהודית ביטון, הסבירה: “המיקוד שלנו בתשפ”ז הוא להפוך משמעות לשגרה, לכל תלמיד ומורה, בכל מוסד ובכל יום. כל תלמיד יכיר את נקודת החוזק שלו, יגדיר יעד אישי, ויפגוש מבוגר משמעותי שרואה אותו. זה מה שעומד מאחורי כל תוכנית ומאחורי כל מספר בסקירה הזו”.

המספרים שמאחורי פרס החינוך

לצד החזון הציגה העירייה שורה של נתונים על הישגי המערכת. שיעור התלמידים בעלי בגרות מצטיינת עומד על 18%, לעומת 7% בתשע”ט. שיעור הזכאות לבגרות בקרב הניגשים בתשפ”ה עומד על 96%. בתשפ”ד עמד הנתון על 97% מהניגשים ועל 74% מכלל שכבת הגיל. שיעור הנשירה ירד ל־0.5%.

גם בתחום המכונה ״בגרות הייטק״ מציגה אשדוד נתון של 16%, לעומת 11% בממוצע הארצי. זה עדיין נתון נמוך אבל מוכיח שאשדוד בדרך הנכונה ודווקא בזה יש צורך להשקיע יותר.

במדד החינוך היישובי לשנת תשפ”ד מדורגת אשדוד, על פי הנתונים שהוצגו, במקום הראשון בין הערים הגדולות עם ציון 541. אחריה ראשון לציון עם 513, באר שבע עם 511 ופתח תקווה עם 510.

בעירייה מדגישים במיוחד את הפערים החברתיים כלכליים בין הערים המושוות. אשדוד נמצאת באשכול חברתי כלכלי 5, בעוד חלק מהערים שאליהן היא מושווית מדורגות באשכולות 7 ו־8.

גם בצד החברתי מוצגים נתונים משמעותיים: הזכאות לבגרות חברתית הגיעה ל־92%, לעומת 55% בתשע”ז. שיעורי הגיוס שהוצגו עומדים על 87% בקרב בני העיר ו־94% בקרב הבנות.

מהגן ועד הבינה המלאכותית

אחד התחומים שאשדוד מבקשת להרחיב באופן משמעותי הוא החיבור בין מערכת החינוך לעולם הטכנולוגי שאליו ייכנסו תלמידי היום כבוגרים. בתשפ”ז מקדמת העיר תוכנית אסטרטגית להטמעת מיומנויות בינה מלאכותית, לצד תוכניות STEM, רובוטיקה, יזמות, “מדעניות העתיד”, קורסי מצוינות עירוניים ותוכנית “הטייסת”.

במקביל פועלת התוכנית “אשדוד מדברת אנגלית”, המלווה את התלמידים מהגן ועד התיכון, וכן קמפוסים בתחומי הרפואה, האמנות, העיצוב, הקיימות, הספורט והבינה המלאכותית.

לתחום החלל נכנסת העיר באמצעות תוכנית ״ספייס לאב״, בשיתוף קרן רמון.

חידוש נוסף הוא SkillUp אשדוד, פלטפורמה עירונית שאמורה לרכז במקום אחד הזדמנויות למידה לתלמידים, סטודנטים, תושבים ואנשי הוראה. הפלטפורמה תכלול למידה בקצב אישי, קורסי קמפוס IL, הסמכות מקצועיות בינלאומיות ומפגשי עניין מקוונים.

לפני טכנולוגיה, צריך מורה טוב

למרות ההשקעה בטכנולוגיה, התפיסה שהוצגה במסיבת העיתונאים מעניקה דווקא לאנשי החינוך את התפקיד המרכזי. העירייה מתכננת להרחיב קהילות מצוינות וקהילות מקצועיות, הכשרות STEM, הכשרה להוראה מותאמת למחנכות כיתות א’ וב’, מסלולי מנהיגות לסגנים, מנהלים ורכזים פדגוגיים וחממה למורים חדשים ולמתמחים. בבתי הספר הוכשרו גם מובילי בינה מלאכותית, שאמורים לסייע בהובלת החדשנות הפדגוגית.

הרעיון ברור: אפשר לרכוש מערכות מתקדמות ולהכניס AI לכיתה, אבל ללא מורה שיודע כיצד להפוך את הכלים האלה ללמידה משמעותית, הטכנולוגיה לבדה לא תחולל שינוי.

15 מיליון שקל כדי שגם הסביבה תחנך

החינוך, על פי התפיסה העירונית, אינו מתרחש רק מול הלוח. במהלך הקיץ הושקעו 15 מיליון שקל בשיפור האקלים והמרחב הבית ספרי. העבודות כללו שיפוץ ושדרוג חצרות, סביבות למידה, מתקני ספורט, חדרי שירותים וחצרות גנים, לצד עבודות נגישות וחידוש מוסדות ברחבי העיר.

מאחורי ההשקעה עומדת תפיסה שלפיה למרחב שבו הילד מבלה שעות רבות מדי יום יש השפעה ישירה על תחושת השייכות שלו ועל האקלים החינוכי.

בתחום הבטיחות דיווחה העירייה על עמידה מלאה בסקרי הבטיחות הדו שנתיים, השלמת תיקון הליקויים ואישורי המוכנות עד 15 באוגוסט, וכן כשירות של המקלטים והמרחבים המוגנים במוסדות החינוך.

הכיתה כבר לא נגמרת בשער בית הספר

אחד המרכיבים המעניינים בתוכנית הוא הניסיון להפוך את אשדוד עצמה למרחב חינוכי.

לפי התפיסה שהוצגה, אלתא, נמל אשדוד ועסקים מקומיים יכולים לשמש זירות להתנסות בעולם הטכנולוגיה והתעשייה; מוסדות ההשכלה הגבוהה מחברים תלמידים לאקדמיה; מונארט, הספרייה העירונית והמתנ”סים לעולמות התרבות והקהילה; בית החולים אסותא לעולם הרפואה; והמכינות הקדם צבאיות ותנועות הנוער לציר הערכי והחברתי. במילים אחרות, מערכת החינוך מבקשת שהעיר כולה תהיה חלק מתהליך הכשרת הבוגר.

יש כבר תלמידים שמסמנים את הדרך

השנה החולפת סיפקה שורה ארוכה של הישגים. בית הספר שז”ר זכה בתו התקן GO STEM של משרד החינוך; גאולים זכה להצטיינות על עמידה ביעדי כשירות והישגים בהטמעת בוט Q2; ומוריה נבחר למצטייני מחוז דרום בתוכנית שורשי עמ”י. שלושה בתי ספר מאשדוד העפילו לגמר הקוד־טק הארצי.

בתחום היזמות נרשמה העפלה לגמר תחרות STARTUP, הסטארטאפ Smart Council של מקיף א’ זכה במקום הראשון במחוז ונציגי מקיפים א’ וז’ הגיעו למקום השני בהאקתון AI-SMART AGENT.

תלמידי מקיפים ד’ וז’ זכו במקומות הראשונים בתחרות החיבורים ע”ש דן דוד של אוניברסיטת תל אביב, תלמידי העיר קיבלו ציון לשבח בטורניר הכספות של מכון ויצמן, ובאולימפיאדת אילן רמון נרשמה זכייה במקום השני בתחום הבינה המלאכותית לתלמידת אולפנא.

גם בתחומי המורשת, החברה והספורט נרשמו הישגים: נועם סבג ממקיף ג’ הוכתר כחתן התנ”ך של מחוז דרום והעפיל לשלב הארצי; מקיף ו’ זכה במקום הראשון בחידון המכבייה; מקיף י’ במקום הראשון המחוזי בחידון הציונות; ומקיף ז’ זכה בהצטיינות ערכית חברתית ארצית מטעם ארגון המורים.

נבחרת הכדורסל העירונית סיימה במקום הראשון והעפילה לראשונה לליגת העל, תלמיד ממקיף ח’ זכה במקום הראשון באליפות העולם בטאקוונדו ITF ונציגי העיר זכו במקום הראשון במחוז בתחרות הרובוטיקה FTC.

המיזם שהגיע עד בית הנשיא

אחד ההישגים שממחישים יותר מכל את החיבור בין מצוינות לערכים הוא “שגרירי מגן למילים”, מיזם שיזמו תלמידי מקיף י”א למאבק בשיימינג ובחרמות. המיזם זכה להוקרה מנשיא המדינה, והתלמידים הוזמנו לבית הנשיא ואף לדיון בכנסת. זהו אולי הביטוי המדויק ביותר למונח “מצוינות עם נשמה”: תלמידים שלא מסתפקים בהישג אישי, אלא משתמשים ביוזמה שלהם כדי להשפיע על החברה שסביבם.

מהתיכון לצבא ומשם לאקדמיה באשדוד

בעיר פועלות מכינה קדם צבאית ומכינה טכנולוגית באורט, כחלק מהניסיון לייצר רצף בין התיכון לבין שירות משמעותי.במקביל, קמפוס הקבע של SCE באשדוד נמצא בתהליך הענקת עצמאות מול המל”ג. מבחינת העיר, מדובר בחלק מחזון רחב יותר: האפשרות שילד ייכנס לגן באשדוד, יסיים בעיר את לימודיו התיכוניים ובהמשך יוכל לרכוש בה גם השכלה אקדמית.

היעד הבא: הבוגר האשדודי של 2035

אחרי פרס החינוך השני והנתונים המחמיאים, האתגר של מערכת החינוך באשדוד הופך מורכב יותר. הישגים צריך לא רק להשיג, אלא לשמר, ובמקביל לוודא שהם מגיעים לכל שכונה, לכל מגזר ולכל תלמיד.

החזון שהוצג לשנת 2035 מנסה להגדיר מראש את התוצאה: בוגר בעל חוסן ומסוגלות, זהות ושורשים, יוזמה ואחריות, וידע בשפת העתיד ובכלים טכנולוגיים ואקדמיים. אם בעבר מערכת חינוך נמדדה בעיקר בשאלה כמה תלמידים זכאים לתעודת בגרות, אשדוד מבקשת להציב מבחן רחב יותר: איזה אדם יוצא משערי בית הספר.

״העתיד מתחיל כאן״, סיכם לסרי את תפיסתו. עם יותר מ־56 אלף תלמידים שייכנסו השבוע למוסדות החינוך בעיר, העתיד הזה כבר יושב בכיתות.

בהצלחה לתלמידים, למנהלים, למורים, לצוותי החינוך ולהורים היקרים!

שנת לימודים פורייה ומאושרת לילדינו!

צילום: אורי קריספין