עיריית אשדוד ורשות מקרקעי ישראל (רמ”י) מקדמות את אחת מתכניות הבנייה הגדולות בישראל בשנים האחרונות – תכנית שלד להרחבת העיר בצפון-מזרחה, שכוללת תוספת של כ-90,000 יחידות דיור, מיליון מ”ר שטחי תעסוקה ומסחר, מערכת תחבורה חדשה, שטחים ירוקים ואפילו בית עלמין חדש. מדובר בתכנית שאפתנית המשתרעת על פני כ-11,000 דונם בשטח העיר אשדוד והמועצה האזורית חבל יבנה, ועתידה לשנות מן היסוד את פני העיר
ככל שמדובר בתכנית שאפתנית, כך היא גם שנויה במחלוקת: האם מדובר בפתרון הכרחי למצוקת הדיור והצעד הבא בהתפתחות האורבנית של אשדוד – או בנטל תשתיתי שעלול להכביד על העיר ולשנות את אופיה?
היתרונות: חזון עירוני עם הסתכלות קדימה
●
תוספת משמעותית לדיור
התכנית כוללת תוספת של כ-90,000 יחידות דיור – כמות שיכולה להכפיל כמעט את מספר התושבים בעיר בטווח הארוך. מדובר בתמהיל מגוון של יחידות, שיאפשר מענה לאוכלוסיות שונות – צעירים, משפחות, דיור בר-השגה ועוד.
●
חיזוק התעסוקה והמסחר
כמיליון מ”ר יוקצו לשטחי תעסוקה ומסחר – מהלך שאמור לחזק את הכלכלה העירונית, למשוך עסקים, להגדיל הכנסות מארנונה ולספק אלפי מקומות עבודה חדשים.
●
פיתוח תחבורתי
מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע”ן) ומתן דגש על תחבורה ציבורית אמורה לחבר את הרבעים החדשים אל העיר הקיימת. בנוסף, מתוכנן מרכז תחבורה משולב (מתח”מ) סמוך לכביש 4 שישפר את הנגישות וימנע עומסי תנועה בתוך העיר.
●
שמירה על ערכי טבע ונוף
התכנית כוללת שימור של מרחב נחל לכיש והתחשבות בזרימת נגר עילי, תוך שימור שטחים פתוחים ושילוב שטחים חקלאיים באזור חבל יבנה. החזון כולל עירוניות צפופה אך ירוקה.
●
תכנון הוליסטי
התכנית אינה רק נדל”נית – אלא כוללת תכנון כולל לשירותים עירוניים כמו מוסדות ציבור, מבני חינוך, מרכזים אזרחיים ואפילו תכנון עתידי לבית עלמין. מדובר בגישה מתכללת שתואמת את צורכי הדורות הבאים, לפחות לפי המתכננים.
החסרונות והחששות: מגה-תכנית עם סימני שאלה
●
עומסי תשתיות
על אף הבטחות לפיתוח תחבורתי, תוספת כה משמעותית של תושבים עשויה להכביד על מערכות המים, החשמל, התחבורה והחינוך הקיימות. החשש הוא מפער תשתיתי שיגרור פקקים, תקלות ושירות ציבורי לקוי.
●
אובדן שטחים פתוחים וחקלאיים
למרות הכוונה לשמר חלק מהשטחים הפתוחים, תוספת של עשרות אלפי יח”ד תדרוש פיתוח אינטנסיבי. פעילי סביבה כבר מביעים חשש מהרס מרחבים טבעיים ושטחים חקלאיים סביב חבל יבנה.
●
סיכון לשכונות רפאים
אם שיווק הדירות לא יתואם עם הביקוש בפועל – קיים סיכון להיווצרות שכונות חדשות שנותרות ריקות או מתמלאות באיטיות רבה. מצב כזה עלול להביא להוצאות עתק מצד העירייה מבלי לקבל הכנסות ראויות.
●
היעדר מענה לבעיות קיימות
הביקורת נשמעת גם מצד תושבים בעיר עצמה, שטוענים כי במקום להשקיע מיליארדים בפיתוח אזורים חדשים – היה עדיף לשדרג תשתיות קיימות, לשקם אזורים מוחלשים ולשפר שירותים עירוניים באשדוד הוותיקה.
דברי המתכננים
עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר תכנון ברמ”י, ציינה כי “מדובר ביוזמה חשובה שמקדמת תוספת מגורים לצד תכנון תשתיות מותאם. השילוב של מרקם עירוני צפוף עם שטחים פתוחים ותחבורה יעילה הוא מענה לאתגרי העתיד של אשדוד.”
האדריכלים מיכאל וינד ואמיר אלישע, העומדים בראש צוות התכנון, מדגישים כי מדובר בתכנית שנבנתה תוך ראייה מערכתית, ארוכת טווח ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים.
מה צופן העתיד לאשדוד?
תכנית השלד לצפון-מזרח אשדוד מסמלת את השלב הבא בהתפתחותה של העיר – מעיר נמל אזורית למטרופולין מודרני. אך כמו כל מהלך בקנה מידה כזה, היא מחייבת דיון ציבורי, שקיפות, תיאום הדוק בין מוסדות התכנון, והבנה עמוקה של השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות.
האם אשדוד תצליח לממש את החזון ולצמוח לעיר מודרנית, מחוברת, מגוונת וירוקה – או שמא נעמוד בפני עוד תכנית גרנדיוזית שמתנגשת במציאות עם פחות מדי מידע לציבור, שלא נדבר על שקיפות?
ניתן לפנות אלינו במייל: [email protected]
