בזמן שציבור התושבים באשדוד ממתין למהלכים מהותיים ומדיניות ברורה מצד הנהגת העיר כמו בנושאים: היי-טק, קידום כניסות ויציאות מהעיר, חינוך, תרבות ועוד – בלשכת סגן ראש העיר נכט וממלא מקומו אמסלם מתנהל מחזה שכבר הופך למסורת מקומית: קרב פייסבוקי מתוזמן, מתוזמר ובעיקר – מיושן | טור דעה מאת: אשדוד היום
השחקנים הראשיים: אבי אמסלם – ממלא מקום ראש העיר מטעם ש״ס, ואלי נכט – סגן ראש העיר מטעם ציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר, החילוני. שניים שחולקים קיר משותף בלשכתם בקומה החמישית של בניין העירייה, אבל בוחרים להתנהל כאילו הם שני יריבים פוליטיים זרים שבקושי חולקים אותה עיר.
ביממה האחרונה, שוב חזינו בחליפת פוסטים מתוזמרת היטב ביניהם. אמסלם “מודה” לנכט על פעילותו למען החרדים בקואליציה – מחמאה מפתיעה על גבול המחבקת, ונכט, לא נשאר חייב: משיב כי אמסלם “מפחד מההתעצמות הפוליטית” של נכט. מפחד? או מפחד לא לפחד?
הציבור האשדודי כבר מכיר את הפורמט: אמסלם, שעדיין לא ברור מהו מעמדו הפוליטי האמיתי מאז הבחירות פרט לשמירה על תוארו הרשמי, מנסה לבסס נוכחות דרך עימותים וירטואליים. נכט, מצדו, ממשיך להצביע בעקביות עם סיעתו בעד הקצאות קרקע ומבני ציבור לחרדים – בדיוק כמו כל שותף קואליציוני לפניהם.
אז מה עומד מאחורי חילופי הדברים האלה, אם לא חילוקי דעות אמיתיים? נדמה כי מדובר בתיאטרון פוליטי עם תפקידים ידועים מראש: אמסלם פונה ללב הקהל המסורתי-חרדי, נכט אל הקהל החילוני, והפיד בפייסבוק – הוא הבמה המרכזית.
למען ההגינות, נזכיר כי גם בקדנציה הקודמת שיחק אמסלם בדיוק את אותו המשחק מול שמעון כצנלסון. אז זה היה “מאבק” מתמשך שתוחזק באדיקות בסטטוסים ובפוסטים צבעוניים; כעת, השחקן החדש מולו הוא נכט – אבל הבימוי? בדיוק אותו הדבר.
נשאלת השאלה: האם ראש העיר יחיאל לסרי עוקב אחרי המופע הזה? האם יש לו מה לומר על כך שסגניו מתנהלים כטוקבקיסטים במקום לנהל מדיניות ולפעול למען התושבים?
הציבור אולי לא קונה את ההצגה, אבל נראה כי הצמד נכט-אמסלם משוכנע שהוא עדיין נמצא בעידן שבו הפוליטיקה הישנה יכולה להתחזות לחדשה – כל עוד יש להם גישה חופשית לפייסבוק וכמעט אפס רצון להציע משהו מעבר לפוליטיקה קטנה.
התמונות בהתאם לסעיף 27א לחוק ז״י.
נמשיך לעקוב.
