הכנס הבינלאומי השני למוזיקה ותרבות אנדלוסית – לוד ננעל בהצלחה מרשימה וממשיך למצב את העיר לוד כבירת הפיוט והמוסיקה האנדלוסית בישראל. התואר המכובד, שבעבר הלא רחוק, היה שייך לעיר אשדוד עובר בקלות רבה מדי ובאופן מכאיב לתושבי העיר אשדוד, לעיר לוד. מוטי מלכא, שהיה בעבר מנכ״ל המשכן, ייסד את מטרוז המרכז למוסיקה אנדלוסית ופיוט בישראל ומראה לכולם שהוא ממש לא מסתכל לאחור וגם, ששנים רבות של ניסיון, לצד תשוקה אדירה לתחום, מחוללת פלאים. בלוד. | אשדוד היום
במשך יומיים מלאי השראה, התקיים בעיר לוד הכנס הבינלאומי השני למוזיקה ותרבות אנדלוסית, שאירח אמנים, חוקרים, פייטנים, מוזיקאים ואנשי רוח מהארץ ומהעולם. בכנס לקחו חלק דמויות בולטות מעולם המוזיקה האנדלוסית, בהם מאסטרים ופייטנים ממרוקו, צרפת וישראל, אשר חלקו מהידע והניסיון שלהם בהרצאות, כיתות אמן ומופעים סוחפים.
הכנס הדגיש את עושרה של המוזיקה האנדלוסית ואת תרומתה לחיבור בין תרבויות ועמים, תוך שהוא נערך במיקום ייחודי – "מרכז הפסיפס" בלוד, המייצג את השילוב המופלא בין עבר מפואר להווה דינמי.
כנסים מכובדים מעין אלו נערכו בעבר בעיר אשדוד, כאשר מי שהוביל אותם הוא מוטי מלכא, בעברו מנכ״ל המשכן וחברו לשעבר של ראש העיר יחיאל לסרי. הסכסוך בין השניים סוקר רבות באשדוד היום ובימים אלו אנו רואים, שוב, את הנזק הגדול שנגרם לציבור האשדודי מעצם הסכסוך בין שני חברי הילדות לשעבר. במשך שנים, הקהל האשדודי נהנה ממוסיקה אנדלוסית ומתרבות עשירה של פיוט ושירה בהובלה של מוטי מלכא. גם מתנגדיו של מלכא אומרים, כי יש למלכא יתרונות שאין לאף אחד. בין היתר: חריצות, תשוקה לתחום, ידע עשיר, ניסיון רב שנים ויכולת להוביל אנשים ומהלכים חשובים. יתכן, כי היה מי שחשב, שבתום התקופה של מלכא במשכן, הוא יפנה לשנות פנסיה משעממות ונטולות תוכן אבל לא כך. למעשה, רחוק מזה. דווקא בשנות המשכן, מלכא האט את הקצב ביחס אליו, וכעת, עם הקמת המטרוז וההצלחה ברחבי הארץ, הוא מקבל מוטיבציית על שהייתה לו אולי בתקופת הקמת התזמורת האנדלוסית הראשונה. אי שם במאה הקודמת.
לוח הזמנים של מלכא עמוס לעייפה וכולל גם: פגישות עם שרים, חברי כנסת, ראשי ערים שמעוניינים לקדם את התרבות בעירם ולחולל מהפכה בתחום, קונצרטים, הופעות ועוד. מי שמסתכל על מלכא מהצד יכול לטעות ולחשוב שחזר לשנות ה-90 העמוסות עם הקמת האנדלוסית אלא שהפעם, מדובר בהקמה של המטרוז וביחד, לצדו של אלעד ברדוגו מנכ״ל המטרוז, הוא מביא עמו ניסיון שמונע ממנו לחזור על טעויות העבר.
ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, ברך על קיום הכנס והדגיש את מחויבותה של העיר לקידום מסורת רב-תרבותית ולביסוסה של לוד כמרכז תרבותי מוביל. כמו כן, מוטי מלכא, מייסד המרכז למוזיקה אנדלוסית ופיוט בישראל והמנהל האמנותי של הכנס, ציין כי הכנס מהווה נדבך משמעותי בהעמקת ההיכרות עם התרבות האנדלוסית ובהמשך פיתוחה בישראל ובעולם.
במהלך הכנס, זכינו לפגוש את מיטב המוזיקאים והפייטנים המובילים בתחום המוזיקה האנדלוסית, ששילבו ידע, כישרון ויצירתיות בהשתתפותם. בין המשתתפים הבולטים היו מרק מרציאנו (צרפת-מרוקו), ד"ר שמעון אוחיון, קאוטר שאקיר בן עמארה(מרוקו), פרופ' תייסיר אליאס, אנסמבל זמרים אנדלוסיים (מרוקו), לבנת בן חמו, מוחמד וואריטי (מרוקו), מקדאם מאסטרו רבי דוד אדרי, מקדאם מאסטרו חאמזהג'ורטי (מרוקו), יובל טייב, ליאור אלמליח, עומרי מור, ד"ר חנה לוי אבוחצירא, יורם אזולאי, אמיל זריהן, אברהם מימרן, יצחק כהן, מרדכי שיטרית, חיים אבוטבול, הפייטן אבי אדרי, הפייטן רבי חיים ביטון, חביב בחות', חלא אליאס, רימא אליאס, בשארה נדאף, אביהו יצחק קפש, חיים אלון, אורית עטר, אלחי לגריסי, מוטי אלחרר, ישראל איבגי, רפי שוואט, מוטי נורי, יגאל דעדוש, ניסים ויצמן, אנסמבלוד, "קולות שלובים", נגני התזמורת האנדלוסית הישראלית מטרוז, וזמרי ופייטני הסדנה האנדלוסית המשותפת לוד-אסווירא. כל אחד ואחת מהם תרם במלוא הכוח והלב להצלחת הכנס, והפיח חיים בתרבות האנדלוסית בעזרת ביצועים מרהיבים והרצאות מרתקות.
הכנס היווה עדות מרשימה לעוצמתה ולחיוניותה של התרבות האנדלוסית, כאשר קהל רב מכל רחבי הארץ ומכל הגילאים מילא את האולמות, ולקח חלק פעיל באירועים, בהרצאות ובמופעים. הנוכחות המרשימה משקפת את העניין הגובר במורשת התרבותית העשירה הזו ואת חשיבותה בהקשר של חיבור בין דורות ותרבויות.
הכנס הבינלאומי השני למוזיקה ותרבות אנדלוסית בלוד היווה הצלחה מרשימה והוסיף נדבך חשוב לאירועים תרבותיים משמעותיים בעיר, תוך הדגשת חשיבותה של לוד כמרכז תרבותי ויצירתי בארץ.
קרדיט צילום: פוטו דוד אסייג
