סייע בהכנת הכתבה: מר ציון שירי.
בחודשים האחרונים הנסיעה בעיר הפכה למציאות בלתי אנושית. עירנו האהובה הפכה, בהחלטה אחת, לעיר בה לא ניתן לעבור מקצה אחד לשני בקלות שאפיינה אותה והיציאה מהבית נותרה לאמיצים בלבד ורק "כשחייבים".
המשמעויות מכך הן רבות ועוד יידונו בהמשך, אך הצורמות ביותר הן בעלי העסקים שנותרו ללא הקונים, מרכזי הקניות שנותרו ריקים, בזבוז הזמן וחוסר הנוחות המשווע הכרוך בעמידה אינסופית בפקקים בכניסות/יציאות מהעיר וגם בתוכה.
כאילו שזה לא מספיק, בעיריית אשדוד החליטו להחליף מנורות לתאורת הרחוב רק מה?
מישהו חשב, שמאוד הגיוני לבצע את ההחלפה בשעה הקריטית 07:30 בבוקר. מיותר לציין את פקקי הענק שנגרמו כתוצאה מעמידה של משאית מנוף בלב הצומת הקריטי בעיר שעוד נותר "פתוח לתנועה" – שדרות ירושלים- משה אבן עזרא.
כך קורה, שאנשים שכל רצונם הוא להגיע למחוז חפצם בבוקר, נתקעו במקום זמן רב וכל זאת בשל חוסר תכנון משווע של האחראים על התחום.
החלפת מנורות או תחזוקתן הינה נושא חשוב מאוד שתורם רבות לבטחון האישי של כל תושב ולסדר הציבורי רק שתכנון מקדים היה יכול לפתור את חוסר הנעימות ולדאוג לביצוע העבודות בשעות נוחות יותר, בהן התנועה היא דלילה.
ועל כך נאמר : "סוף מעשה – במחשבה תחילה".
