חברת מועצת העיר אשדוד, הלן גלבר, לא הסתירה את התרגשותה מבחירתו של מתן כהנא ליו״ר הכנסת. בפוסט חגיגי היא הרעיפה שבחים על המינוי, על הממלכתיות ועל האחדות, אך התעלמה מהמרכיב הפוליטי המשמעותי שאפשר את בחירתו: תמיכתם של 18 חברי הכנסת מהמפלגות הערביות. על רקע המעבר המהיר שלה מוועידת הליכוד לרשימתו של גדי איזנקוט, מתחדדת השאלה: האם גלבר מציגה לציבור את מלוא התמונה הפוליטית, או רק את החלק שנוח לה להציג? ומה לעניין החלום על ראשות העיר? | אשדוד היום
יש משהו מסקרן בהתלהבות הפוליטית של חברת מועצת העיר אשדוד, הלן גלבר. רק לפני כשנה היא השתתפה בוועידת הליכוד וכעבור חודשים ספורים כבר מצאה את עצמה ברשימתו של גדי איזנקוט לכנסת. כעת, היא חוגגת בהתלהבות את בחירתו של מתן כהנא ליו״ר הכנסת ומציגה את האירוע כרגע מרגש של ממלכתיות, אחדות ותקווה.
״שלשום, לאחר ישיבת מפלגת ‘ישר!’ עם גדי איזנקוט בכנסת, זכיתי להיות נוכחת ברגע מרגש במיוחד, השבעתו של חבר הכנסת מתן כהנא לתפקיד יו״ר הכנסת הבא״, כתבה גלבר. בהמשך הוסיפה: ״התרגשתי מאוד בשבילו. בעיניי, מתן הוא אחד האנשים הראויים ביותר לתפקיד החשוב הזה״.
אלא שבין שלל המחמאות, המילים החמות והתקוות לעתיד, נעדר מהפרסום פרט פוליטי מהותי: בחירתו של כהנא נשענה גם על תמיכתם של חברי הכנסת מהמפלגות הערביות.
על פי תוצאות ההצבעה, כהנא זכה ל-66 קולות מול 52 למועמד הליכוד, אופיר כץ. 18 מהקולות שניתנו לכהנא הגיעו מחברי הכנסת מהמפלגות הערביות. ללא קולות אלה, היה מספר התומכים בו עומד על 48 בלבד.
ההתעלמות של גלבר מהתמיכה הזאת מעוררת שאלה מעניינת: אם מדובר במהלך פוליטי ראוי בעיניה, מדוע שלא תאמר זאת במפורש? הרי ממלכתיות אינה רק היכולת לברך על התוצאה הרצויה. היא גם הנכונות להסביר לציבור כיצד הושגה התוצאה, לרבות השותפויות הפוליטיות שאפשרו אותה.
מהליכוד לאיזנקוט: השאלות שגלבר עדיין צריכה להשיב עליהן
ההתלהבות של גלבר מקבלת משמעות נוספת לנוכח דרכה הפוליטית בשנה האחרונה. מי שהשתתפה בוועידת הליכוד והצטרפה כעבור חודשים ספורים למפלגתו של איזנקוט רשאית בהחלט לשנות את עמדותיה. אלא שהמעבר המהיר בין המסגרות הפוליטיות מחייב, לכל הפחות, הסבר לציבור, אות טרם סיפקה.
כעת, כאשר גלבר מברכת בהתלהבות על הישג פוליטי של מפלגתה החדשה, הישג שהתאפשר באמצעות תמיכה פרלמנטרית של המפלגות הערביות, מתבקש לשאול האם היא מאמצת גם את הדרך הפוליטית שהובילה אליו.
האם היא תומכת בשיתוף פעולה פרלמנטרי מתמשך עם המפלגות הערביות? האם היא רואה בתמיכתן בסיס אפשרי להקמת ממשלה בראשות איזנקוט? והאם מדובר בעמדה שהחזיקה בה גם כאשר השתתפה באירועי הליכוד?
חשוב להבחין בין תמיכה בבחירת יו״ר הכנסת לבין הסכמה להצטרף לקואליציה. אלה אינם מהלכים זהים. אבל דווקא ההבחנה הזאת ראויה להסבר מצד מי שבוחרת להציג את האירוע לציבור כהישג ממלכתי מרגש.
מה עם אשדוד?
באשדוד, שבה הליכוד נהנה מתמיכה ציבורית רחבה לאורך שנים, יש משמעות מיוחדת לשאלת זהותה הפוליטית של גלבר.
אין פירוש הדבר שחברת מועצה חייבת להזדהות עם המפלגה הגדולה בעיר. אולם מי שמבקשת את אמון הציבור המקומי ובמקביל פועלת בזירה הארצית צריכה להבהיר כיצד משתלבות שתי הזירות בסדר העדיפויות שלה.
האם עתידה הפוליטי של גלבר נמצא באשדוד, או שמא פעילותה במועצת העיר היא כיום רק תחנה בדרך לקריירה בכנסת?
הבעיה אינה עצם הברכה לכהנא וגם לא עצם תמיכתם של חברי הכנסת הערבים בבחירתו. הבעיה המסתמנת היא הפער בין התמונה החגיגית שגלבר מציגה לבין המורכבות הפוליטית שהיא מותירה מחוץ לפרסום.
גלבר כתבה, כי ישראל זקוקה למנהיגות שמחברת ורואה את טובת המדינה לפני הכול. ייתכן בהחלט. אבל מנהיגות ציבורית נבחנת גם ביכולתה להציג עמדות ברורות, להסביר שינויים פוליטיים ולהתמודד עם שאלות שאינן נוחות.
שקיפות היא חובה ציבורית
הלן גלבר, שמבקשת לקחת חלק בעיצוב המנהיגות הישראלית החדשה, יכולה להתחיל דווקא בהסבר פשוט לתושבי אשדוד: מהי דרכה הפוליטית כיום ומה השתנה בה מאז ימי הליכוד?
תמונה בהתאם לסע׳ 27א לחוק ז״י. ניתן לפנות לקרדיט במייל: [email protected]










