רונן עמרם

״אמרתי לאשתי: מכאן אף אחד לא יוצא בחיים״ | הריאיון האישי עם מפקד תחנת אשדוד סנ״צ רונן עמרם

הוא מגיע בעצמו לזירות, עובד בלילות, בשבתות ובחגים מתקשר לתושבים שמתלוננים ומצהיר שאין לו שום כוונה להיות קצין שמחמם כיסא. מפקד תחנת אשדוד, סנ״צ רונן עמרם, מדבר בריאיון מיוחד ל״אשדוד היום״ על הפשיעה בעיר, הרימונים והירי, המאבק בסמים ובארגוני הפשיעה, הקשר עם ראש העיר והמשפחה שמשלמת את מחיר השליחות. אבל ברגע אחד בריאיון הקול משתנה: עמרם חוזר ל-7 באוקטובר, לנסיעה לבארי, לצירים המלאים במחבלים ולשיחת הפרידה המצמררת מרעייתו גלית, כשהיה משוכנע שלא ישוב הביתה| אשדוד היום

יש ריאיונות שבהם פוגשים בעל תפקיד ויש ריאיונות שבהם, מאחורי הדרגות, הסמכויות והנתונים, פוגשים אדם.

במפגש עם מפקד תחנת אשדוד, סנ״צ רונן עמרם, פגשנו מפקד רציני, מקצועי ואכפתי, אבל בעיקר אדם שרואה בתפקידו שליחות. רונן לא מנהל את התחנה רק מתוך המשרד. באירועים חריגים הוא מגיע לשטח, לעיתים באמצע הלילה, מבקש לראות את הזירה בעיניו, להפעיל את הכוחות בעצמו ולקבל החלטות בזמן אמת.

עד כדי כך חשוב לו להיות קרוב לאשדוד, שהוא העתיק לאחרונה את מקום מגורי משפחתו ממיתר ליבנה הירוקה. לדבריו, עכשיו הוא נמצא במרחק של כעשר דקות מהעיר.

״יש אצלנו בדיחה שאני במרחק של שיר מהזירה״, הוא אומר בחיוך.

אבל מאחורי החיוך נמצא קצין שחווה את אחד הימים הקשים בתולדות המדינה מקרוב מאוד. ב-7 באוקטובר הוא נע בין מוקדי הלחימה בדרום, הגיע לבארי, נתקל במחבלים והיה משוכנע, כי סיכוייו לחזור בחיים קלושים. בשלב מסוים התקשר לרעייתו ונפרד ממנה.

המשרד שמספר את סיפורו של המפקד

את סנ״צ רונן עמרם פגשנו במשרדו בתחנת משטרת אשדוד. לא משרד ראוותני ולא כזה שמבקש להבליט דרגות או סמכות, אלא חדר פשוט וצנוע, שכמעט כל פרט בו מספר משהו על האדם שיושב מאחורי שולחן מפקד התחנה. האמונה תופסת בו מקום מרכזי וכך גם המשפחה. תמונות יקיריו נמצאות מול עיניו ולצדו תלויה איגרת הרמב״ן, שמלווה אותו ומזכירה לו, לדבריו, את חשיבות הענווה ואת הדרך שבה ראוי להתייחס לכל אדם.

אבל בין הפריטים במשרד מסתתר גם צד נוסף ומפתיע בסיפורו של קצין המשטרה הוותיק. לצד השירות המבצעי, הפיקוד, החקירות והמודיעין, עמרם מצא במהלך השנים זמן ללמוד מקצוע עתיק ומיוחד: כתיבת סת״ם. הוא עבר את הלימודים וההסמכות הנדרשות והוסמך כסופר סת״ם. מאז כבר כתב מזוזות ומגילות וכיום הוא שוקד על כתיבת ספר תורה, מלאכה מורכבת וממושכת שהוא רואה בה מצווה גדולה.

המשרד הזה, במידה רבה, הוא תמצית דמותו של עמרם: מצד אחד מפקד תחנת משטרה בעיר של כרבע מיליון תושבים, שמתמודד מדי יום עם עבריינים, אירועי אלימות, סמים, ירי ורימונים; ומצד שני איש משפחה ואדם מאמין, שאיגרת הרמב״ן נמצאת ליד ראשו, תמונות ילדיו מול עיניו וספר התורה שהוא כותב מחבר אותו לעולם אחר לגמרי. בין שני העולמות האלה מתקיים סנ״צ רונן עמרם ונראה שהוא כלל אינו רואה בהם סתירה.

מפקד התחנה, האם תושב אשדוד בטוח היום יותר מאשר לפני שנה?

״אני פה בשליחות. כל עוד אני משרת כאן, אני עובד 24/7, בחגים, בלילות ובשבתות, למען עם ישראל ומדינת ישראל. בלי אמונה ותחושת שליחות אי אפשר להחזיק בתפקיד כזה״, אומר עמרם.

״תחנת אשדוד גדלה ואנחנו באיוש מלא של 192 שוטרים. אנחנו עובדים עם יותר ניידות, מגיעים מהר יותר לאירועים ומבצעים הרבה יותר פעילות יזומה וחכמה, תוך שימוש בטכנולוגיות ובאמצעים מתקדמים. יש לנו היערכות כמעט לכל תרחיש, מהחופים והנמל ועד מרוצי מכוניות, תופעה שהצטמצמה משמעותית בעקבות פעילות ממוקדת. אנחנו מפעילים סיירות, בוחני תנועה, רושמים דו״חות ומורידים כלי רכב מהכביש כשצריך״. עמרם למד היטב את השטח ועוד בטרם הספקנו לשאול שאלה, הוא כבר מבין ומשיב בדיוק לנושאים שמטרידים את תושבי העיר.

״אשדוד היא עיר של כרבע מיליון תושבים. מטבע הדברים יש בה גם עבריינים ויש גם עבריינים חדשים שצומחים, אבל הפעילות שלנו נגדם ממוקדת, נחושה ומתמשכת״.

אתה מדבר על תוצאות. איפה רואים אותן?

״בשנה האחרונה הכפלנו את מספר כתבי האישום. אנחנו לא מחפשים רק את העבריין שנמצא בקצה השרשרת. לדוגמה, בתחום הסמים אנחנו מתמקדים בסוחרים, בייבוא, בתיווך ובמי שמכניס סמים לקטינים. בסוף השבוע האחרון תפסנו בניצן דירה שעל פי החשד הפיצה סמים לכל האזור, כולל לאשדוד. מדובר בכמות אדירה, שלפי ההערכה הייתה יכולה להספיק להפצה במשך תקופה ארוכה. מבחינתנו זו פגיעה משמעותית בשרשרת האספקה.עבריין סמים שמשתחרר מהכלא עלול לחזור לסמים ומשם גם לעבירות רכוש ולעבירות נוספות. אנחנו מנסים לזהות את הדברים מראש ולא רק להגיע אחרי שהעבירה כבר התרחשה״.

ובכל זאת, בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על ירי, רימונים והצתות. האם הפשיעה החמורה באשדוד נמצאת בהסלמה?

״צריך לשים את הדברים בפרופורציה. אשדוד היא עיר גדולה ומשמעותית ויש בה, כמו בכל עיר גדולה, עשבים שוטים. אבל יש לנו הישגים משמעותיים מאוד. מספר כתבי האישום שאנחנו מצליחים להגיע אליהם באירועי ירי, רימונים והצתות הוא גבוה מאוד ביחס לעבר. אלה הישגים שלא מגיעים מעצמם. זו עבודה קשה, מודיעינית וחקירתית, לאורך זמן. לכל אירוע משמעותי כזה אני מגיע בעצמי לזירה. אני איש חקירות ומודיעין בבסיס שלי ואני יודע כמה חשוב לראות את הדברים בעיניים ולהבין מיד מה צריך להפעיל מבחינת הצוות והאמצעים״.

למה באמת חשוב לך להגיע בעצמך לזירות? מפקד תחנה יכול לנהל גם מהחפ״ק.

״אני אוהב לראות את הדברים בעיניים. לחוש של מפקד יש ערך מוסף, גם לניסיון. כשאני מגיע לזירה אני יכול להפעיל כוחות ולקבל החלטות בצורה אחרת. לפני כמה חודשים היה שוד בתחנת דלק. מנהל המקום הופתע לראות אותי מגיע באמצע הלילה. מבחינתי זה טבעי. בסופו של דבר החשודים נתפסו והוגשו כתבי אישום.

״חשוב לי הקשר עם התושבים״

״גם כשאני מקבל מכתב טענות מתושב, אני לעיתים מתקשר אליו בעצמי. למשל, בשבוע שעבר טיפלנו במקרה של נערה חוסה שברחה מביתה ואמה שלחה לאחר מכן מכתב למפכ״ל. זה חימם לנו את הלב״. באותו מכתב תיארה האם את עמרם במילים: ״מנהיג רגיש להפליא, טוב לב נדיר ולב זהב טהור״.

עמרם אינו מסתיר את העובדה שמבחינתו עבודת המשטרה דורשת שני קטבים שונים לחלוטין.

״מול פשיעה ועבריינים צריך להיות נחושים מאוד. מול האזרח הנורמטיבי צריך לתת טיפול רגיש, איכותי ואישי ככל האפשר. מפקד ושוטר צריכים לדעת מתי להיות אסרטיביים וקשוחים ומתי לגלות חמלה ורגישות. החוכמה היא לדעת לעבור בין שני העולמות האלה״.

״אמרתי לאשתי: כנראה שאני לא חוזר מהיום הזה״

מהר מאוד, אנחנו מגיעים ל-7 באוקטובר. כאן הריאיון מקבל תפנית. הנתונים, כתבי האישום והפעילות המבצעית מפנים את מקומם לזיכרון אישי של אדם שהיה בטוח שהוא עומד למות.

איפה היית בבוקר 7 באוקטובר?

״יצאתי מהבית לגזרת אופקים והחלפתי את מפקד התחנה שנפצע. כשהוא חזר, נסעתי לחניון רעים. שמעתי את הקריאות מבארי ונסעתי לשם. נשארתי שם עד הבוקר שלמחרת. הצירים היו מלאים במחבלים. עסקנו בחילוץ מתוך בארי, בהעברת תושבים לאוטובוסים ובעבודה עם הצבא. נתקלנו פעמיים במחבלים. אני לא יודע איך אני חי. הייתי בסיכון חיים מספר פעמים״.

הבנת בזמן אמת עד כמה המצב חמור?

״כן. אי אפשר להסביר את כמויות המחבלים שהיו שם. היו לנו אמצעים דלים ביחס למה שפגשנו, אבל האמונה החזיקה אותנו.

כשיצאתי לכיוון בארי, אנשים שהיו איתי בבאר שבע נפרדו ממני במכשיר הקשר. הם הבינו לאן אני נוסע ומה קורה שם. זה היה מטורף״.

התקשרת לרעייתך?

״כן. התקשרתי לגלית ונפרדתי ממנה. אמרתי לה: כנראה שאני לא חוזר מהיום הזה. הייתי בטוח שאני לא חוזר״. עמרם מספר כי ביקש מאשתו להקליט את השיחה והעביר לה בתוך דקות הוראות מעשיות לפעולות שתעשה אם לא ישרוד.

״אמרתי לה: ‘מכאן אף אחד לא יוצא בחיים. יש כמויות של מחבלים’. אמרתי לה מה לעשות עם הבית, עם הילדים. אמרתי לה למכור את הבית במיתר, לעבור ליבנה הירוקה ולקבור אותי ביבנה, כי אבא שלי שם. אמרתי לה: אין לי יותר משתי דקות לדבר איתך. זה מה שאת עושה. לא רציתי שהיא תישאר לבד במיתר״.

״מאותו היום אני חי בנס״

אותה שיחה, שבאותו בוקר נתפסה בעיניו כפרידה אחרונה, שינתה גם את חיי המשפחה. לאחר 7 באוקטובר החל התהליך שבסופו עברה המשפחה ליבנה הירוקה. ״ועדיין אני חי״, הוא אומר.

יומיים אחרי הקרבות, משימה חדשה וכואבת

רק יומיים לאחר 7 באוקטובר קיבל עמרם משימה קשה נוספת: להתמנות למפקד תחנת שגב שלום במקום מפקד התחנה, יצחק ״בזוקה״ בוזקשווילי ז״ל, שנהרג בקרב.

״הוא היה חבר טוב, מפקד תחנה אהוב וגיבור ישראל. זו הייתה המשימה הקשה ביותר שהייתה לי בחיים מבחינה רגשית.

התחנה בשגב שלום הייתה חדשה וכבר איבדה שוטרים. נהרג גם יקיר בלוכמן ז״ל, ראש צוות הבילוש. הייתי קודם לכן סגן מפקד התחנה ולכן היה טבעי שאכנס, אבל לא היה מדובר רק בניהול תחנה ובהתמודדות עם פשיעה. היה צריך להרים את רוח השוטרים, להיות עם המשפחות ולהחזיר את התחנה לתפקוד מלא. סמכו עליי שאצליח להרים את הרוח, לא רק להביא הישגים בתחום הפשיעה״.

״ספר התורה איתי, והתמונות של המשפחה בצד השני״

עמרם הוא אדם מאמין. האמונה, לדבריו, אינה נשארת בבית או בבית הכנסת.

״כמו דוד המלך שיצא להילחם עם ספר תורה, גם אני הולך עם ספר תורה. בצד השני נמצאות התמונות של המשפחה שלי, כדי שאזכור תמיד מאיפה אני בא. איתי נמצאת גם איגרת הרמב״ן. היא מזכירה לי את מידת הענווה ואת החובה להתייחס לכל אדם כיצור של הקדוש ברוך הוא״.

החיבור שלו לעולם היהודי מגיע גם למקום בלתי צפוי: עמרם למד כתיבת סת״ם והוסמך לכך

״ראיתי פעם סופר סת״ם בחנות עתיקה בירושלים וזה משך אותי. למדתי, עברתי קורס הסמכה אצל רב באופקים דרך מכון כתר ההלכה, כתבתי מגילות ומזוזות. היום אני כותב ספר תורה. זה מורכב, זה קשה וזה ייקח זמן, אבל מבחינתי זו מצווה״.

״המשפחה שלי היא השותפה האמיתית לשליחות״

מאחורי מפקד התחנה נמצאים רעייתו גלית, עורכת דין וארבעת ילדיהם, שלוש בנות ובן.

״המשפחה שלי כבר עברה ארבע פעמים דירה בגללי, והם הנפגעים העיקריים מהתפקיד. גלית היא שותפה אמיתית.

״במהלך המלחמה כמעט לא הייתי בבית, למעט גיחות קטנות. הרבה פעמים שניים מהילדים היו איתי בתחנה ושניים עם אשתי. גם באירוע ‘חלון לים התיכון’ הם היו איתי בחפ״ק. הם חלק מהשליחות הזאת״. בנו ניתאי, שעלה לכיתה ב׳, אף נשא דברים באחד הטקסים ובירך את השוטרים והחיילים. ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי פגש את בנו ניתאי וכבר הכריז עליו כעל ממשיך דרכו של אביו.

ראש העיר טוען שהפשיעה בירידה, באופוזיציה טוענים שהביטחון האישי נפגע. מי צודק?

״אני לא נכנס לפוליטיקה. אני יכול לדבר על הנתונים ועל העבודה שלנו. אנחנו בירידה בפשיעה ובעלייה משמעותית בכתבי האישום ובבקשות למעצר עד תום ההליכים. יש פעילות משותפת יוצאת דופן של התחנה והרשות המקומית. העירייה תומכת ומחזקת את המשטרה ונבנה כאן שיטור עירוני חזק ומשמעותי. אני חושב שצריך לתת לראש העיר ד״ר יחיאל לסרי קרדיט על הקשב שלו לנושאי הביטחון. מבלי להיכנס לפוליטיקה, בכל הקשור לקשב לביטחון התושבים יש לנו שיתוף פעולה יוצא דופן״.

לדברי עמרם, התחנה יצרה מודל שבו גורמי המשטרה, השיטור העירוני ומנהלי הרבעים יושבים יחד באופן קבוע, ממפים את האתגרים בכל רובע ובונים עבורם תוכנית עבודה.

״מנהלי הרבעים מביאים את הקולות מהשטח. אנחנו יושבים, בונים תוכנית ואחר כך בודקים אם היא עבדה. זה מאפשר לנו לתת מענה הרבה יותר מדויק״.

ומה עם רימונים, ירי והצתות? אפשר למנוע את האירוע הבא?

״בהחלט יש פעולות מניעה. במהלך השנה תפסנו כלי נשק ואמצעי לחימה וזו מניעה לכל דבר. כשיש לנו התראה או מידע, אנחנו מבצעים מעצרים, חיפושים ובמקרים המתאימים פועלים להרחקת חשודים מהעיר באמצעות הסמכויות הקיימות ובית המשפט. רק בסוף השבוע האחרון הורחקו שלושה עבריינים מהעיר, משום שהערכתנו הייתה שאם יישארו כאן בתקופת החג, עלול להתרחש אירוע חריג. המטרה היא לא לחכות לרימון או לירי ואז לחקור. המטרה היא למנוע״.

האם יש היום מאבק בין ארגוני פשיעה על השליטה באשדוד?

״לדעתי לא. לאחר המעצר של אייל נגר, מה שאנחנו רואים בעיקר הן חבורות פשיעה מקומיות, כמו שקיימות בערים גדולות אחרות. אנחנו בישראל, לא בשווייץ ועדיין אשדוד עיר בטוחה מאוד״.

עמרם מציין את הפעילות נגד ארגון הפשיעה המזוהה עם אייל נגר כדוגמה לשיתוף פעולה משמעותי בין תחנת אשדוד לימ״ר.

״מגיע קרדיט גדול לימ״ר ולשיתוף הפעולה עם התחנה. החשדות כוללים בין היתר סחיטה באיומים ודמי חסות. אנחנו חושבים גדול, חושבים רחוק ויש עוד הרבה עבודה ועוד הפתעות בדרך״.

״לא מחפשים רק לעצור, רוצים לפגוע בכיס של העבריינים״

אחד הצירים שעמרם מדגיש הוא הפגיעה הכלכלית בפשיעה.

״דירות זנות, הימורים, סמים, דירות שמשמשות לחלוקת סמים, הכול נמצא תחת אותה תפיסה של פגיעה בתשתיות הכלכליות של העבריינים. הכסף הוא מנוע של פשיעה. לכן חשוב לנו לא רק לעצור אדם כזה או אחר, אלא לפגוע במקומות שמייצרים את הכסף ומזינים פעילות עבריינית נוספת״.

לבעלי העסקים בעיר יש לו מסר ברור: ״אם מישהו פונה אליכם בדרישה לשלם על ‘שמירה’, אם מנסים לסחוט אתכם או לאיים עליכם בצורה כלשהי, תפנו אלינו מיד. אנחנו רוצים שבעלי העסקים באשדוד ירגישו בטוחים. אנחנו נטפל בזה״.

רובע ב׳: ״יש עוד הרבה עבודה ואנחנו רק בדרך״

עמרם אינו מנסה לצייר תמונה מושלמת. כשאנחנו שואלים על רובע ב׳, הוא מודה, כי קיימים עדיין אתגרים.

״רובע ב׳ הוא רובע משמעותי מאוד ואנחנו מחזקים בו את העשייה. חיזקנו את נקודת המשטרה, נבחר מפקד בסיס חדש שנכנס בימים אלה לתפקיד ומקום מושבו יהיה ברובע. ״קיימנו מפגשים עם בעלי עניין ותושבים ויש שם פעילות מתמשכת של המשטרה והפיקוח העירוני. אנחנו נגביר את הפעילות. יש עוד הרבה עבודה ואנחנו רק בדרך״.

לדבריו, בכל משמרת שבה קיימת אפשרות לפעילות יזומה, ניתנים דגשים לרובע ב׳, רובע ו׳ ואזור הסטאר סנטר.

״אזרח שמגיע לקנות בסטאר סנטר צריך להרגיש בטוח. מי שמטריד, מאיים או פוגע בתחושת הביטחון, אנחנו נפעל מולו״.

30 אלף איש ביום העצמאות והחלטה אחת של מפקד

גם אירועי התרבות הגדולים בעיר הופכים מבחינת המשטרה למבצעים מורכבים. ״ב’חלון לים התיכון’ הייתה היערכות שיא וקיבלנו שבחים. בשנה הבאה אנחנו רוצים לעשות את זה אפילו טוב יותר. ביום העצמאות הגיעו בשיא כ-30 אלף איש. בשלב מסוים אמרתי לעצמי שעוד קצת ואצטרך לסגור את הכניסות. היו רחפנים, יועץ בטיחות ומערך שלם ומשכנו עד כמה שאפשר כדי לאפשר לכולם לחגוג בביטחון״.

״אלה החלטות שצריך לקבל בשטח. לכן אנחנו שם״, אומר עמרם.

מהשוטר ביס״מ ועד מפקד תחנת אשדוד

עמרם החל את דרכו במשטרה כלוחם יס״מ. בהמשך עבר לתפקידי פיקוד, חקירות ומודיעין ושימש בין היתר כמפקד תחום ההונאה והסייבר במחוז דרום וכסגן מפקד תחנת באר שבע. במהלך השנים, רכש השכלה בתחומי ההנדסה, הקרימינולוגיה, המשפטים וניהול משאבי אנוש ואף יצא להתמחות במשפטים בתביעות.

״הניסיון מלמד אותך לעשות סדרי עדיפויות. אי אפשר להקפיץ את כל התחנה לכל אירוע, כי בזמן שאתה מטפל באירוע אחד יש אלימות במשפחה, סמים, קטינים, גניבות, סכסוכי שכנים ואירועים נוספים. השולחן תמיד מלא. מפקד צריך לדעת איפה לרכז את הכוח ולא להתפזר״.

״אני רוצה שוטרים עם נחישות ולב ענק״

למרות שהתחנה נמצאת לדבריו בתקינה מלאה, עמרם קורא לתושבי אשדוד להצטרף למשטרה. ״אנחנו רוצים אנשים עם נחישות ועם לב ענק. אנשים שיש בהם נתינה. כי ככה שוטר צריך להיות. ״חשוב לי גם שהשוטרים שלי יבואו עם חיוך לעבודה. בתקופת המלחמה, כשהם ראו שאני כמעט לא יוצא הביתה, לפעמים הם התביישו לבקש לצאת. אבל מבחינתי חשוב שכל שוטר יהיה מרוצה, שירגיש שמעריכים אותו ושמרימים אותו״.

את יום העבודה שלו הוא מתחיל מוקדם. ״אני משתדל להיות הראשון בתחנה. ב-06:30 בבוקר אני כבר יושב עם השוטרים. אני עושה שיחות חתך, שומע אותם. זו דרך, זו אמונה״.

מתי תפרוש?

עמרם מחייך. ״ברגע שהשליחות שלי תסתיים. רציתי להיות מפקד תחנה באשדוד, כי זו עיר גדולה, משמעותית ומאתגרת. רציתי להביא לכמה שיותר תושבים את מה שאני יודע ואת הניסיון שצברתי. לא מדבר אליי לחמם כיסא בתפקיד מטה. אני חושב שאני יכול לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל. אני גם שואף להתקדם בשרשרת הפיקוד״.

הוא כבר יודע דבר אחד: אם התפקיד ידרוש ממנו להזיז שוב את משפחתו, הפעם היעד יהיה אשדוד. ״הבטחתי לראש העיר שאם אני מזיז שוב את המשפחה, זה יהיה לאשדוד״.

לקראת סיום הריאיון, עמרם חוזר שוב ושוב למילה אחת: שליחות. הוא מספר על הקשר עם הקהילות בעיר, עם הציבור החרדי, עם בתי חב״ד, עם מערכת החינוך ועם תלמידים. ביקור שערך במקיף ג׳, הוא מספר, ריגש אותו במיוחד.

״ראיתי את הקשב שניתן לתלמידים, גם למצטיינים וגם לחוליות החלשות. ילדים בכיתות מב״ר ואומ״ץ שמתקדמים לבגרות, רובוטיקה, ערכים, ציונות. זה ריגש אותי״.

הוא מצטט רעיון של הרב קוק על כך שכל אדם הוא נר בפני עצמו. ״כל אדם הוא נר וכל נר שונה מהאחר. כשכל הנרות מתחברים יחד נוצרת אבוקה שמאירה. גם השוטרים שלי שונים זה מזה. כל אחד הוא נר והחיבור של כולם יחד הוא האבוקה של העיר״. הוא מסכם במשפט שאולי מסביר יותר מכל נתון מדוע הוא ממשיך להגיע לזירות באמצע הלילה:

״אין תיק יפה יותר מהאזרח הבא שצריך סיוע, חמלה ויד. לפעמים יש בירוקרטיה, אבל כשאתה מדבר עם האדם אתה מבין מה באמת מפריע לו. לעשות טובה למישהו אחר, יש יותר כיף מזה?״

אחרי שעות של שיחה עם סנ״צ רונן עמרם, קשה שלא להבין שהמילים ״שליחות״ ו״אמונה״ אינן עבורו סיסמאות. הן עוברות כחוט השני בין מפקד התחנה שמגיע לזירת שוד באמצע הלילה, הקצין שנוסע אל תוך התופת בבארי כשאחרים נפרדים ממנו, האב שמחזיק את תמונות ילדיו ליד ספר התורה והמפקד שיושב כבר ב-06:30 בבוקר עם השוטרים שלו. אשדוד היא עיר גדולה, מורכבת, עם אתגרי פשיעה וביטחון שאסור לטשטש או להקל בהם ראש. אבל לתושבי העיר יש חשיבות גדולה גם לדעת מי עומד בראש התחנה שאמורה להגן עליהם.

בריאיון הזה פגשנו מפקד שאינו מסתתר מאחורי הדרגות ואינו מסתפק בניהול מרחוק. אדם עם לב, אמונה ותחושת אחריות עמוקה, שמבחינתו הפיקוד על תחנת אשדוד אינו עוד תחנה בקריירה. מבחינתו, זו שליחות.

אנחנו משתדלים לתת קרדיט בהתאם. אם במקרה שכחנו, תדעו שאנחנו פועלים בהתאם לחוק זכויות יוצרים, סעיף 27א. תוכלו לפנות אלינו במייל לקבלת קרדיט:
[email protected]

תגובות לכתבה

יש לשמור על לשון נקיה וללא גידופים נמוכים וקריאות שהן על סף העברייניות (דיבה, קריאה למעשים לא חוקיים אלימים וכו׳) סף ורף הרפש שמגיבים באתר אשדוד היום עברו את הרף הסביר ועתה לאחר פסק זמן אנחנו מודיעים בזאת, שרק תגובות הולמות וללא נאצות וקללות ירודות – יפורסמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *