מחקר חדש של המחלקה האורולוגית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד מצא, כי כמחצית מהמטופלים שסבלו מאבנים בכליות מאמינים שבירה או פטרוזיליה עשויות למנוע את הישנותן, אף שאין לכך ביסוס קליני מספק• 17% תולים תקוות גם בחומץ תפוחים• ד”ר דור גולומב, שהוביל את המחקר: ״הצלחה היא לא רק להוציא אבן, אלא לגרום לכך שהמטופל לא יצטרך לחזור אלינו עם האבן הבאה״| אשדוד היום
בירה, פטרוזיליה וחומץ תפוחים נתפסים במשך שנים בקרב חלק מהציבור כ”תרופות סבתא” שעשויות לסייע בהתמודדות עם אבנים בכליות. אלא שמחקר חדש שנערך בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד חושף עד כמה האמונות הללו נפוצות בקרב מטופלים, ומחדד את הפער שבין מסורות ומיתוסים העוברים מפה לאוזן לבין מניעה המבוססת על ידע רפואי.
המחקר, שנערך על ידי המחלקה האורולוגית באסותא אשדוד ופורסם בשנת 2026 בכתב העת הבינלאומי World Journal of Urology, בחן את האמונות הרווחות בקרב אנשים בעלי היסטוריה של אבנים בדרכי השתן באשר לאמצעים שעשויים, לתפיסתם, למנוע את הישנותן.
במחקר השתתפו 100 מטופלים, והתוצאות מעניינות במיוחד: 52% מהמשתתפים האמינו כי צריכת פטרוזיליה יכולה לסייע במניעת אבנים, מחצית מהמשתתפים, 50%, האמינו כי שתיית בירה עשויה לסייע, ו-17% סברו כי גם לחומץ תפוחים יש תפקיד במניעה.
לדברי החוקרים, מדובר באמונות נפוצות שנותרו מושרשות בקרב הציבור, למרות היעדר ביסוס מדעי מספק לשימוש באמצעים אלה לצורך מניעת אבנים. מקורן עשוי להיות במסורות משפחתיות, עצות העוברות מפה לאוזן וגם במידע רפואי לא מבוסס המופץ ברשתות ובאינטרנט.
אז מה באמת עושה הבירה?
אחת האמונות המעניינות שנבדקו היא זו הנוגעת לשתיית בירה. התפיסה העממית מבוססת בין היתר על האפקט המשתן של המשקה ועל ההנחה, כי השתנה מוגברת מסייעת “לשטוף” את דרכי השתן ובכך למנוע היווצרות אבנים.
אלא שעל פי המחקר, הראיות המדעיות אינן תומכות בשימוש בבירה כאמצעי למניעת אבנים. יתרה מכך, האפקט המשתן עלול לתרום להתייבשות כאשר אינו מלווה בצריכת נוזלים מספקת.
גם במקרה של פטרוזיליה, שבה מאמינים יותר ממחצית ממשתתפי המחקר, אין כיום ראיות קליניות מבוססות המוכיחות כי היא יעילה במניעת אבנים בדרכי השתן.
חומץ תפוחים נמצא במקום אחר מעט על הסקאלה. קיימים ממצאים ראשוניים המצביעים על פוטנציאל מסוים, אולם החוקרים מדגישים כי הראיות הקיימות עדיין אינן מספקות כדי לקבוע כי לחומץ תפוחים השפעה קלינית מוכחת במניעת אבנים.
לא רק לרסק את האבן, אלא למנוע את הבאה
מעבר לנתונים המפתיעים, המחקר מבקש להעביר מסר רפואי רחב יותר: עבור מי שכבר סבל מאבנים בדרכי השתן, הטיפול אינו אמור להסתיים בהוצאת האבן או בריסוקה. השאלה החשובה היא מדוע האבן נוצרה מלכתחילה ומה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון להישנות התופעה.
גישה זו עומדת בבסיס פעילותה של המרפאה הרב-תחומית למניעה וטיפול באבנים בדרכי השתן בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. המרפאה משלבת אורולוגיה ונפרולוגיה לצד ליווי תזונתי, במטרה לבחון באופן רחב את גורמי הסיכון של המטופל ולהתאים עבורו תוכנית מניעה אישית.
על פי המחקר, מניעה המבוססת על ראיות רפואיות כוללת, בין היתר, הקפדה על שתייה מספקת, התאמות תזונתיות ובמקרים המתאימים גם טיפול תרופתי.
ד”ר דור גולומב, מנהל השירות לאבנים בדרכי השתן בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שהוביל את המחקר, מסביר כי הצוותים הרפואיים נתקלים שוב ושוב במטופלים שניסו לאורך השנים פתרונות עממיים שונים.
“אנחנו פוגשים לא מעט מטופלים שמגיעים אלינו אחרי שניסו במשך שנים שיטות שונות ששמעו עליהן, מבירה ופטרוזיליה ועד חומץ תפוחים. המחקר ממחיש עד כמה האמונות האלה נפוצות. אבל כשמדובר באבנים בדרכי השתן, המטרה שלנו היא לא רק לטפל באבן שכבר נוצרה או לרסק אותה, אלא לנסות למנוע את האבן הבאה”, אומר ד”ר גולומב.
“לשם כך הקמנו מרפאה רב-תחומית שמשלבת אורולוגיה, נפרולוגיה וליווי תזונתי, ומאפשרת לבחון את גורמי הסיכון של כל מטופל ולהתאים לו תוכנית מניעה המבוססת על ידע רפואי ולא על מיתוסים. מבחינתנו, הצלחה היא לא רק להוציא אבן, אלא לגרום לכך שהמטופל לא יצטרך לחזור אלינו עם האבן הבאה”.
המחקר מאסותא אשדוד מספק אפוא הצצה מעניינת לא רק לאופן שבו מטופלים מתמודדים עם אחת הבעיות האורולוגיות המוכרות, אלא גם לכוחן של אמונות עממיות להמשיך ולהתקיים לצד הרפואה המודרנית. המסר של החוקרים ברור: לפני שמאמצים “תרופת סבתא”, גם אם כולם נשבעים שהיא עובדת, כדאי לבדוק מה אומרות הראיות הרפואיות.
בתמונה: ד”ר דור גולומב, מנהל השירות לאבנים בדרכי השתן בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד
צילום: דוברות אסותא אשדוד
