פרשת בית הספר הממלכתי חרדי ״ויז’ניץ מרכז״ באשדוד עולה מדרגה: עו״ד ד״ר מתן גוטמן שיגר היום מכתב מיצוי הליכים חריף לשר החינוך יואב קיש, לראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ולבכירים נוספים במשרד החינוך ובעירייה. במכתב נטען, כי 101 תלמידי המוסד, המוכר כמוסד חינוך רשמי, נותרו ללא מבנה מתאים וכי עשרות מהם לומדים במקום מאולתר. ההורים דורשים פתרון בתוך 72 שעות ומתריעים, כי בהיעדר מענה יפנו לערכאות. לצד הטענות להפרת חוק לימוד חובה ולהפליה לעומת מוסדות פרטיים, מעלה המכתב גם חשש לשיקולים זרים. מדובר בטענות מצד ההורים ובאי כוחם, שטרם הוכרעו בהליך משפטי| אשדוד היום

המאבק סביב בית הספר הממלכתי חרדי “מרכז חסידי ויז’ניץ” באשדוד מחריף, פחות משבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים תשפ”ז.

היום, 7 בספטמבר 2026, שיגר עו”ד ד”ר מתן גוטמן, בשם הורי התלמידים ואגודת ידידי הממ”ח, מכתב מיצוי הליכים דחוף לשר החינוך יואב קיש, לראש העיר אשדוד ד”ר יחיאל לסרי, ליועצים המשפטיים של משרד החינוך ועיריית אשדוד ולבכירי מערכת החינוך. במרכזו דרישה חד משמעית: למצוא בתוך 72 שעות פתרון זמני ראוי לכל תלמידי בית הספר.

המוסד, הנושא סמל מוסד 681726, הוא על פי המכתב מוסד חינוך ממלכתי חרדי רשמי. בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בו 101 תלמידים בחמש כיתות, בשכבות א’ עד ג’. מוריו עובדי משרד החינוך, תוכנית הלימודים כוללת לימודי ליבה מלאים והוא נתון לפיקוח משרד החינוך.

60 תלמידים במקום מאולתר

התמונה המתוארת במכתב קשה. לפי הנתונים שהציג עו”ד גוטמן, כ-40 תלמידים ממשיכים ללמוד במבנה שכור ברחוב התלמוד 17, בעוד כ-60 תלמידים נוספים, ובהם תלמידי כיתות א’ וב’, לומדים במקום מאולתר שלטענת ההורים אינו כולל כיתות לימוד ותנאים פיזיים מינימליים הנדרשים לסביבה חינוכית ראויה.

בפירוט מצבת התלמידים נכתב, כי 42 תלמידים לומדים בשכבת א’, 30 בשכבת ב’ ו-29 בשכבת ג’. עוד נטען כי השכירות והשיפוצים הנדרשים לצורך פעילות המוסד מומנו על ידי גורמים פרטיים.

לטענת בא כוח ההורים, אין מדובר בבעיה שנוצרה במפתיע עם פתיחת שנת הלימודים. במכתב נטען כי העירייה ידעה מבעוד מועד על הגידול הצפוי במספר התלמידים, אולם למרות זאת לא הועמד מבנה ולא נמצא פתרון ביניים מספק.

הטענה המשפטית: מוסד רשמי ולכן קיימת חובה כלפיו

חלק ניכר מהמכתב, המשתרע על פני 20 עמודים, מוקדש לתשתית המשפטית. עו”ד גוטמן טוען כי סעיף 7 לחוק לימוד חובה מטיל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף את האחריות לקיומם של מוסדות חינוך רשמיים וכי האחריות להעמדת המבנה מוטלת על הרשות המקומית. לפי המכתב, העובדה שמדובר במוסד ממלכתי חרדי אינה מפחיתה ממעמדו כמוסד רשמי. לכן, נטען, אין לראות בהעמדת מבנה עבורו עניין של העדפה או מחווה מצד הרשות, אלא חובה הנובעת ממעמדו של המוסד ומהזכות לחינוך חינם.

“המוסד הוא מוסד רשמי צומח בשנתו השלישית”, נכתב במכתב, תוך טענה, כי למרות זאת לא הועמד לרשותו מבנה ציבורי וכיום תלמידיו מפוצלים בין נכס שכור לבין מקום מאולתר.

טענה נוספת: מוסדות פרטיים קיבלו פתרונות

אחת הטענות המשמעותיות ביותר במכתב נוגעת לאופן שבו, לטענת ההורים, טיפלה עיריית אשדוד במוסדות חינוך חרדיים אחרים.

עו”ד גוטמן טוען כי בזמן שבית הספר הממלכתי חרדי נותר ללא פתרון פיזי מספק, גופי חינוך פרטיים בעיר זכו להקצאות קרקע, מבנים ואף פתרונות של מבנים יבילים.

מכאן נגזרת טענת ההפליה: לשיטת ההורים, דווקא מוסד רשמי, שהמדינה והרשות מחויבות בקיומו, אינו יכול להימצא בעמדת נחיתות מול מוסדות פרטיים.

במכתב מוגדרת הותרת 101 התלמידים ללא מקום לימודים ראוי כ”הפרה בוטה ונמשכת של חובה בדין”, לצד טענה להפליה ופגיעה בזכות התלמידים לחינוך. חשוב להדגיש כי מדובר בעמדתם המשפטית של ההורים ובא כוחם, ולא בקביעה של בית משפט.

הטענה הרגישה ביותר: חשש לשיקולים זרים

המכתב אינו מסתפק בסוגיית המבנה. עו”ד גוטמן מעלה טענה חמורה יותר ולפיה נסיבות המקרה מעוררות, לשיטתו, חשש ששיקולים שאינם מקצועיים השפיעו על הטיפול במוסד.

הטענה נשענת, בין היתר, על כך שבבית הספר נפתח מסלול המאפשר רישום גם לציבור החרדי הכללי באשדוד ולא רק לקבוצה חסידית מסוימת. לפי המכתב, המסלול זכה לביקוש והצלחה והיווה חלופה ממלכתית לרשתות החינוך הפרטיות. על רקע זה נטען, כי יש לבחון אם התנגדויות פוליטיות ואינטרסים הנוגעים למבנה החינוך החרדי השפיעו על קבלת ההחלטות.

במכתב מודגש, כי סמכויות העירייה ומשרד החינוך בתחום הקצאת מבנים וקידום בינוי צריכות להיות מופעלות לטובת התלמידים בלבד, וכי אם נשקלו שיקולים הקשורים לזהות הזרם החינוכי, לתחרות מול רשתות פרטיות או להעדפות פוליטיות, הרי שלטענת עורך הדין מדובר בשיקולים זרים. מדובר בטענה חמורה, אולם בשלב זה היא בגדר טענה וחשש המועלים במכתב משפטי ולא ממצא עובדתי שנקבע על ידי ערכאה מוסמכת.

האולטימטום: פתרון בתוך 72 שעות

בסיום המכתב מציבים ההורים דרישה ברורה לעיריית אשדוד ולמשרד החינוך: בתוך 72 שעות יש להציג פתרון זמני שיאפשר לכל 101 התלמידים וחמש הכיתות ללמוד תחת קורת גג אחת ובתנאים המתאימים למוסד חינוך רשמי.

בין האפשרויות המוזכרות במפורש: העמדת מבנה ציבורי קיים או הצבת מבנים יבילים. משרד החינוך נדרש, על פי המכתב, להכריע באופן מיידי בבקשות הנוגעות ליבילים.

בנוסף דורשים ההורים לקבל תמונה ברורה בנוגע לפתרון הקבע, להסדיר את הרישום לחינוך הממלכתי חרדי במערכות העירוניות ולהעביר לידיהם מסמכים, התכתבויות ופרוטוקולים הקשורים לטיפול במוסד.

השלב הבא עלול להיות בבית המשפט

המשמעות המעשית של מיצוי הליכים ברורה: מדובר בדרך כלל בשלב המקדים לפנייה לערכאות. במכתב כבר מובהר, כי אם לא יתקבל מענה קונקרטי, ההורים שומרים לעצמם את האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש גם סעדים זמניים. כך, בתוך ימים ספורים, מחאת ההורים שהחלה ברחבת עיריית אשדוד עוברת למגרש המשפטי. מעבר למחלוקת בין העירייה להורים, הפרשה מציבה שאלה עקרונית הרבה יותר: כיצד ייתכן שמוסד המוגדר כמוסד חינוך רשמי, ובו 101 תלמידים שכבר החלו את שנת הלימודים, עדיין אינו מחזיק במבנה המסוגל לקלוט את כלל תלמידיו? כעת הכדור נמצא במגרשן של עיריית אשדוד ומשרד החינוך. 72 השעות שהוקצבו במכתב עשויות לקבוע אם המחלוקת תסתיים בפתרון מעשי לתלמידים, או תעבור לפתחו של בית המשפט.

תגובת עיריית אשדוד ומשרד החינוך לטענות המועלות במכתב תובא במלואה עם קבלתה.

עו"ד ד"ר מתן גוטמן, המייצג את ההורים:

"הזכות לחינוך היא זכות יסוד במדינת ישראל, וחוק לימוד חובה קובע במפורש שכל ילד זכאי לחינוך חינם במוסד רשמי, ושקיומו של המוסד מוטל על המדינה ועל הרשות המקומית. ילד בן שש שרשום כדין לבית ספר של מדינת ישראל ולומד בבית כנסת מאולתר לא מקבל את מה שהחוק מבטיח לו. זו לא שאלה של סדרי עדיפויות, זו הפרה בוטה של החוק ופגיעה בזכות יסוד של ילדים. נתנו לרשויות הזדמנות אחרונה לתקן. אם לא יהיה פתרון בתוך 72 שעות, ניפגש בבית המשפט."

ד״ר טלי פרקש, מנהלת עמותת ידידי הממ"ח:

"ילדים בני שש יושבים כבר שבוע על ספסלי בית כנסת במקום בכיתה. ההורים האלה לא ביקשו שום דבר מיוחד, רק את מה שכל ילד באשדוד קיבל בפתח שנת הלימודים: כיתה, שולחן ומורה. בדיוק בשביל זה פועלת אגודת ידידי הממ"ח, לקידום הזרם הממלכתי חרדי ולמניעת הפלייתו. מי שבחר בחינוך ממלכתי מלא, עם ליבה ופיקוח של משרד החינוך, לא יכול להיות בן חורג במערכת החינוך של אשדוד."

עו"ד הלן גלבר, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר אשדוד:

"העירייה מצאה קרקעות, יבילים ותקציבי בנייה לכל מי שמקורב לרשתות הפוליטיות ורק לבית הספר של המדינה אין כלום. זו לא רשלנות, זו מדיניות. ראש העיר לסרי צריך להסביר לתושבי אשדוד למה ילדים משלמים את המחיר של חשבונות פוליטיים, ומדוע הוא מוכר את העיר לגורמים קיצוניים במקום לעודד חינוך ממלכתי ללמוד לימודי ליבה, לרכוש השכלה וכלים להשתלבות בחברה הישראלית ולהכין את ילדיהן לעתיד של תעסוקה ושירות משמעותי״.