מהונגריה באהבה: יש תמונות שמספרות סיפור גדול הרבה יותר מהמקום שבו צולמו. חופשה פרטית אחת בהונגריה, שאליה יצאו ראש עיריית אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי וסגנו שמעון כצנלסון, היא בדיוק מסוג האירועים הללו. לכאורה מדובר בחופשה פרטית של שני חברים. בפועל, היא משקפת מערכת יחסים פוליטית ואישית שנבנתה לאורך שנים ושינתה במידה רבה את מפת הכוחות בעיר| אשדוד היום
בפוליטיקה המקומית, אמון הוא מצרך נדיר. קואליציות מוקמות ומתפרקות, בעלי ברית הופכים ליריבים ויריבים מוצאים עצמם לפתע יושבים סביב אותו שולחן. אלא שבמקרה של לסרי וכצנלסון, נדמה שהקשר כבר מזמן חורג מגבולות ההסכם הקואליציוני. החופשה המשותפת של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי וסגנו שמעון כצנלסון ממחישה עד כמה הברית הפוליטית ביניהם הפכה עם השנים גם לחברות אישית.
מעטים זוכרים שכצנלסון לא תמיד היה אחד האנשים הקרובים ביותר לראש העיר. במשך שנים הוא היה מראשי האופוזיציה העירונית, אחד המבקרים החריפים של הנהגת העיר. הוא לא הסתפק בנאומים במועצת העיר, אלא גם הוביל מאבקים ציבוריים ובין היתר עמד לצד בעלי עסקים שמחו נגד האכיפה על פתיחת עסקים בשבת אי שם בינואר 2018. באותם ימים, נדמה היה, כי הפערים בינו לבין לסרי עמוקים וקשים לגישור.
אלא שהפוליטיקה, כמו החיים, יודעת להפתיע.
לאחר הבחירות ב-2018 בחר כצנלסון להצטרף לקואליציה העירונית ומונה לסגן ראש העיר. מאז חלפו שמונה שנים ובמהלכן התבססה אחת הבריתות היציבות ביותר שנראו בפוליטיקה האשדודית.
מאז כניסתו לקואליציה, כצנלסון אינו מנהל מאבקים פומביים נגד ראש העיר. גם בסוגיות שבעבר היו עבורו דגל אידיאולוגי ובהן נושאי דת ומדינה, הוא אינו מתייצב מול הנהגת העיר. להפך. הוא וחברי סיעתו מעניקים גיבוי מלא למהלכי הקואליציה ומצביעים פעם אחר פעם אחר פעם יחד עם ראש העיר.
אפשר להתווכח האם מדובר בשינוי אידיאולוגי, בפרגמטיות פוליטית או בהבנה שהשפעה מתוך הקואליציה יעילה יותר ממאבק באופוזיציה. אך קשה להתווכח עם העובדה שהמהלך הזה העניק לכצנלסון השפעה ממשית על קבלת ההחלטות בעיר ובמקביל חיזק משמעותית את יציבותה של הקואליציה.
אלא שהחופשה המשותפת מלמדת על רובד נוסף.
ראש עיר אינו מחויב לבלות את חופשתו עם שותפיו הפוליטיים. להפך. רובם יעדיפו להפריד בין החיים הציבוריים לחיים האישיים. לסרי, שמוקף לאורך השנים באנשי אמון, חברים ותיקים, בני משפחה ואישים בכירים מהמערכת הציבורית, יכול היה לבחור לנסוע עם כל אחד מהם.
הבחירה לבלות דווקא עם שמעון כצנלסון איננה מובנת מאליה.
היא מלמדת, כי בין השניים נוצר קשר אישי עמוק המבוסס על אמון, הערכה וחברות. מערכת יחסים כזו אינה נוצרת בן לילה ובוודאי שלא נשמרת במשך שנים רק מכוחו של הסכם קואליציוני. גם מבחינה פוליטית, מדובר בשותפות שמשרתת את שני הצדדים.
לסרי מקבל לצדו פוליטיקאי ותיק, בעל ניסיון ציבורי עשיר, שמכיר היטב את העיר ואת המערכת העירונית. כצנלסון, מצדו, נהנה ממעמד בכיר בהנהגת העיר ומאפשרות להשפיע מבפנים על קבלת ההחלטות.
גם שאלת התחרות הפוליטית משחקת כאן תפקיד.
כצנלסון, שחצה את גיל 80, אינו נתפס כיום כמי שמתמודד על הנהגת העיר בעתיד. דווקא משום כך, הוא אינו מהווה איום פוליטי על ראש העיר. במציאות הפוליטית, שבה לא פעם יריבים הופכים למתחרים על אותו כיסא, מערכת יחסים שאין בה מאבק על ההנהגה מאפשרת רמת אמון גבוהה יותר.
עבור לסרי מדובר בשותף מנוסה ונאמן שאינו עסוק בבניית אלטרנטיבה פוליטית. עבור כצנלסון מדובר במעמד שמאפשר לו להמשיך ולהשפיע גם בשלב מתקדם של הקריירה הציבורית. במובן הזה, כל אחד מהם מעניק לשני בדיוק את מה שהוא צריך.
אפשר לראות בכך מהלך פוליטי מחושב ואפשר לראות בכך פשוט חברות אמיצה שנרקמה במשך שנים של עבודה משותפת. כך או כך, החופשה בהונגריה ממחישה עד כמה הקשר ביניהם חורג הרבה מעבר לישיבות הנהלה ולהצבעות במועצת העיר.
האם הברית הזו תימשך גם במערכת הבחירות הבאה? את זה רק הזמן יגלה. אבל נכון להיום, קשה למצוא בפוליטיקה האשדודית שותפות יציבה יותר מזו של ד״ר יחיאל לסרי ושמעון כצנלסון. לפעמים, דווקא תמונה אחת מחופשה פרטית מצליחה לספר את הסיפור הפוליטי כולו.
שבת שלום!
