בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע קובע: הרשעה פלילית חלוטה בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לצד מעמדו הבכיר של אלון חסן ותחולת ההסכמים הקיבוציים בנמל אשדוד, מצדיקות השעיה ממושכת, פיטורים רטרואקטיביים ואי הפעלת זכות הווטו של ההסתדרות, ללא פגם משפטי, ללא אפליה ותוך חיזוק גבולות שיקול הדעת של מעסיקים וארגוני עובדים. הפרטים המלאים על פסק הדין המרעיש שהתקבל אתמול| אשדוד היום
הכתבה מבוססת על פסק הדין המלא שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביום 30 בדצמבר 2025 בתיק סע”ש 1661-10-21
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעתו של אלון חסן, לשעבר יו״ר ועד עובדי נמל אשדוד וקבע, כי השעייתו ארוכת השנים ופיטוריו הרטרואקטיביים בוצעו בהתאם לדין, להסכמים הקיבוציים החלים וללא פגם משפטי. בפסק דין רחב היקף, המשתרע על פני 27 עמודים, דחתה השופטת יעל אנגלברג שהם אחת לאחת את טענות התובע כלפי הנהלת הנמל וכלפי ההסתדרות הכללית החדשה.
זהות הצדדים וההרכב השיפוטי
את פסק הדין כתבה כב׳ השופטת יעל אנגלברג שהם, בצירוף נציג ציבור מעסיקים מר יואב גזית.
התובע, אלון חסן, יוצג בידי עו”ד עמיר ג׳ורג׳י.
הנתבעת 1, חברת נמל אשדוד בע”מ, יוצגה בידי עוה״ד יעקב מלישקביץ׳ ועו״ד עדית אייגס.
הנתבעת 2, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, יוצגה בידי עו״ד אלעד מורג.
הרקע: מהשפעה ארגונית רחבה להשעיה ממושכת
אלון חסן החל עבודתו בנמל אשדוד בשנת 1991 והתקדם לאורך השנים עד לתפקיד יו”ר ועד העובדים, תפקיד שבו החזיק עד לשנת 2014. במאי אותה שנה, נעצר במסגרת חקירה פלילית רחבת היקף שעסקה בחשדות לשחיתות בנמל. בעקבות המעצר הורחק מהנמל בצווים שיפוטיים ובהמשך הושעה מעבודתו בהחלטת החברה.
הליך פלילי ממושך התנהל בעניינו: תחילה זוכה בבית המשפט המחוזי, אולם ערעור המדינה התקבל בבית המשפט העליון והוא הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים כעובד ציבור וכעובד תאגיד. בסופו של דבר נגזר עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות (לא ישב בכלא, בניגוד לשותפיו).
עיקרי התביעה: טענות כבדות משקל נגד הנמל וההסתדרות
חסן טען, כי השעייתו ופיטוריו בוצעו משיקולים זרים, על רקע דמותו הציבורית ומאבקי הכוח בנמל. לטענתו, הוא הופלה לרעה ביחס לעובדים אחרים שנחקרו ואף הורשעו, אך לא הושעו או פוטרו. עוד טען, כי ההסתדרות נטשה אותו, לא הפעילה את זכות הווטו הנתונה לה לפי ההסכמים הקיבוציים ופעלה בניגוד לחובתה לייצוג הוגן, במיוחד נוכח מעמדו כעובד מייסד וחבר ועד. התביעה כללה גם רכיב כספי נרחב, במסגרתו דרש פיצויים של מיליוני שקלים בגין אובדן שכר, זכויות פנסיוניות ומענקים.
קביעות בית הדין: מסגרת הביקורת השיפוטית מצומצמת
בפתח פרק ההכרעה הזכירה השופטת את ההלכה הפסוקה, לפיה בית הדין אינו מחליף את שיקול דעת המעסיק או הארגון היציג, אלא מתערב רק מקום שבו ההחלטה חורגת קיצונית ממתחם הסבירות, נגועה בשיקולים זרים או פוגעת בכללי הצדק הטבעי. מסגרת זו שימשה בסיס לבחינת כלל טענות התובע.
ההשעיה: הליך תקין, טענות שהתיישנו והשתק דיוני
בית הדין קבע, כי החלטת ההשעייה התקבלה בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 2001, המאפשר השעיית עובד החשוד בעבירה פלילית ואף קובע במפורש את תוצאות ההרשעה הפלילית. נקבע, כי השיקולים הובאו בפני התובע (חסן) במכתב מפורט וכי התובע בחר שלא להגיב.
עוד הודגש, כי שאלת חוקיות ההשעיה נדונה כבר שלוש פעמים בערכאות שונות ובכולן אושרה ההשעיה. משכך, התובע מושתק מלטעון כיום לפגמים בהליך, לרבות הטענה לאי קיום בירור משמעתי בתוך 48 שעות.
הפיטורים: יישום ישיר של ההסכם הקיבוצי
נקבע, כי לאחר הרשעתו החלוטה של חסן, חלה הוראת סעיף 8(ד) להסכם הקיבוצי, שלפיה עובד שהורשע ייחשב כמפוטר רטרואקטיבית ממועד השעייתו ויחויב בהשבת התשלומים שקיבל.
בית הדין דחה את הטענה, כי השימוע נערך למראית עין וציין, כי הוא התקיים לאחר זימון מסודר, בתיאום עם בא כוחו של התובע ואף נדחה לבקשתו. עוד צויין, כי במהלך השימוע הבהיר התובע עצמו, כי אין בכוונתו לשוב לעבודתו וכי רצונו מתמקד בהסדר כספי, דבר שהחליש עוד יותר את טענותיו לפגם מהותי בהליך.
טענות האפליה: השוואות שלא החזיקו מים
פסק הדין מקדיש פרק נרחב לבחינת שורת מקרים אליהם ביקש חסן להשוות את עצמו. בית הדין קבע, כי אין מדובר במקרים דומים, בין אם משום שלא הוגש כתב אישום, בין אם משום שמדובר בעבירות תאונתיות או בעובדים שאינם כפופים לאותו הסכם קיבוצי.
במקרה היחיד שבו נמצאה זיקה מהותית, פרשת קלוד בן עזרא, נקבע דווקא, כי התנהלות החברה שם מחזקת את טענת ההגנה, שכן גם באותו מקרה ננקטו הליכי השעיה ופיטורים לאחר הרשעה פלילית.
ההסתדרות וזכות הווטו: שיקול דעת לגיטימי ולא חובה אוטומטית
בית הדין דחה גם את הטענות כלפי ההסתדרות. נקבע, כי זכות הווטו אינה חובה להפעילה, אלא סמכות שיש להפעיל בשיקול דעת, תוך איזון בין טובת העובד הבודד לבין טובת כלל העובדים והמחויבות להסכמים הקיבוציים. ההסתדרות שמעה את טענות התובע, בחנה את חומרת ההרשעה ואת השלכותיה והחליטה שלא להתנגד לפיטורים. החלטה זו נמצאה סבירה, עניינית ונעדרת ניגוד עניינים.
המשמעות קדימה: חיזוק כוחם של הסכמים קיבוציים וגבולות ההתערבות
פסק הדין משדר מסר ברור למעסיקים, ועדים וארגוני עובדים במגזר הציבורי והמעורב: הרשעה פלילית בעבירות של טוהר המידות, במיוחד כאשר יש זיקה לתפקיד, עשויה להוביל לסיום יחסי עבודה גם לאחר שנים ארוכות של ותק והשפעה. בנוסף, הוא מחדד את גבולות חובת הייצוג של ארגון עובדים ואת העובדה, כי זכות וטו אינה מקנה חסינות אישית. לצד זאת, פסק הדין מדגיש את משקלה של התנהלות דיונית עקבית ואת הקושי לשוב ולתקוף הליכים שכבר נבחנו ואושרו בעבר בערכאות שיפוטיות.
טרם התקבלה במערכת אשדוד היום התייחסותו של אלון חסן לדברים.
תמונה ראשית בהתאם לסע׳ 27א לחוק ז״י
