חדר מורשת חדש במרכז אדננת: בטקס צנוע – בהשתתפות ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, חבר המועצה והממונה על התרבות, עו"ד אופיר לסרי, נציגת המשרד לקליטת עלייה, הרב משה ברוך, הרב מיכאל מהרט,

אחרי שלושים שנה.במרכז קהילתי ד' נערכה אזכרה מרגשת במלאת שלושים שנה למותו של סגן דוד בן זינו בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד בחיק בני משפחה, קרובים וחברים נערך במרכז קהילתי ד' על שם גולדי טקס אזכרה מרגש ביותר לסגן דוד בן זינו,  במלאת שלושיםשנה למותו בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד. שלושה עשורים חלפו מאז אותו בוקר קשה בבית ליד, בו דודנקטף בחטף, צעיר ויפה תואר, לוחם, חבר ואדם מלא חיים. הפיגועבבית ליד זעזע את המדינה וגרם לאובדן עצום אשר הותיר חלל עמוקבלבבות רבים. אירוע האזכרה האינטימי כלל התייחדות עם זכרו דרךסיפורים וזיכרונות של בני משפחה וחברים סיפורים מתחנות שונותבחייו. זיכרון של חיים קצרים שנגדעו בטרם עת לפני שהספיקלהתחיל ולהגשים את חלומותיו הרבים. את קהל הנוכחים ריגש בדבריו פרופ' אריה קנדל הרופא החטיבתי של הנח"ל, שהיה מפקדוהישיר של דוד והכיר אותו כקצין צעיר רציני ונלהב. בין פרופ' קנדללבין משפחתו של דוד התפתחה חברות אמיצה במשך כל השנים. מאזנפילתו הקפיד לשמור על קשר הדוק והפך לחלק בלתי נפרדמהמשפחה. תמי בצלאל, מי שהייתה בת זוגו, והנחתה ברגישותובהתרגשות עצורה את טקס האזכרה אמרה, " החיים שלי שזוריםבסיפורו של דוד. את דוד הכרתי כנערה בתנועת הנוער בני עקיבא ומשם התפתחה אהבה וחברות גדולה בת 4 שנים. נוצרת בליבי רגעים מיוחדים שהיו לנו יחד, רגעי צחוק, שיחות עמוקות לתוך הלילה וחלומות. אהבתי אותך אז, ואוהב אותך תמיד. הגעגועים לא יפסקו, ועד סוף חיי אשא בליבי את זיכרונך. היית ועודך חלק בלתי נפרדמהחיים שלנו. אנחנו זוכרים אותך באהבה, בגאווה ובכאב גדול. אתה תמיד אתנו."       רחלה ביטון, אחותו של דוד שנשאה דברים ברקע פתיחת תערוכת ציורים שהוצגה בחלל האולם סיפרה, "לפני כשנתיים הצטרפתי לסדנת ציור אינטואיטיבי לאחים שכולים, פעם בשבוע במשך כשנה וחצי נסעתי לבית יד לבנים ברחובות, שם התקיים מעגל. הציור האינטואיטיבי הוא כלי לריפוי ולצמצום הביקורת העצמית, שמאפשר לנקז את כל הבעיות, הכעסים והמתחים אל הדף ולהשתחרר מהם. וכך היה, הצטרפתי בלי לדעת מה מצפה לי, ולאט לאט גיליתי שיכולתי לדבר על דוד אחי עם אנשים שחוו את אותו אובדן, ורק הם בעצם יכלו להבין אותי באמת. אחר כך ציירתי עם עצמי בליווי מוסיקה טובה ורועשת שאפשרה לי להתחבר ליצירתיות הטבעית שיש בכל אחד מאתנו. אני מקדישה את התערוכה לזכר דודאחי החסר לי כל כך." התערוכה תוצג באופן קבע לקהל הרחב במרכז