הפיצול בקרב קהילת יוצאי הודו באשדוד- מהוליווד עד בוליווד, רק עם יותר פוליטיקה ופחות רומנטיקה| הכתבה המלאה באשדוד היום
פרשנות פוליטית מאת: אשדוד היום
אשדוד תמיד אהבה להתגאות בקהילה ההודית שלה, מבני ישראל, דרך הקוצ’ינים ועד הבגדדים. קהילה חמה, צבעונית, מסורתית, מלאה באירועים, תבשילים וריקודים שגורמים ללב לפעום מהר מהקצב הרגיל.
אבל מאחורי הפסטיבלים והתלבושות, מסתתר סיפור הרבה פחות חגיגי: פיצול פוליטי עמוק, שהפך את הקהילה לאחת הזירות המועדפות על הפוליטיקאים המקומיים.
הבחירות האחרונות- שיא השבירה
כבר שנים שהקהילה לא מצליחה להתאחד סביב מנהיגות אחת. בבחירות האחרונות, התופעה המוכרת לא רק בקרב קהילת יוצאי הודו, עלה מדרגה:
- חלק התייצבו מאחורי חבר המועצה משה בוטרשווילי, שהתמודד בליווי חבר המועצה לשעבר הרב דוד טלקר.
- אחרים בחרו בד”ר אלי לחמני, ששיבץ ברשימתו את אורה שמואלי ומשה בן צור, עם תמיכה של חבר המועצה לשעבר רונן קולטקר.
- ברשימת “עתיד אשדוד” של סגן ראש העיר עו”ד אלי נכט הופיעו דורון בורגאוקר ושמחה סולומון.
- ואפילו ברשימתה של הלן גלבר, אומנם בלי אף נציג מהעדה, היו תומכים, בהם אהרון חנוקר.
- הגב׳ נורין אלקסלסי התמודדה ברשימה עצמאית למועצת העיר ולא נכנסה למועצה.
התחזיות התממשו: אף נציג מהקהילה לא נכנס למועצה.
״חיבוק דוב״- גרסת לסרי
טוויסט בוליוודי נוסף בבחירות האחרונות. נורין דנדקר אלקסלסי, גמלאית בת 72, מקימה רשימה עצמאית בשם “אור השחר”. הרבה הבינו, שלא באמת היה לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, אבל הרשימה הודיעה על תמיכה פומבית בראש העיר ד”ר יחיאל לסרי.
לטענת פעילים בקהילה, המהלך לא נועד לייצג את הקהילה אלא לפזר קולות, ובכך לחזק את ראש העיר.
מאותו רגע, מספרים בשטח, הכל השתנה: מועדונים ופעילויות תרבות של שנים נסגרו, נציגי הקהילה הורחקו ממתנ”סים והגיעה הוראה ברורה: כל פעילות תרבותית או קהילתית הקשורים לקהילה, תתקיים אך ורק דרך נורין, במתנ”ס ג’ ובאישור שלה. מי שלא נכנס תחת הכנפיים, ימצא את עצמו בחוץ. בלי פעילות תרבותית, בלי יכולת להביע דעתו ובוודאי ללא תקציבים מהרשות.
“זה רישום בטאבו של הקהילה על שמו של ראש העיר”, מפרשן פעיל ותיק, “ומי שלא ילך בתלם- ייענש”.
זעם בקהילה: “זו לא פוליטיקה, זו כפייה”
הקולות בשטח הגיעו עד למערכת אשדוד היום והעדויות היו צורמות וכואבות. ״30 שנה אני מארגנת ערבי תרבות. היום אומרים לי או דרך נורין, או שסוגרים את המועדון. כאילו אנחנו אויבי העירייה״, מספרת ג’. ״כל מה שביקשנו זה להמשיך את המסורת שלנו. עכשיו זו פוליטיקה על חשבון התרבות שלנו״, מוסיפה ש’, מתנדבת ותיקה. ״מי שחשב שנהיה חותמת גומי, טועה. אנחנו לא נשתוק״, קובע ר’, נציג לשעבר של הקהילה. השמות המלאים שמורים במערכת ולא מתפרסמים בפומבי מטבע הדברים ומחשש של התושבים ל״עונשים״…
לטענת המעורבים, מדובר בניסיון ״לאחד״ את הקהילה בכפייה, עם שיטת המקל בלבד.
תרבות פוליטית של פחד וההשוואות כואבות
הביקורת על ראש העיר חדה: אחרי כמעט שני עשורים בתפקיד, כשהוא גורף בקושי מנדט וחצי-שניים, נראה, כי לסרי עדיין בוחר בקו של נקמנות ולחצים. פעילים מזכירים ראשי ערים כמו רוביק דנילוביץ (באר שבע), רז קינסטליך (ראשון לציון) ורמי גרינברג (פתח תקווה), שמביאים 13-17 מנדטים בזכות קשר ישיר וחיובי עם התושבים, לא בזכות כפייה.
בינתיים, חלק מהקהילה ההודית, אחת מגאוות התרבות של אשדוד, מרגישה פגועה, מושתקת ומודרת. התחושה: הם הפכו לשק החבטות הפוליטי של העירייה והפסקול הבוליוודי של אשדוד רחוק מסוף שמח.
שאילתא נשלחה לעיריית אשדוד, ללא תגובה עד כה.
תמונות בהתאם לסע׳ 27א לחוק ז״י
