חינוך ללא

ללא תלמידים, אבל עם סייעות: המחלוקת שפורצת בין העירייה לצוותי החינוך באשדוד

בעוד מוסדות החינוך סגורים, הסייעות התבקשו להתייצב בבתי הספר ועוררו סערה. בעירייה מתעקשים: ״זה חלק מהיערכות החירום״. הסייעות זועמות: ״הילדים שלנו לבד בבית, ואנחנו מרגישות לא נחוצות בבית ספר ריק״ | אשדוד היום

בין שגרת חירום לתחושת קיפוח

הבוקר (ראשון), עם המשך המצב הביטחוני המתוח ומוסדות החינוך הסגורים, נקראו הסייעות באשדוד על ידי עיריית אשדוד להגיע למוסדות החינוך – גם כשאין בהם תלמידים. ההחלטה גררה תגובות נזעמות מצד הסייעות, שטענו כי מדובר באי-צדק תפקודי ובפגיעה באמהות שנאלצות להשאיר את ילדיהן הקטנים בבית, לעיתים לבדם, לעיתים בחרדה.

“אני משאירה בבית שני ילדים קטנים בוכים, לא יודעים מתי תהייה אזעקה הבאה”, מספרת אחת הסייעות. “אני לא נגד להתגייס – אבל אין לי משימות, אין לי תכלית בבית הספר הריק. רק תחושת קיפוח”.

העירייה: ״כולם התייצבו – גם הן צריכות״

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה, כי לא רק סייעות נקראו לעבודה אלא כל יחידות העירייה פועלות במתכונת חירום מלאה: החל ממנהלות, דרך פקחים ועד אנשי תחזוקה.

“החלטנו על נוכחות מלאה של עובדים מתוך רצון לייצר מענה מיטבי לתושבים – גם בעת סגירת בתי הספר”, נמסר מהעירייה. “לסייעות יש תפקיד חיוני בשעת חירום, בין אם בהפעלת מרכזי קליטה חינוכיים, סיוע למשפחות נזקקות או היערכות לקליטת תלמידים בהמשך”.

בעירייה מדגישים, כי הכוונה היא להפוך כל בית ספר למרכז שירותים קהילתי לתקופת החירום, ולכן יש צורך בסייעות כחלק מהתארגנות כוללת.

״רוצות לתרום – אבל לא לשבת בחוסר מעש״

בשיחה עם כמה סייעות, עולה טענה חוזרת: הרצון לתרום לא מוטל בספק, אבל התחושה היא של חוסר ארגון. “שיעדכנו אותנו. שיגדירו משמרות, שייתנו משימות ברורות, אחרת זה בזבוז זמן וגם הרגשה של ניצול”, אמרה סייעת נוספת.

אחת מהן הדגישה: “אנחנו לא פקידות – אנחנו מטפלות, מחנכות. ברגע שאין תלמידים, תפקידנו משתנה, ואין טעם להחזיק אותנו בבניין ריק בלי תכלית”.

מה הלאה?

נכון לשעות אלו, תכניות העבודה אינן אחידות בכל בתי הספר, אך בעירייה מתכוונים להסדיר את מערך הסייעות כבר בימים הקרובים. אחת ההצעות שעולה לדיון: בניית מערך משמרות שיביא בחשבון גם את צרכי העובדות כאימהות.

האתגר המרכזי, כפי שנראה כעת, איננו רק לוגיסטי, אלא בעיקר אנושי: גיוס צוותי חינוך למצב חירום מבלי לפגוע ברגשותיהם ובמשפחותיהם. האתגר גדול מאוד ותואם למצב הבטחוני של מדינת ישראל בימים אלו.

המתח שבין חובת הנוכחות לבין תחושת מיותרות הוא עדות לעומק המורכבות של ניהול עיר בשעת חירום. בעירייה מבקשים להיערך לכל תרחיש ואילו הסייעות מבקשות הכרה אנושית במצוקה האישית שלהן. כמו תמיד, הפתרון טמון לא רק בנהלים – אלא גם בהקשבה ובעיקר בבניית תכניות עבודה סדורות כבר בשגרה לשעת חירום.

צוות אשדוד היום ימשיך לעקוב מקרוב ולעדכן!

תמונה ראשית: pixabay

אנחנו משתדלים לתת קרדיט בהתאם. אם במקרה שכחנו, תדעו שאנחנו פועלים בהתאם לחוק זכויות יוצרים, סעיף 27א. תוכלו לפנות אלינו במייל לקבלת קרדיט:
[email protected]

תגובות לכתבה

יש לשמור על לשון נקיה וללא גידופים נמוכים וקריאות שהן על סף העברייניות (דיבה, קריאה למעשים לא חוקיים אלימים וכו׳) סף ורף הרפש שמגיבים באתר אשדוד היום עברו את הרף הסביר ועתה לאחר פסק זמן אנחנו מודיעים בזאת, שרק תגובות הולמות וללא נאצות וקללות ירודות – יפורסמו.

3 תגובות

  1. אין לימודים בביתי הספר אז מדוע סייעות אמורות להיות שם !? זה לא תפקיד של שלהם לתת מהנה למשפחות נזקקות

  2. מסייעת, אין צורך שנבוא. בפועל אין מה לעשות שם. זה כדי שהרשות לא תרגיש שהיא מחלקת משכורות סתם. אני לא מגיע גם אם יתהפך העולם ,כשיש לי קטנים בבית.

  3. תמיד מנצלים את הסיעות כואב לרשויות שהסייעות נמצאות בבית לפי החוזר של הרשויות הסיעות צריכות להצטרף לגננות לזום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *