חברי המועצה של אשדוד סיימו מוקדם מהצפוי את ישיבת המועצה וזרמו לבית הקפה ״ליון״ בגן העיר – כל סיעה והשולחן שלה. סופה לנדבר בישיבה אסטרטגית, חברי המועצה מרשימתו של נכט בתצפית שקטה, והאופוזיציה? חגגה את המחאה על כוס קפה | פפראצי אשדוד היום בפעולה
שלוש חזיתות על אספרסו: הפוליטיקה של אשדוד עברה לבית קפה
מדור הרכילות פפריקה של “אשדוד היום” מגיש: אחרי הסערה באולם – הפיוס (או שמא הסכסוך השקט) ב”ליון”.
רגע אחרי שהתפזרו הרוחות בישיבת מועצת העיר הסוערת שננעלה להפתעת כולם כבר בשעה 19:00 (כן, שמעתם נכון – שבע בערב! עוד לפני שעת החדשות!), מצאו את עצמם חברי המועצה עם זמן פנוי נדיר בידיים, מצב שלא זכור מאז מערכת הבחירות האחרונה שבה הם עוד הספיקו ללכת לקפה מבלי לנתח תקציבים או הצעות לסדר.
וכך קרה, שאנשי העירייה – קואליציה, אופוזיציה, ומה שביניהם – התקבצו להם, איש-איש ומחנהו, בבית הקפה “ליון” בגן העיר. שלושה שולחנות, שלושה עולמות – וכנראה גם שלושה תדריכים שונים.
שולחן מס’ 1: סופה לנדבר
בראשון התיישבה חברת הקואליציה הטרייה, הגב’ סופה לנדבר, שבימים כתיקונם יכולה להרעיד אולמות עם מבט אחד. לצידה – לא אחר מאשר חיים דן, פעיל ציבור מוכר, שידוע כאחד שמקשיב, מנתח – ויודע בדיוק למי לספר אחר כך. השניים נראו שקועים בשיחה שקטה אך אינטנסיבית, ורק נותר לתהות אם מדובר בניתוח של ההצבעות, תכנון של מהלך פוליטי – או סתם השוואת קינוחים.

שולחן מס’ 2: נוכחים נפקדים
בשולחן הסמוך, אולי כדי לא להרגיז את הרוחות או אולי סתם כי זו הייתה הזווית הכי טובה לשמש השוקעת, התיישבו חברי המועצה מרשימתו של אלי נכט – דוד אסייג ומרינה קנייבסקי. נכט עצמו – כידוע – נמצא בחו”ל (לא ידועה מטרת הנסיעה). אך מי צריך את הבוס כשיש נציגות כה ייצוגית? השניים נראו רגועים, אולי אפילו מרוצים, כשהם שוחחו בנעימים – ייתכן על סדר היום של המועצה, ייתכן על מזג האוויר, ואולי בכלל על העובדה שיצאו מהישיבה מבלי להזיע אפילו דקה אחת.

שולחן מס’ 3: חמישיית המחאה
וכמו בכל סיפור טוב – השולחן השלישי גנב את ההצגה. חמשת חברי האופוזיציה שיצאו מהישיבה במחאה קולנית – הלן גלבר, עמירם בן זקן, יניב קקון, מאיר אברז’ל ומאיר בן חמו – התיישבו יחד, חבורה מלוכדת ומעט חמוצה. אם מישהו חיפש נושאים לשיחה – לא חסרו: החל מהצעות לסדר שנדחו, השקיפות שהועלמה מעין הציבור וכלה בשאלות הרות גורל כמו: “האם זה לגיטימי שכנפו החליף את סדר היום תוך כדי תנועה?”
אפשר רק לשער אילו מילות קוד נזרקו לאוויר – ואילו שמות פרטיים הוזכרו בלחישה.

ולסיום…
בעוד הקפה זרם, והמלצרים ניסו להבחין אם זה ערב רגיל או מפגש פסגה דיפלומטי, הפוליטיקה האשדודית קיבלה תפנית – לא באולם, אלא בשולחן. או יותר נכון בשלושה שולחנות.
מי שחושב לזלזל במהלכים הנכתבים על מפית נייר בבית קפה יכול לשאול את ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי על הסכמים שנכתבו על מפיות אי שם לאחר הבחירות בשנת 2003, עת צילקר ז״ל ניצח את לסרי ובכל זאת הכניס אותו לתפקיד ממלא מקום ראש העיר… וההסכם הראשוני אם תהיתם, נכתב על מפית נייר בבית קפה.
אז מי אמר שאין רומנטיקה בפוליטיקה המקומית? רק אצלנו בעיר, אפשר לעזוב ישיבת מועצה במחאה, ולסיים את הערב עם אספרסו קצר וקרואסון – ולפעמים גם עם תיאבון לעוד סיבוב במועצה הבאה.











3 תגובות
חבל שלא נכנסים לקואליציה מבחוץ קשה להשפיע
יש לי רק דבר אחד להוסיף –
קקון יה פראייר נאיבי. כמה תמים ואנהל אתה יכול להיות?
אתה לא מבין שכל רגע ליד ועם גלבר מקרב אותך למערה הפוליטית שלה, שמשמעותה מוות פוליטי!
גלבר תנקנק אותך ותזרוק אותך כטמפון משומש.
לך דבר עם עשרות נפגעי וכל הפראיירים שתמכו ויצרו עימה קשר. בשולחן לידך ישבה סופה לנדבר שהיא , בעצמה דרעקית אבל בטח לא אהבלית בפוליטיקה.
אתה מבייש את המעט שנשאר מהשמאל באשדוד.
הפרויקט הכי חשוב זה להציל את הילדים במקיף ח מה"מנהלת" שהורסת אותם