בכל שנה, בתקופת חג הפורים, ערים רבות ברחבי הארץ מתמלאות במצעדים צבעוניים, תחפושות ססגוניות ומסיבות רחוב שמפוזרות בכל פינה. בשנים עברו, גם באשדוד נהגו לערוך עדלאידע מרשימה אך לא בשנים האחרונות. משום מה, העיר השישית בגודלה בארץ, אחת הערים הגדולות והמרשימות, לא הצטרפה לחגיגה. לא הייתה עדלאידע. לא היו תהלוכות, ולא הייתה תחושת חג ברחובות כמו בכל שנה. אז מה קרה? ולמה העיר שבעבר הובילה במגוון פעילויות תרבותיות אינה מציעה לתושביה את האירוע המרכזי והחגיגי ביותר בחג הפורים?
עדלאידע – מסורת של שמחה וקהילתיות
העדלאידע, תהלוכת תחפושות המסורתית, היא אחת מהחגיגות החשובות ביותר לציבור כולו. מדובר במאורע שמביא עימו שמחה, חגיגה, תהלוכות מרהיבות, יצירתיות ושיתוף פעולה בין תושבים וקהילות. פעמים רבות, מדובר במוקד לתיירות פנים ולמבקרים המגיעים גם מחוץ לעיר, כדי לקחת חלק בחוויה הייחודית שמציעות הערים השונות.
הערים הגדולות, כולל תל אביב, ירושלים וחיפה, מציעות מדי שנה עדלאידע מסורתית שצובעת את רחובותיהם בססגוניות ושמחה. לאור זאת, אשדוד, עיר דינאמית ומגוונת מבחינה תרבותית, הייתה צפויה להיות חלק מהחגיגה הזו – אך גם השנה ועל אף ההבטחות, לא היתה עדלאידע באשדוד.
גורמים שיכולים להסביר את היעדר העדלאידע
אחד הגורמים האפשריים להיעדר העדלאידע בעיר השנה הוא אתגרים תקציביים. העירייה, אף שעודנה מוגדרת עירייה איתנה כלכלית, ניצבת לעיתים בפני דרישות תקציביות גבוהות בתחומים שונים – בניית אצטדיון עירוני, חינוך, בריאות, תשתיות ועוד. נראה, כי בסדר העדיפויות שאותו מוביל ראש העיר ישנם נושאים אחרים לקדם כך שחגיגות פורים לא קיבלו את המקום בתקציב העירוני.
יתכן וההחלטה נובעת מ-קשיים לוגיסטיים וארגוניים. הפקת עדלאידע היא משימה מורכבת הדורשת תכנון מקדים, צוותים מקצועיים, שיתוף פעולה עם בעלי עסקים מקומיים, אישורים רגולטוריים ועוד. במקרים של חוסר תיאום בין הגורמים השונים בעיר, ובמיוחד כאשר יש צורך בתיאום עם גורמי הביטחון, מדובר בהפקה גדולה שיכולה לדרוש זמן ומאמץ רב.
האם זהו שינוי בכיוון העיר?
ההיעדרות של העדלאידע השנה עשויה גם להצביע על שינוי במיקוד התרבותי של העיר. בשנים האחרונות אשדוד מתמקדת בקיום אירועים קטנים, עם דגש על סדנאות, הופעות ופעילויות קטנות שמגיעות לקהל יעד ממוקד ופחות לציבור כולו. יתכן, כי העירייה בחרה להוציא את התקציב למימוש פרויקטים אחרים שמבטיחים קשר הדוק יותר עם קהלים מגוונים, במקום להשקיע בהפקה רחבה של אירוע אחד. כמו שאין עדלאידע, כך גם בקיץ האחרון הוחלט לא לקיים את פסטיבל ״חלון לים התיכון״. הסיבה הרשמית לכך היתה המלחמה אבל מעניין מאוד לגלות, שדווקא את פסטיבל אשדודאנס כן קיימו ופתאום ״תירוץ המלחמה״ כבר לא היה בתוקף, אף שהמלחמה המשיכה.
תחושת אכזבה בקרב התושבים
רבים מתושבי העיר מביעים אכזבה מחוסר ההשקעה בעדלאידע השנה, כמו גם בשנים האחרונות, ומעידים כי מדובר בחוויה שמסמלת את האופי הייחודי של העיר, ושהייתה מספקת אמצעי להפגת מתחים ולהגברת תחושת הקהילה בעיר.
"זה היה תמיד הזמן בו היינו נפגשים ברחוב, רואים חברים, שמחים ומביטים בתהלוכה המהממת", אמר תושב ותיק של העיר, שמתח את הביקורת על העירייה. "למה להפסיק את המסורת הזו? זו לא רק עוד הפקה – זה סמל משמעותי של החג והנאה גדולה לילדים ולהורים כאחד״.
האם זהו מהלך חד פעמי או שינוי ארוך טווח?
ההיעדרות של העדלאידע השנה באשדוד על אף ההבטחות של חלק מהפוליטיקאים, שנותרו ריקות מתוכן, היא עניין שגורם לתהיות רבות, משום שזו לא ההחלטה היחידה הנוגעת לתרבות בעיר. ייתכן שהשנה היו עיכובים שונים, שקשורים לתקציב, לוגיסטיקה או שיקולים ארגוניים אחרים, אך זו לא ההחלטה היחידה שנוגעת לצמצום משמעותי בעולם התרבות של העיר. אם בעבר הלא רחוק, אשדוד הובילה בתחום הפסטיבלים והאירועים הגדולים הרי שלאחרונה נראה, כי עיריית אשדוד עושה הכל כדי לחסוך על הגב של התושבים ומאידך, ממשיכה להעלות את מחירי הארנונה חדשות לבקרים.
