אתמול, יום שני (9/9), התקיים כנס בוגרי מפתן לדורותיהם בבית הכנסת רינת זכריה הסמוך לבית הספר. הכנס הוקדש לכבודו של אפרים משה, מנהל בית הספר המיתולוגי, ועמד בסימן הוקרה והערכה לפועלו של המנהל הנערץ.
לא בכל יום מזדמן אירוע הצדעה לכבודו של אדם אשר הותיר חותם על כל כך הרבה אנשים. לא בכל יום מתייצבים מורים ומחנכים לצד בוגרי בית הספר, על מנת להוקיר ולהודות למנהל בית הספר. אירוע כזה התקיים השבוע וכולו הצדעה לכבודו של מר משה אפרים – המנהל המיתולוגי והנערץ של בית הספר מפתן באשדוד.
הערב המרגש התקיים בבית הכנסת "רינת זכריה" הסמוך לבית הספר, והוזמנו אליו בוגרים ואנשי חינוך אשר למדו ולימדו בבית הספר. הכנס הוגדר ככנס בוגרי מיפתן לדורותיהם 2024, ומטרתו המיוחדת הייתה להוקיר את פועלו של המנהל אפרים משה.
אייל פוקס, אשר יזם וארגן את הכנס, פתח את הערב בהתרגשות רבה והסביר את משמעות הכנס כאירוע הצדעה למר אפרים. הוא הודה לאפרים על תרומתו החשובה ורבת השנים למוסד החינוכי ולבוגרי מיפתן לדורותיהם. כמו אייל, ההתרגשות אחזה בכל הנוכחים אשר התרפקו על העבר וחשו נוסטלגיה מהנה, לנוכח המפגש המאוד מיוחד. "היתה זו הזדמנות נפלאה להביע תודה למנהל הנערץ ולהוקיר לו תודה על מפעל חייו" אמרו הם.
במהלך הערב נכונה גם הפתעה מרגשת כאשר שרה, אשתו של אפרים משה, עלתה לבמה ושתפה את הנוכחים בכמה אנקדוטות מחיי של אפרים. שרה שיבחה את בעלה וציינה את השפעתו העמוקה על המוסד ועל הקהילה. היא שיתפה בזיכרונות אישיים והדגישה את התמיכה וההשראה שסיפק אפרים לא רק בתפקידו כמנהל אלא גם בחייו האישיים.
גם בוגרי בית הספר ביקשו להודות לאפרים ונציג הבוגרים הדגיש את תרומתו הגדולה של אפרים להצלחות החינוכיות של המוסד ולעיצוב חייהם ואישיותם. כל המשתתפים בכנס ציינו כי היה זה אירוע משמעותי ומיוחד עבורם. "זה מסוג האירועים אשר משאיר חותם עמוק על כל אחד מאיתנו" אמרו הם תוך שהם מביעים הערכה גדולה לאפרים – המנהל, המורה, המנהיג ומי שעיצב את דמותם והשפיע על חייהם יותר מכל.
פוקס מציין כי בסיום הערב, הוענק לאפרים שי מיוחד כהוקרה על שנים רבות של עבודה מסורה והשפעה חיובית על כל תלמיד ותלמיד. בתוך כך הוא ביקש להודות לכל מי שהיה שותף בארגון והפקת האירוע, ובהם צוות החשיבה המסור שכלל את לאה סרור, רות וקנין, סוניה בן לולו, ארז חטואל, אבי בן חמו, נופר קנפו, יוחאי וקנין ורינת ורדי.
תגובה אחת
האשם העיקרי זה ביבי, אי אפשר להתחמק משורש הבעיה.
הרמטכל לוקח אחריות וביבי כרגיל בשלו.
לא זוכר, לא ידעתי, לא משכו בדש מעילי.
בקיצור חרטטן ושקרן.
לביבי לא נשכח ולא נסלח.