לא תחמוד אשת רעך

סדרת כתבות לעניין עשרת הדיברות, שהם הבסיס של היהדות והאמונה, נכתבו באשדוד היום. אחרי ״לא תנאף״ ו״לא תעשה לך פסל״ הגיע התור של הדיבר העשירי בעשרת הדיברות: לא תחמוד אשת רעך. על פניו, מדובר באיסור ידוע ומוכר. נספר לכם על מקרה אחד בולט מאוד בעיר | אשדוד היום

לֹא תַחְמֹד הוא מצוות לא תעשה מהתורה שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין עשרת הדיברות. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה בספר דברים מצוות לֹא תִתְאַוֶּה. מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון בעשרת הדיברות: ”לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.”( שמות,ג׳, יג׳).

שני טעמים הובאו למצווה זו. הראשון, דעת רבי אברהם בן עזרא, עוסק באיסור התורה על רגש שבלב. בפירושו הוא מציין, כי פרשנים רבים טענו כי לא ניתן לאסור רגש שבלב, אך הוא טוען אחרת. לדבריו, לו יחשוב האדם שהדברים אותם הוא חומד (אשה, בית, רכוש חברו) לא ניתנים להשגה, הוא יפסיק לחמוד אותם. בנוסף, הרמב"ם מציין כי הסיבה לאיסור 'לא לחמוד' היא שעל ידי ההתעסקות בתחבולת להשגת רכוש אחרים, קיים חשש שהאדם יפעל להשגתם בדרכים לא חוקיות ואף באלימות.

כעת לשאלות

העיר אשדוד הינה עיר מסורתית, אשר בה מכהן ראש עיר חובש כיפה אשר נבחר לתפקידו בפעם הרביעית. כלומר, עיקר האוכלוסיה בעיר שומרת מסורת.

למערכת אשדוד היום הגיע מידע, לפיו ישנו לפחות מקרה אחד, לפיו חמדנות של אדם אחד, החובש כיפה לראשו, הובילה לפירוק של בית עם אשה וילדים. כלומר, ״החבר״ של האבא, חמד באשה ולקח אותה ממנו. הקוראים יחשבו ובצדק, שאומנם לאשה יש רצון משלה וגם היא ״לא תמימה״, בלשון המעטה. זה נכון. עם זאת ומבלי להפחית מאחריות האשה, גם ״לגבר החמדן״ יש אחריות גדולה מאוד מצדו.

בעבור מה מקפידים חובשי הכיפה להתפלל 3 פעמים ביום, אם באיסור הבסיסי הזה נופלים? האם אותו גבר חמדן לא חשב לרגע על הצער של הילדים שייפגעו? הנכדים? הבעל המסכן? האם אותו חמדן הוא גם ערל לב? האם החמדן חשב שיוכל לפרק בית יהודי בישראל, עם בעל וילדים, ולצאת מזה בלא כלום, ברמת הקארמה?

המשך יבוא.