ביום שלישי הקרוב, 2/1/18, תתכנס הוועדה לבניין עיר במטרה לדון על תוספת זכויות בניה ברחוב כסלו, הרחוב בו יש לראש העיר קוטג' בבעלותו
התוספת תהיה בעבור 27 קוטג'ים הקיימים ברחוב כסלו, ברובע יב'.
התכנית, אם תאושר בוועדה, תוסיף זכויות בניה עבור 11 קוטג'ים אשר יסדירו חריגות בניה קיימות של חלק מהדיירים וגם לצורך תוספות עתידיות של יתר הדיירים.
תחילה, התכנית ביקשה תוספת של 600 מ"ר שטח עיקרי ובהתאם לכך הוגשה כתכנית בסמכות הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית מבקשת לתקן את מסמכי ההגשה, כך שהתכנית תוגש רק על ידי 11 דיירים והשטח הנדרש יעמוד רק על 270 מ"ר ועל כן, תהיה בסמכות הוועדה המקומית. מה רוצים להרוויח כאן, לכאורה ועל פי השערה? שהוועדה המקומית תוכל לאשר בעצמה את תוספת הזכויות מבלי צורך להעביר את התכנית לאישור הוועדה המחוזית. מה שנקרא, "משאירים בבית".
בפועל, התכנית תחול על כל 27 הקוטג'ים הנכללים בחלקה. הוועדה המקומית הכניסה במשפט קטן את המילים: "במידה ובעלי יחידות דיור נוספות ירצו, בעתיד, להצטרף לבקשה, יהווה מסמך זה מסמך מחייב גם עבורם".
המשמעות: הוועדה המקומית עשויה לאשר, למעשה, זכויות בניה נוספות בכמות מטרים שאינה בסמכותה (בסך הכל 600 מ"ר).
בדצמבר 16, התקבל מייל אצל מהנדס העירייה, לפיו מתנגד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להארכת הסמכת הוועדה המקומית כוועדה עצמאית מטעמים של טוהר מידות.
באפריל 17, לאחר הערעור של העירייה על החלטה, הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, כי הוחלט לא לשנות את עמדתו בשל טעמים של טוהר המידות.
האם כעת תעקוף הוועדה המקומית את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ותאשר תכנית שאינה בסמכותה, לכאורה?
הוועדה המחוזית משנת 2015, מחייבת לקחת בחשבון את השיקול למנוע עבריינות בניה כחלק משיקולה בבואה לדון בתכנית.
בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2001 הורשו וועדות התכנון לשקול שיקול של שמירת שלטון החוק בין מגוון שיקוליהן בהתבקשן להכשיר בניה בדיעבד.
בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, אשר יצא בעקבות ההנחיה הזו, נאמר כך: "מרכיב ההרתעה בסוג עבריינות זו הוא מרכיב קריטי, לאור ריבוי העבירות והרווחים הכלכליים הכרוכים בביצוען. אישור תיקון/שינוי לתכנית, בדיעבד לשם הכשרת עבירות בניה בוטות, משדר מסר שלילי לציבור ופוגע ביסוד ההרתעה שבאכיפה. יתרה מזו, לעיתים קרובות, בלחץ העובדות המוגמרות, מאשרות מוסדות התכנון תיקונים ושינויים, שלא עולים בקנה אחד עם עקרונות התכנון הראוי, ושלא היו מתאשרים מלכתחילה. בכך, ניתן עידוד לעבריינות וחוטאים יוצאים נשכרים".
מבחן המגרש הריק
בפסק הדין אינגר נגד השמורה בע"מ, 2010, קבע בית המשפט העליון את "מבחן המגרש הריק" , לפיו בבוא חברי הוועדה לבניין עיר לדון בהכשרת עבירת בניה כלשהי, עליהם להציב את השאלה האם היו מאשרים בניה זו אילולא נעשתה כבר. אם התשובה היא שלילית – ייטו חברי הוועדה לא לאשר את הבניה הבלתי חוקית המבוקשת.
התכנית הוגשה לוועדה על ידי 11 דיירים אשר לגביהם נעשתה בדיקה בעניין מי רשאי להגיש את הבקשה. הבדיקה בעניין זה טרם הסתיימה לגבי אחד הדיירים ונמצאת בטיפול המחלקה המשפטית של עיריית אשדוד. במידה והדייר אינו רשאי להגיש את התכנית הוא לא יכלל בה, כך נמסר.
מי זה אותו הדייר? לא ידוע לנו, כרגע.
נציין, כי ראש העיר איננו יו"ר וועדת בניין העיר וגם לא חבר בה. ככל שידוע לנו, אף לא בוצעה עבירת בנייה בביתו.
השאלות הנוקבות אשר עולות מהסיפור
על התהיות המתבקשות בנושא יהיה קשה לפסוח, שכן אם תאושר סגירת המרפסות ל-27 בעלי הדירות ברחוב כסלו, ברובע יב', אשר במקרה לראש העיר יש דירה בו, אזי מתבקש יהיה לאשר לכל יתר התושבים בעיר באישור גורף לסגירת מרפסות בביתם.
לחלופין, לכל הפחות ולמען ההגינות הבסיסית, טוב תעשה עיריית אשדוד אילו תשקול בחיוב להסיר את צווי ההריסה על עבירות בניה דומות, שהתבצעו במקומות אחרים בעיר, בהם לראש העיר אין דירה.
במחלקת התכנון והבניה בעיריית אשדוד קיימים תהליכים רבים, אשר נפתחו כנגד תושבי העיר, בנסיבות דומות של סגירת מרפסת באופן לא חוקי.
אם כך, מה ההבדל בין סגירת מרפסת ברחוב כסלו לסגירת מרפסת ברחוב העצמאות או בכל רחוב אחר בעיר?
השטח המדובר הוא הצבוע בכחול, הראשון מלמטה (2097):
להלן צילום מפה של רחוב כסלו, עם מספרי הבתים:
תגובת יו"ר הוועדה לבניין עיר, בוריס גיטרמן: "אני לא יודע אם התושב המדובר שעליו בודקים אם הוא יכול להגיש את הבקשה הוא ראש העיר. אנחנו תמיד הולכים עם התושב וכל תושב שמעוניין לסגור מרפסת מוזמן לפנות לוועדה ואנחנו נשתדל לאשר, בהתאם לחוק של הוועדה לבניין עיר".
