תופעה מעניינת: ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי וסגנו שמעון כצנלסון נראים ידידותיים וקרובים מאי-פעם. עם יחסים של חברות, לפחות למראית עין ציבורית, קשה להאמין שכצנלסון אי פעם ישב באופוזיציה| הכתבה המלאה שכל אוהבי הפוליטיקה ומביני העניין פשוט חייבים לקרוא | פוליטיקה- אשדוד היום
לד״ר יחיאל לסרי וסגנו שמעון כצנלסון יש היסטוריה ארוכה ומגוונת ביחסים ביניהם אותה סיקרנו באופן מפורט ביותר באשדוד היום. בקדנציה הקודמת (2023-2018) סניה כצנלסון כיהן כיו״ר האופוזיציה מול ראש העיר. יש הטוענים, כי גם אם כצנלסון לא היה מיוזמי ״מחאת השבת״, הרי שבוודאי היה חלק ממנה ואף ״תדלק״ אותה באמצעים שונים. ״מחאת השבת״ זיעזעה היטב את כסא ראש העיר ומיד כשפרצה, מיטב הפרשנים הפוליטיים הבינו, שנדרש שינוי מהותי בעיר וביחס לציבור הכללי. בבחירות 2018, כצנלסון התמודד לראשות העיר, כאשר מה שבעיקר הוביל אותו לשם, היא מחשבה על יחסים טובים על ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו, ותקווה גדולה בלב כי יתמוך בו. תקוותיו של כצנלסון התפוגגו מהר מאוד וסניה הבין, שאם ברצונו לעשות תפקיד כלשהו בעיר, הרי שעדיף לו להתחבר עם ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ויפה דקה אחת קודם.
השמועות מספרות, כי הראשון שסגר הסכם קואליציוני עם ראש העיר הוא דווקא מי שהיה יו״ר האופוזיציה והמתמודד מולו לראשות העיר עד לפני רגע. כצנלסון קיבל יריעה רחבה ועליה היו כתובים מגוון תפקידים וסמכויות ובניגוד לחלק מחברי המועצה האחרים, מול כצנלסון, ד״ר לסרי אכן עמד בכל מילה ופסיק מההבטחות. עד מהרה, סניה בנה לעצמו מעמד יציב בעיריית אשדוד ואף הפעילים הפוליטיים הבכירים ביותר שהיו לו, נכנסו לתפקידים בכירים מאוד בעיריית אשדוד ובחפ״א, לאחר שזכו במכרזים. האם סניה סייע להם לקבל את הג׳ובים או לא? זו כבר סוגיה אחרת, שנדון עליה בכתבות הבאות.

כצנלסון-לסרי | תחילת הדרך
תחילת הקדנציה הנוכחית החלה עם מימוש מלא של כל ההבטחות כלפי כצנלסון. עד מהרה, כצנלסון הראה לציבור יכולת מופלאה שלו לעבור מקצה אחד של אופוזיציה ומתמודד לראשות עיר ולחברו הקרוב והנלהב של ד״ר לסרי. תחילה, מערכת היחסים בין השניים היתה נראית ״עשויה״ או ״לא אמיתית״ אבל עד מהרה, fake it till you make it, הזיוף הפך לאמת.

מבחן האמון הראשון
לפני כשנה, נתגלע משבר אמון בין ד״ר יחיאל לסרי לסגנו סניה כצנלסון. עיקר חילוקי הדעות נסובו סביב רצונו של ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי, לעמוד בהבטחתו כלפי חבר המועצה אלי נכט ולמנות אותו לתפקיד סגן ראש העיר באמצע הקדנציה. כצנלסון רואה בנכט את אחד המתמודדים העלולים לאיים על מעמדו מול יוצאי ברית המועצות לשעבר ולכן, הדבר האחרון שכצנלסון רצה הוא שאדון נכט יתמנה לתפקיד סגן ראש העיר. מי שעוד עשה פה שרירים מול ראש העיר (ומשלם על זה עד עצם היום הזה, וגם על זה תהיה כתבה בהמשך) הוא אבי אמסלם. ד״ר לסרי הוציא הודעה ברורה לפני ישיבת המועצה לכל חברי הקואליציה, כולל קריאות בתקשורת, כי כולם יצטרכו להצביע בעד מינויו של נכט לתפקיד סגן ראש העיר. כצנלסון וחבורתו לא התייצבו בישיבת מועצת העיר ואף הגדילו והעלו תמונה מתריסה לרשת החברתית. היה ברור, שההתרסה לא תחלוף ללא תשלום מחיר ובמזומן. המחיר היה: ראשות הועדה לבניין עיר. התפקיד שסניה כל כך אהב נלקח ממנו ונמסר אחר כבוד למ״מ ראש העיר גבי כנפו. בנוסף לכך, מנכ״ל העירייה אילן בן עדי, שלח מכתב חריף מאוד למנכ״ל חפ״א, איש שלומו וחברו של סניה כצנלסון, אבי עזר, אשר לפיו די נלקחו ממנו מרבית הסמכויות. ובמילים מכובסות פחות- התפקיד של מנכ״ל חפ״א נותר כשלד עירום כמעט מכל תוכן עם ביקורת נוקבת של בן עדי כלפי עזר. כצנלסון היה יכול לרתוח, לזעום, להעלב, לפעול מול ד״ר לסרי אך שמר על קור רוח מקפיא וג׳נטלמניות כפי שרק הוא מסוגל. כצנלסון הכיל יפה את הסנקציות, ״בלע״ אותן והוכיח טוב יותר מכל שותף אחר שהיה אי פעם לד״ר לסרי, שהוא איתו ״על מלא״.
אז מה קורה בין כצנלסון לד״ר לסרי?
ד״ר יחיאל לסרי כבר שבע קרבות ומאבקים. אחרי קדנציה עצומה של 15 שנה בתפקיד ראש העיר, לפני כן 5 שנים ממלא מקום ובדרך לקדנציה רביעית בתפקיד ראש העיר, לסרי מחבק את יריבו לשעבר כצנלסון וצועד איתו לדרך משותפת. ראש העיר מגיע למגוון אירועים והשקות שונות ברחבי העיר. צריך להבין ואולי להסביר, שבעבור פוליטיקאי, ההגעה להשקות מעין אלו, היא חשובה מאין כמוה משום ששם, פוגשים את האנשים החשובים, מצטלמים, ועולים לתקשורת ולשייח הציבורי. הקשר הקרוב לציבור מתבצע בהגעה לאירועים עירוניים ושם, נכון לשבועות האחרונים, ניתן לראות רק או בעיקר את ראש העיר וסגנו שמעון כצנלסון. מרבית חברי המועצה היו רק חולמים להגיע לאירועים שונים לצדו של ראש העיר ולשאוב מעט מהכוח שלו. היחיד שזוכה לזה, נכון להיום, הוא סניה כצנלסון. כצנלסון נראה ליד ראש העיר, מצטלם איתו ומקבל ממנו שבחים על פועלו על הבמה בנאומים השונים של ראש העיר. על פניו נראה, כי השניים מתכננים לצעוד ביחד גם בקדנציה הבאה. על זה כן היינו מהמרים, לו היינו נדרשים לכך. החברות בין השניים היא די ברורה למי שמבין בפוליטיקה משום ששניהם פונים לקהל שונה לחלוטין. ד״ר לסרי מנסה להשיב אליו את הכוח מהקהל הספרדי- שומרי המסורת והחילוניים- לייט. כצנלסון מצדו עדיין חזק מאוד מול יוצאי ברית המועצות לשעבר ולא נראה, כי נכט מצליח להכנס לנעליו הגדולות, גם אם הוא מאוד רוצה ומנסה. גם אם כוחו של כצנלסון במנדטים יירד, בעיקר בשל גילו המתקדם, עדיין הוא יצליח להביא לראש העיר עוצמה בדמות 4 מנדטים, לכל הפחות. מה טוב ומה נעים.
סיכום
השניים, ד״ר לסרי וסגנו כצנלסון, צפויים להראות עוד הרבה מאוד ביחד בציבור. ככל שמועד הבחירות יתקרב, הרי ששניהם צפויים להתקרב עוד ועוד. היחסים הקרובים ביניהם עושים יחסי ציבור מעולים לשניהם. סניה מצליח להראות לקהל הבוחרים שלו, כי הקרבה שלו לראש העיר מצליחה לסייע לו לעזור להם ולדאוג להם לצרכים הייחודיים שלהם. ד״ר לסרי מצדו נראה ליברל ומחובר למגזר חשוב נוסף בעיר- מגזר העולים החדשים והוותיקים. מה רע לשניהם? רק טוב יוצא להם מזה.
עד כמה ה״חברות״ ביניהם היא אכן אמיצה ואמיתית? לא היינו מהמרים על זה בכסף מהכיס אבל על פניו, הם צועדים בבטחה ביחד, במהלך פוליטי מושלם שייעשה רק טוב לשניהם ועוד ידובר עליו רבות.
המשיכו לקרוא כתבות נוספות במדור הפוליטיקה שלנו באשדוד היום.


4 תגובות
בושה וחרפה לעיר שאלה מנהיגיה
מעניין הם חברי סיעתו שגורעים ממנו קולות ולא מאמינים בו ובחברי סיעתו ?
* מצא מין את מינו= מצא רפש את הטינופת
* העקרב שעקץ את הצפרדע
* האחד אוכל שרצים ביום כיפור בבית הכנסת והשני האהוב של החרדים
* שני קוני למל
* דו שיח של חרשים אלמים
* צמד המצו-רעים
* מצא מין את מינו= מצא רפש את הטינופת
* העקרב שעקץ את הצפרדע
* האחד אוכל שרצים ביום כיפור בבית הכנסת והשני האהוב של החרדים
* שני קוני למל
* דו שיח של חרשים אלמים
* צמד המצו-רעים