בעוד כחצי שעה- דיון בערעורו של יצחק דרי בבית המשפט העליון| פוליטיקה אשדוד

בית המשפט העליון יידון בערעורו של סגן ראש העיר לשעבר יצחק דרי, בדיון שנקבע מראש להיום (26/7/22), בשעה: 09:00. הכתבה המלאה| אשדוד היום

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא- גזר הדין של ממלא מקום ראש העיר לשעבר עמרם כנפו ניתן לפני מספר שבועות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע: 5 שנות מאסר בפועל. ידענותו של עמרם כנפו בכל דבר שזז בעיר ובכל פעולה של ועדת המשנה לבניין עיר עלתה לו ביוקר רב והוא צפוי לרצות עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לאחר הרשעתו בכל הסעיפים כנגדו: שוחד, מרמה והפרת אמונים.

סגן ראש העיר לשעבר יצחק דרי, אף הוא צפוי להכנס ל-6 שנות מאסר בפועל.

בשבוע שעבר, קרה דבר, ושני שופטים של בית המשפט העליון- כבוד השופט עמית וכבוד השופט מינץ- בשני ערעורים שונים שהוגשו, החליטו לעכב את כניסתם של כנפו ודרי למאסר, עד לקיום דיון בערעורם. עיכוב כניסה למאסר לא מתקבל בדרך כלל בעליון וגם אם אדם מגיש ערעור על עונשו, במיוחד אם העונש שנגזר עליו ארוך במיוחד כמו במקרים דנן, הרי שממשיך לנהל את משפטו בהיותו אסיר.

הפעם, שני שופטים של בית המשפט העליון, החליטו לעכב את ביצע העונש של כנפו ודרי כאחד.

הדיון בערעורו של יצחק דרי, נקבע ל-26/7/22, בשעה 09:00, בבית המשפט העליון.

הדיון בערעורו של עמרם כנפו, נקבע ל-9/8/22, בשעה 10:—, בבית המשפט העליון.

לאחר שני הדיונים הללו, הציבור יקבל תשובות ברורות יותר בקשר להמשך הדרך וההתנהלות של משפט הערעור.

אנחנו באשדוד היום נמשיך לעדכן אתכם כמו תמיד.

גזר הדין של עמרם כנפו ויצחק דרי

גזר דין קשה התקבל ב-21/6/22 בבית המשפט בגראנד פינאלה של פרשת השחיתות בעיריית אשדוד. כתב האישום המקורי אשר הוגש בשנת 2017 וכלל את עמרם כנפו, יצחק דרי ועוד מגוון קבלנים, הגיע לשיאו היום עם מתן גזר הדין בעברו כנפו ודרי. כל יתר הקבלנים סגרו עסקאות טיעון עם הפרקליטות, שילמו קנסות, חלקם ריצו עונש עבודות שירות והמשיכו בדרכם כמעט באין מפריע. כנפו ודרי היו נציגי ציבור בזמן הגשת כתב האישום ולכן עונשם הוא קשה וכבד פי כמה מכל יתר הנאשמים בפרשה. סגן ראש העיר לשעבר יצחק דרי קיבל 6 שנות מאסר בפועל, חילוט חצי דירת מגורים ו-200,000 שקלים קנס. כנפו, כאמור, קיבל 5 שנות מאסר, חילוט של 75,000 שקלים ו-100,000 שקלים קנס.

לפני כחודשיים, התקבלה הכרעת הדין בעניינם של ממ״ק ראש העיר לשעבר עמרם כנפו וסגן ראש העיר יצחק דרי. הכרעת הדין מנומקת להפליא ומפורטת במיטב ההאשמות אשר בכולם, הורשעו כנפו ודרי.

הכרעת דין זו עניינה פרשות שחיתות בעיר אשדוד שתחילתן בשנות ה-2000 וסופן בשנת 2011. כתב האישום המתוקן אוחז שמונה אישומים הנוגעים לשורת פרויקטים נדל"נים בעיר אשדוד בכללם "בית החלמה ליולדות"; "מגדלי נוף"; פרויקט "שדה עוזיהו"; "רובע ט"ז"; מגרש 136; מגדלי TOWERS K; "שומרז סיטי"; ופרויקטים נוספים.

בכל העת הרלוונטית, הנאשמים כנפו ודרי אחזו במשרות ציבוריות ונחשבו "עובדי ציבור" בהתאם להגדרת החוק. על פי המתואר בכתב האישום, אלו קיבלו שוחד מהנאשמים הקבלנים שהורשעו כבר בפרשה, בזיקה לפרויקטים שבאותה עת נבנו בעיר אשדוד. חלק מהאישומים חולשים על תקופה ארוכה ומתארים את השתלשלות האירועים משלב רכישת הקרקע, עובר לקבלת ההחלטות התכנוניות וכלה בבנייה בפועל. כתב האישום הוגש בשנת 2017 ובמהלך ניהולו של התיק, הגיעה המאשימה, בשלבים כאלה ואחרים, להסדרי טיעון עם כל יתר הנאשמים, כך שהכרעת דין זו נסובה סביב חלקם של מקבלי השוחד, הנאשמים עמרם כנפו ויצחק דרי יחד עם חברת כד-גל, שהיא החברה אותה הקים יצחק דרי במסגרת עיסוקו בנדל"ן.

אין חולק בנוגע לבקיאותו הרבה של עמרם כנפו בחוקי התכנון והבנייה והדבר אף אושר במסגרת המענה לכתב האישום. כך, בין היתר, תיאר צבי צילקר ז״ל ראש העיר לשעבר, מהנדס בניין בהשכלתו, ויו"ר וועדת המשנה בחלק ניכר מהתקופה הרלוונטית, את ידענותו של עמרם כנפו:

 "בחור מוכשר, אני אמרתי, בחור שבקיא בחוק אולי מכל אדם אחר במועצה. אדם שחריף מאוד" ( מיום 21.06.18); "הייתה לו השפעה, היו גם מקרים שאני נשארתי במיעוט למרות היותי יו"ר וועדה או משהו כזה. הייתה לו השפעה",  "תרשה לי להחמיא למר כנפו שהוא הטוב מבין כל חברי המועצה בכל מה שקשור לחוק התכנון והבניה… אני אמרתי גם ברבים, זה לא לעג, זו אמירה מבחינתי" ( מיום 21.6.18). 

עמרם כנפו מודע היטב לכישוריו בתחום ולא בכדי העיד על עצמו ,כי: "ההבדל ביני לבין הרבה חברי וועדה הוא שאני באמת מבין בתחום ומתמצא בתחום. אני נחשב לאחד האנשים שמתמחים בחוק התכנון והבניה לאחר הרבה שעות בוועדות השונות… אני כל הזמן מתעדכן בחוקים החדשים ובפסיקות החדשות ברוב ההחלטות שאני הובלתי כמעט ב 98 אחוז מהמקרים וועדת הערר הלכה לפי עמדתי" . ידענותו של כנפו לא נותרה בגדרי ההחלטות התכנוניות בוועדת המשנה, אלא חלשה על הנעשה בפועל בעיר אשדוד: "אני יודע כל מה שזז בעיר, אני יודע מה כל קבלן רוצה מה הכוונות העסקיות של הקבלנים שהגישו תכניות, אני מתמצא בתביעות ובהליכי התכנון השונים"; "…הכוונה שלי שהחלק הראשון בקביעתך נכון קרי שאני נחשב כדמות מפתח בכל נושא התכנון בעיר…" 

ביחס לשאלה האם הוא אכן יכול (כפי הדימוי שלו בעיני הקבלנים) לשכנע את הועדה להחליט בניגוד להמלצת מהנדס העיר, השיב עמרם כנפו: "במידה ובמקרה דומה או זהה היו תקדימים הפוכים, במקרים כאלה יכולתי לשכנע את הצוות המקצועי שהם טועים […] לשאלתך, האם אני נחשב ל'איש החזק' בעיריית אשדוד, התשובה היא לא. זה ביטוי שהתקשורת ייחסה לי, אם מתייחסים שאני בולט בקרב חברי המועצה בידע בחוק התכנון והבניה, אז אכן אני קצת בולט… הדימוי בעיר הוא כזה שעמרם כנפו מבין"

בהכרעת הדין נכתב, כי מקצועיות זו של עמרם כנפו, ראויה לשבח ונדמה שזו הציפייה מכל משרת ציבור, בפרט כזה שאמון על תחום מקצועי כתכנון ובנייה. השופט בן טולילה הוסיף ואמר, כי  אותה בקיאות ודומיננטיות תבוא לידי ביטוי בהחלטות רבות שהתקבלו על ידו, בין במישרין ובין בעקיפין,  בפרויקטים בהם הייתה לו וליצוק דרי נגיעה אישית. על פי רוב, וכפי שיפורט באריכות ביחס לכל אישום, דובר בהחלטות שהיטיבו עם היזמים שכתוצאה מכך גרפו לכיסם מיליוני שקלים או חסכו הוצאתם של סכומים כאלה. אותה דומיננטיות תבוא לידי ביטוי גם בהשפעה על אחרים בוועדה, ביכולת שכנוע, בהצגת נימוקים מקצועיים להחלטה, אף שזו נגועה בניגוד עניינים, לא אחת בניגוד לעמדת מהנדס העיר, ראש העיר (בכובעו כיו"ר הוועדה), כמו גם בניגוד לעמדת היועץ המשפטי.

האם מותר לחבר מועצה לעסוק בנדל"ן או לפעול עבור קבלן בתחומי העיר שבה הוא מכהן?

בין הצדדים עלתה מחלוקת נורמטיבית עקרונית: האם בתקופה הרלוונטית מותר היה לחבר מועצה, שאינו מקבל  שכר מעירייה, לעסוק בנדל"ן בתחומי העיר אשדוד.  לשיטת המאשימה, עיסוק שכזה אסור מעיקרו, אז, כהיום. נטען כי למעט רכישת דירה פרטית, כל עיסוק בנדל"ן של חבר מועצה, גם אם אינו חבר בוועדת המשנה, בתחומי העיר בה הוא מכהן, הוא אסור.

הדברים אמורים בין אם המדובר בתיווך, ייעוץ, קידום וליווי פרויקטים, סיוע בקבלת היתרים, יזמות וכיו"ב. המדובר בניגוד עניינים "מובנה" בין החובות המוטלות על חבר המועצה במסגרת תפקידו הציבורי לבין עיסוקו הפרטי בנדל"ן. אליבא המאשימה, נוכח האיסור הנורמטיבי, יש לראות בפעולות שביצעו כנפו ודרי, אגב עיסוקם בנדל"ן (כל אחד בהתאם לתקופה ולמעשים המיוחסים לו באישומים השונים) משום עבירה פלילית גם במקרה שבו תתקבל גרסתם העובדתית ולפיה התשלומים השונים שקיבלו מהקבלנים אינם בזיקה לתפקידם הציבורי. 

המדינה מבקשת לבסס את האיסור האמור בהסתמך על מספר אדנים נורמטיביים בכללם:

כללי ניגוד העניינים שהנם חלק מהמשפט הטבעי שאומצו על ידי ההלכה הפסוקה בשורה של פסקי דין ובפרט בבג"ץ 1100/95 קאסוטו נגד עריית ירושלים; ההודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, משנת 1984

מה חשבו עורכי הדין של כנפו ודרי על ההאשמות כלפיהם

עורכי הדין של כנפו ודרי חולקים על עמדה זו של המאשימה. לשיטתם, אין מניעה גורפת לכך שחבר מועצה, ללא שכר, יוכל לעסוק במקביל בפעילות נדל"נית בעיר. על פי הנטען, העגונים הנורמטיביים עליהם מתבססת המאשימה אינם רלוונטיים, בהינתן כך ש"המותר והאסור" בעת הרלוונטית מצא ביטוי בנורמה מיוחדת לכך, כמפורט בסעיפים 47 ו- 47א לחוק התכנון והבניה. סעיפים אלו, כמו גם סעיפים 44ג ו-44ד לחוק שהוספו אליו בעקבות תיקון 101, מכירים באפשרות שחבר בוועדת המשנה יימצא בניגוד עניינים (כך למשל כמתווך או בעל אופציה), ומציעים מתווה שיוכל לאפשר המשך כהונה, תוך נטרול החשש לפעולה תחת ניגוד עניינים.

כנפו ודרי היו מעורבים בפועל ובכוח בפרויקטים נדל"ניים עצומים בעיר אשדוד, חלקם, מהגדולים שבעיר, הן מבחינת היקפם, עלותם, מורכבותם התכנונית ומשכם. רבים מהפרויקטים שלא לומר בכולם, הובאו בפני הוועדה המקומית לצורך שינוי ייעוד, תוספת יחידות דיור, בקשות והקלות. בחלק מהפרויקטים היה צורך בהעברת המלצת ועדת המשנה לאישור הוועדה המחוזית. ברבים מהפרויקטים היה צורך בקבלת היתרים ונדרש קשר הדוק עם מחלקות שונות בעירייה, בין אם בבקשות להיתרים ובין אם בקשות תכנוניות. כך, ובתמצית, האישום הראשון הנוגע לבית החלמה ליולדות עניינו אופציה לרכישת מגרש על ידי עמרם כנפו, שינוי ייעוד מקרקעין (בפעם השנייה) וכוונה לבנות עליו 32 יחידות דיור. האישום השלישי הנוגע למגדלי נוף (שלטענת עמרם כנפו פעל בו כמתווך), עניינו הקמת רב קומות, לא רחוק מקו החוף, תוך שינוי תכנית בינוי, והוספתן של 34 יחידות דיור לתוכנית המקורית. 

האישום הרביעי הנוגע ל"מבוא אשדוד" (שבו יצחק דרי קיבל אופציה להיכנס כשותף) עניינו פרויקט עצום בהיקפו הנוגע לסיפוח קרקעות חקלאיות השייכות למושב שדה עוזיהו, המצויות בגבולה הדרומי של העיר אשדוד ונרכשו על יד קבוצת יזמים. המדובר במאות דונמים שעליהם הוקמו, ועתידים להיות מוקמים, שטחי מסחר, תחנות דלק, אוניברסיטה ומתקנים ציבוריים. האישום החמישי שעניינו רובע טז(שבו לדברי יצחק דרי, עסק כ"מייעץ" לשלושת הקבלנים שזכו במכרז לרכישת הקרקע), כשמו כן הוא, נוגע להקמת מאות יחידות דיור ברובע חדש, תוך הוספתן של עשרות יחידות דיור לתוכנית המקורית לצד הצורך בקבלת היתרי בניה. 

 האישום השישי הנוגע לחברת "יחד הבונים" (שבו לטענת עמרם כנפו הוא רק תיווך בין מוכר הקרקע לקונים), עניינו פרויקט הכולל 82 יחידות דיור במגרש 136 ב"סיטי" שחייב שינוי מדיניות העירייה בנוגע לשטחים עודפים, השבחת קרקע ומתן הקלות בחישוב ההשבחה. בפרויקט K TOWERS דובר על הגדלת זכויות והוספתן של 350 יחידות דיור (כאשר לטענת יצחק דרי הוא נתן ליזמים הלוואה בריבית, בסך של כמיליון ₪) . 

בשומרז סיטי שבו היזם העסיק את חתנו של יצחק דרי לבקשתו ושניים מילדיו קנו דירה מהיזם, דובר על פרויקט שבו נבנו מלכתחילה 341 יח"ד ונדונה בקשה לתוספת של 20% לכמות זו. 

בכל אחד מהפרויקטים בהם היו מעורבים הנאשמים והוספו יחידות דיור, היה צורך להחליט האם התוספות יבואו בדרך של השבחה או יחידות ממאגרים מוכרים, החלטות בעלות משמעות כלכלית של מיליוני שקלים שאמורים להיכנס לקופה הציבורית. החלטות אלו התקבלו בוועדת המשנה לתכנון ובניה, פעמים רבות, במעורבות ישירה של כנפו ודרי, כך לפי הנכתב בהכרעת הדין.  

במרביתם של הפרויקטים שבהם הייתה לכנפו ודרי טובת הנאה כספית, היו מעורבים הקבלנים הגדולים ביותר בעיר אשדוד ובכלל. קבלנים מוכרים שחלקם בעלי עתודות קרקע עצומות ברחבי העיר. במקביל לפרויקטים שבהם היו מעורבים כנפו ודרי, לאותם הקבלנים היו פרויקטים נדל"ניים נוספים בעיר אשדוד ובקשות מטעמם נדונו באופן תדיר בוועדה המקומית לתכנון ובניה שבה כיהנו הנאשמים כמו גם ב"וועדת השניים". לא בכדי, אלו הוגדרו על ידי עמרם כנפו הלקוחות הגדולים ביותר של העירייה: "אתה יושב בוועדות פוגש את היזמים. הלקוחות הגדולים ביותר של העירייה הם היזמים: הם מגישים בקשות שונות – היתרים, הם הצרכנים הגדולים של העירייה".

כך ולא באופן ממצה, כתב השופט בהכרעה, עמרם כנפו באישום הראשון רוכש אופציה לקניית מגרש מיחיאל אבו, באישום השלישי הוא מתווך לדבריו ביחידות אוויר עבור ירון מרגי, ואילו באישום השישי,  הוא מתווך בין יצחק חדד וקלוד נחמיאס להרצל חכמוב ז"ל.