ראש עיר מ-נ-ו-ת-ק
מספר פעולות, גורמות לציבור להרגיש חיבור או ניתוק מנבחרי הציבור שלו.
החשוב מבין כולם הוא קבלת קהל.
הציבור, שיוצא לבחור ביום הבחירות, וגם זה שלא, רוצה לדעת שנבחר הציבור שלו יהיה שם בשבילו בעת צרה ולא רק. גם כדי להשמיע רעיונות והצעות.
ידוע, כי חוכמת ההמונים עולה על זו של אדם יחיד ולכן חשוב לשמור על מצב בו מקשיבים לדעתו של הציבור אם דרך הרשתות החברתיות ואם בפגישות פיזיות.
עד לפני שנים בודדות, אחרוני נבחרי הציבור ללא חיבור לפייסבוק, התחברו אף הם והציפייה הייתה לפתיחות לציבור כמו גם פתיחות מחשבתית.
באשדוד, התחבר ראש העיר לפני שנים ספורות לפייסבוק לאחר התלבטויות לא פשוטות ושכנוע של סובביו, כי זה הדבר הנכון.
הציפייה הייתה, כי הנה, ראש העיר יהיה מעתה נגיש לכולם. תהיה אפשרות לשלוח לו בקשות, רעיונות, תודות וגם תלונות.
עד מהרה, גילה הציבור בעיר, כי העובדה שראש העיר פתח עמוד פייסבוק, אין פירושה שהוא נגיש באמת לציבור וגם לא פתוח לדעותיו. התנהלותו בדף הפייסבוק, כמו גם בישיבות המועצה, מעידות כי האדם לא מוכן לשמוע דעות של אנשים אחרים מלבד את שלו עצמו.
ניתוק מיקרופונים אמור להיות זעקה גדולה בשם הדמוקרטיה, אך בישיבות המועצה של עיריית אשדוד מדובר במעשה (חמור) שבשגרה. כל מי שלא משמיע את מה שראש העיר רוצה לשמוע דינו – שקולו לא יישמע כלל.
ניתוק מיקרופונים של אישי ציבור באשר הם מנתקים את קולם שלהם אבל לא רק אותם, אלא את קולו של ציבור שלם שחושב א-ח-ר-ת.
אחרת אין פירושו בהכרח נגד. יש כמה דרכים לבצע פרויקט או כל מהלך בעיר.
ראו דוגמא מה קרה לקראת מלחמת יום הכיפורים, עת קצינים "צעירים" מחיל המודיעין ראו משהו בצורה "אחרת". הביטו בהם בזלזול וראש הממשלה דאז סירבה לפעול בהתאם להמלצותיהם, כי הפרשנות שלהם הייתה, מבחינתה, מרחיקת לכת. לא עבר זמן רב וכולנו ראינו עד כמה צדקו אותם קצינים צעירים וכמה חבל שבדרג המדיני לא היה איש שהקשיב להם.
מאז ועד היום יש נוהל בחיל המודיעין, לפיו בכל צוות שעובד על נושא מסוים מחויבים להציג גם את העמדה האחרת וזאת על מנת לא להינעל מחשבתית על כיוון פעולה אחד. מישהו בצה"ל למד לקח וטוב שכך!.
כך גם כאן, אל לנו לראות את מי שמדבר באופן שונה, אחר כ"מוזר" או "לא מבין"; אל לנו להסכים, כציבור שאכפת לו מעיר מגוריו, עם מצב בו משתיקים את אנשי הציבור ואת הקהל כולו.
הרשתות החברתיות מעניקות לנו במה נפלאה להגיד את אשר על ליבנו וכך צריך להמשיך עד להגעה ליעד. עד שיהיה טוב יותר בעיר.
צריך לזכור, שנבחר הציבור מקבל את הצידוק היחיד לקיומו מהציבור עצמו ולכן מחויב לציבור ולצרכיו.
כיצד יכול להיות ראש עיר מחובר לציבור בעיר אם הוא בוחר לנעול את המעלית שבה הוא עולה בבניין העירייה, רק כדי שעובדי העירייה או הציבור המגיע לקבל שירות לא יעלו איתו, חלילה וחס, באותה המעלית?
כיצד יכול להיות ראש עיר קשוב לציבור אם הוא בוחר לתמוך בניתוק מיקרופונים בישיבות המועצה?
כיצד יכול להיות ראש עיר מחובר לציבור אם הוא לא מקיים אפילו יום אחד או מספר שעות של קבלת קהל?
לשכת ראש העיר סגורה ומסוגרת ונמצאת בחזקת אין יוצא ואין בא.
כיצד יכול ראש עיר להתחיל פרויקט במהלך אגרסיבי והרסני לעיר, לדעת רבים, מבלי להעלות את הנושא כלל לסדר היום או, חלילה, לדעתו של הציבור?
כל כך הרבה נושאים נמצאים בהשפעתו הישירה של ראש העיר שאילו רק היה רוצה היו מגיעים לכדי פתרון ונשאלת השאלה הגדולה – האם לסרי רוצה להיות ראש עיר?
