חיים שייב וזהבה אלימלך עומדים במשך שנים ארוכות בראש שניים מהמוסדות המשמעותיים ביותר עבור העובדים והמשפחות באשדוד. אלא שלצד הניסיון והוותק, מצטברות טענות על היעדר מענה מספק לעובדים, שאלות על איכות השירות ופרשת החשד להתעללות בפעוטות במעון נעמ״ת, שהסתיימה בסגירתו למשך מעל שנה. האם הגיע הזמן לבחון מחדש את סדרי העדיפויות, את מנגנוני הפיקוח ואת מידת הנגישות לציבור? ומה נדרש כדי שההסתדרות ונעמ״ת יחזרו להיות כתובת זמינה, מקצועית ואפקטיבית עבור מי שזקוקים להן? | אשדוד היום

יש תפקידים ציבוריים שבהם הוותק הוא יתרון משמעותי. ניסיון מצטבר, היכרות עם המערכת, קשרים עם מקבלי החלטות ויכולת להתמודד עם משברים הם נכסים חשובים. אולם כאשר אותם בעלי תפקידים מכהנים במשך עשרות שנים, מתעוררת גם שאלה ציבורית לגיטימית: האם המערכת ממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לצורכי הציבור, או שמא נדרשת בחינה מחודשת של דרכי פעולתה? השאלה הזאת עומדת כיום במרכז הביקורת על הנהגת מרחב אשדוד בהסתדרות הכללית ועל הנהגת נעמ”ת המקומית.

חיים שייב (63), תושב אשדוד המכהן כיו”ר מרחב אשדוד בהסתדרות מאז שנת 2002, וזהבה אלימלך (68), תושבת יבנה, המכהנת במשך שנים ארוכות כיו”ר נעמ”ת במרחב, צברו ניסיון רב בתפקידיהם. אולם הניסיון כשלעצמו אינו יכול להיות המדד היחיד להערכת פעילותם. בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופה האחרונה, עולות טענות מצד עובדים והורים בנוגע לאיכות המענה, למידת הנגישות ולשאלת האחריות הניהולית. טענות אלה מחייבות בירור מקצועי, הצגת נתונים ומתן תשובות לציבור.

העובדים אינם צריכים לחפש את ההסתדרות. ההסתדרות צריכה להיות שם בשבילם

ההסתדרות הכללית אינה מועדון חברתי ואינה רק מסגרת לקיום אירועים, כנסים וטקסים. היא בראש ובראשונה ארגון עובדים שנועד להגן על זכויותיהם, לסייע להם מול מעסיקים ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי באמצעות הכלים העומדים לרשותו.

באשדוד, שבה פועלים מקומות עבודה גדולים ומשמעותיים ובהם נמל אשדוד, עיריית אשדוד, בתי הזיקוק, בית החולים אסותא ומפעלים נוספים, לתפקוד המרחב המקומי יש חשיבות מיוחדת. אלא שהמבחן האמיתי של ארגון עובדים אינו מתקיים דווקא בישיבות החגיגיות או במפגשים המצולמים עם ראשי ועדים. הוא מתקיים כאשר עובד מקבל מכתב פיטורים, כאשר עובדת טוענת לפגיעה בזכויותיה או כאשר משפחה מאבדת בבת אחת את מקור פרנסתה.

רק השבוע פרסמנו באשדוד היום את סיפורו של עובד עירייה לשעבר, אב לארבעה ילדים, שאחד מהם בעל צרכים מיוחדים, אשר פוטר מעבודתו ונקלע למצוקה כלכלית קשה. לדבריו, הוא ניסה ליצור קשר עם יו”ר המרחב חיים שייב מספר פעמים, אך לא נענה.

״ניסיתי מספר פעמים להתקשר לחיים שייב והוא לא ענה לי בכלל״, סיפר העובד למערכת. לאחר הפרסום, שייב ניסה לספק הסברים לא משכנעים וגם מאוד לא רציניים משום שבשורה התחתונה- העובד הזה פוטר ומשפחתו נמצאת במצוקה. שייב מכיר את הסיפור ולפי המידע הקיים אצלנו במערכת, לא סייע לו ולרבים כמותו שפוטרו רק לאחרונה.

המקרה מעלה שאלה עקרונית: האם קיימת במרחב מערכת מסודרת שמבטיחה, כי כל עובד הפונה לקבלת עזרה יקבל מענה, גם כאשר יו”ר המרחב אינו זמין אישית? עובד שאיבד את פרנסתו אינו אמור להכיר אישית חבר ועד, להפעיל קשרים או לרדוף אחר בעל תפקיד כדי לקבל הסבר בסיסי על זכויותיו.

מה צריך להשתנות? פחות תלות בקשרים אישיים, יותר שירות מקצועי ומדיד

רענון אמיתי של מרחב אשדוד אינו חייב להתחיל בהחלפת בעלי תפקידים. הוא צריך להתחיל בהגדרת סטנדרטים ברורים לשירות הציבור. כך למשל, ראוי לבחון הקמת מוקד פניות עובדים שיהיה זמין גם באמצעים דיגיטליים, יאפשר פתיחת פנייה ומעקב אחר הטיפול בה ויבטיח חזרה לעובד בתוך פרק זמן מוגדר.

יש מקום לקבוע שעות קבלת קהל קבועות ונגישות לאנשים עובדים (כרגע השעות הן: 08:00-10:00 בלבד!) , לקיים מפגשי עובדים יזומים במקומות העבודה, להנגיש ייעוץ משפטי ראשוני ולמנות גורם מקצועי שילווה עובדים שפוטרו או נקלעו למשבר תעסוקתי.

גם השקיפות צריכה להפוך לחלק בלתי נפרד מהפעילות. אחת לשנה, רצוי לפרסם דוח פעילות מרחבי שיציג כמה עובדים פנו לסיוע, כמה מקרים טופלו, מה היו זמני המענה ואילו הישגים הושגו בהגנה על זכויות עובדים. אין הכרח לחשוף פרטים אישיים או מידע חסוי כדי להציג לציבור תמונה אמינה של העשייה. הסתדרות חזקה אינה נמדדת רק במספר חבריה או בוותק של מנהיגיה. היא נמדדת ביכולתה להעניק שירות מקצועי גם לעובד החלש ביותר, דווקא כשהוא ניצב מול מערכת חזקה ממנו.

נעמ״ת באשדוד: מי מפקח על המקום שבו ההורים מפקידים את היקר להם מכול?

לצד הביקורת על הנהגת מרחב ההסתדרות, ראוי להפנות זרקור גם לפעילות נעמ”ת באשדוד, בראשות זהבה אלימלך. נעמ”ת היא ארגון בעל חשיבות חברתית רבה, הפועל לקידום נשים, משפחות וילדים ומפעיל מסגרות חינוך לגיל הרך. אולם כאשר מדובר בפעוטות שאינם מסוגלים לספר להוריהם מה התרחש במהלך היום, חובת הזהירות, הפיקוח והאחריות הניהולית מקבלת משמעות מיוחדת.

פרשת ההתעללות פעוטות חסרי ישע במעון נעמ״ת אשדוד

אי אפשר לדון בצורך בשיפור מנגנוני הפיקוח מבלי להזכיר את הפרשה הקשה שנחשפה בשנת 2023 במעון נעמ”ת ברחוב ביאליק באשדוד. בעקבות תלונות הורים על חשד לאלימות ולהתעללות בפעוטות, פתחה המשטרה בחקירה שכללה בחינת מאות שעות של תיעוד ממצלמות האבטחה וגביית עדויות. במסגרת החקירה נעצרה סייעת בחשד לפגיעה בילדים ובית המשפט האריך את מעצרה.

הפרשה עוררה סערה ציבורית קשה ובסופו של דבר הודיעה נעמ״ת להורים, כי המעון ייסגר בתום שנת הלימודים. בהודעת הארגון הוסבר, כי ההחלטה נבעה מהשלכות האירועים על מצבת כוח האדם ומהקושי לגייס צוות ניהולי מתאים. מעבר לשאלת האחריות הפלילית האישית, קיימת שאלה ציבורית וניהולית רחבה יותר: כיצד ניתן לוודא שמנגנוני הפיקוח במעונות מסוגלים לזהות סימני אזהרה מוקדמים, לטפל בתלונות הורים ולמנוע פגיעה בילדים?

בזמן הפרשה טענו הורים, כי לא קיבלו מענה מספק והעלו שאלות קשות בנוגע לתפקוד ההנהלה והפיקוח. בימים אלו, מעון נעמ״ת נפתח מחדש: האם נערכה בדיקה ניהולית מקיפה בעקבות הפרשה? האם שונו נהלי הפיקוח? האם הוגדרו מנגנונים חדשים לטיפול בתלונות? האם הורים מקבלים כיום מידע ברור על הדרך שבה ניתן לדווח על חשד לפגיעה בילדיהם?

הפיקוח במעונות חייב להיות יוזם ולא רק תגובה למשבר

הורים המפקידים תינוק או פעוט במסגרת חינוכית זכאים לדעת, כי קיימת מערכת פיקוח מקצועית, רציפה ועצמאית ככל האפשר.

רענון מערך המעונות של נעמ”ת באשדוד צריך לכלול בחינה של תדירות הביקורות, הכשרות תקופתיות לצוותים, נוהל ברור לדיווח על אירועים חריגים, ליווי מקצועי למנהלות וערוץ פניות נגיש להורים. יש לבחון גם קיום סקרי שביעות רצון אנונימיים בקרב ההורים והעובדות, בדיקות של עומסי העבודה והמחסור בכוח אדם וכן מנגנון בקרה על אופן הטיפול בתלונות. במקרים של חשד לפגיעה בילדים, יש להבטיח פעולה מיידית בהתאם לחובות הדיווח ולסמכויות הגורמים המוסמכים.

נבחרי ציבור ובעלי תפקידים בכירים נדרשים להסביר כיצד הם מבטיחים שמערכות הנמצאות בתחום פעילותם מפיקות לקחים ממשברים חמורים. הפיקוח על מעונות היום אינו יכול להסתפק בשאלה אם התקיימה ביקורת. השאלה החשובה היא מה נבדק, אילו ליקויים אותרו, כיצד טופלו והאם הילדים בטוחים יותר בעקבותיה.

עשרות שנים של הנהגה: האם המערכת יודעת גם להתחדש?

כהונה ממושכת אינה מעידה כשלעצמה על שחיקה או על היעדר תפקוד. בעלי תפקידים ותיקים עשויים להביא עמם ניסיון רב, היכרות מעמיקה עם צורכי העובדים ויכולת לקדם פתרונות מורכבים. גם מערכת ותיקה ומנוסה זקוקה לבקרה, להתחדשות ולבחינה תקופתית של תוצאותיה. הצורך ברענון אינו רק עניין של גיל או של משך כהונה. הוא נוגע לתפיסת השירות, לאיכות הניהול, ליכולת להקשיב לביקורת ולנכונות לאמץ שיטות עבודה חדשות.

מרחב אשדוד זקוק לדיון ציבורי ענייני על סדרי העדיפויות שלו: האם משאבים מופנים למקומות שבהם העובדים זקוקים להם ביותר? האם יש די נגישות לעובדים שאינם חברי ועדים בכירים? האם נעמ״ת מעניקה להורים את השקיפות והביטחון שהם מצפים לקבל?

האם קיימים מדדים שבאמצעותם ניתן לבדוק את התשובות לשאלות הללו?

המבחן האמיתי: העובד שפוטר והפעוטה שנפגעה במעון

בסופו של דבר, הדיון על עתיד הנהגת ההסתדרות ונעמ”ת באשדוד אינו צריך להסתכם בשאלה מי יישב בכיסא יו”ר המרחב או יו”ר נעמ”ת. השאלה החשובה היא מה יקבלו העובדים והמשפחות בתמורה לאמון שהם נותנים במוסדות הללו. עובד שפוטר זקוק למענה, לליווי ולהכוונה. עובדת שנפגעו זכויותיה זקוקה לייצוג מקצועי. הורים שמפקידים את ילדיהם במעון זקוקים למערכת פיקוח שאפשר לסמוך עליה. אלה אינם שירותים יוצאי דופן. אלה ציפיות בסיסיות מארגונים שנועדו לשרת את הציבור.

אחרי שנים ארוכות של אותה הנהגה, ראוי שהדיון הציבורי באשדוד יתמקד לא רק בשאלה מי ימשיך לכהן, אלא גם בשאלה אילו שינויים נדרשים, מי אחראי לביצועם וכיצד הציבור יוכל לדעת שהם אכן התרחשו. האם הנהגת ההסתדרות ונעמ”ת באשדוד מוכנה להציג לציבור תוכנית רענון אמיתית, עם יעדים, לוחות זמנים ומדדים ברורים להצלחה?