שלוש שנים אחרי: אשדוד עצרה את נשימתה וזכרה את 55 בניה ובנותיה• ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי: ״מאחורי כל שם שנמצא כאן עומד עולם שלם״| אשדוד היום

שתי אימהות, שני בנים שאינם, ו-55 סיפורי חיים שנגדעו: בטקס העירוני לציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר התייחדה אשדוד עם זכר בניה ובנותיה שנפלו ונרצחו.

יש רגעים שבהם עיר שלמה הופכת למשפחה אחת. הערב, בפסגת פארק אשדוד-ים, מול הנוף הפתוח של העיר ובין העצים והספסלים המנציחים את מי שאינם, אשדוד זכרה את 55 בניה ובנותיה שנפלו ונרצחו מאז השבעה באוקטובר.

שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר ששינה את מדינת ישראל, אך עבור המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל, הזמן נמדד אחרת. הגעגוע נשאר, הכיסא הריק נשאר, הזיכרונות נשארים, וכך גם החובה לספר מי היו האנשים שמאחורי השמות.

במעמד ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי, המשפחות השכולות, חברי הנהלת העיר ומועצת העיר, נציגי יד לבנים ומשפחות נפגעי פעולות האיבה, בני ובנות נוער ותושבים, נערך הערב באתר ההנצחה “מקום בלב” הטקס העירוני לציון שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר.

כשהדור הצעיר נושא את הזיכרון

מי שהובילו את הערב היו דווקא בני ובנות הנוער של אשדוד. במשך שבועות הם נערכו לטקס, למדו את הסיפורים והיו שותפים לבניית התכנים ולהובלתם.

זו הייתה אולי אחת האמירות המשמעותיות ביותר של הערב: הזיכרון אינו שייך רק למי שחוו את השבעה באוקטובר בזמן אמת. הוא מועבר לדור הבא, שאמור להכיר את השמות, את הפנים ואת החיים שהיו כאן לפני האסון.

קטעי קריאה, מוזיקה ותיאטרון בשיתוף תיאטרון “ברמוזה” נשזרו לאורך הערב, אך במרכז לא עמד האסון בלבד. עמדו האנשים.

שתי אימהות על במה אחת

אחד הרגעים המטלטלים בטקס הגיע כאשר פאני בן מוחה, אימו של נועם בן מוחה ז”ל וגלית חסידים, אימו של נאור חסידים ז”ל, קראו כל אחת קטע אישי שכתבה לבנה. דבריהן שולבו בקטע מתוך השיר “אמא שלך” של בן צור. לרגע, נדמה היה שכל מה שמסביב נעלם. נותרו שתי אימהות שמדברות אל הבנים שלהן, וקהילה שלמה שמקשיבה. הכאב הפרטי הפך באותן דקות לכאב עירוני משותף. לא עוד מספרים ולא עוד רשימת שמות, אלא בנים שהיו להם בתים, משפחות, חברים, חלומות ותוכניות. זו בדיוק משמעותו של “מקום בלב”.

55 שמות, 55 עולמות

אתר ההנצחה העירוני, הממוקם בנקודה הגבוהה בפארק אשדוד-ים וצופה אל העיר, מנציח 55 נופלים ונופלות, נרצחים ונרצחות בני אשדוד.

לכל אחד ואחת מהם מוקדשים עץ וספסל אישי, ובנקודות ההנצחה ניתן להאזין לתוכן קולי המספר את סיפור חייהם. המבקר אינו פוגש רק שם ותאריך. הוא מוזמן לעצור, להקשיב ולהכיר את האדם שהיה שם.

ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי ביטא זאת בדבריו בטקס:

“מאחורי כל שם שנמצא כאן, ב’מקום בלב’, עומד עולם שלם. משפחה, חברים, ילדות, נעורים, אהבות, חלומות וסיפורים שרק הקרובים ביותר הכירו. אשדוד תמשיך לזכור, והעיר כולה תמשיך לספר את סיפורם. זיכרון אמיתי איננו רק טקס פעם בשנה. הוא מתקיים כאשר ילד או נערה פוגשים כאן שם, שואלים מי היה האדם שמאחוריו ומכירים את סיפורו. כך הזיכרון עובר מדור לדור.”

לסרי פנה למשפחות השכולות והדגיש כי העיר תמשיך לעמוד לצדן ולשאת עמן את הזיכרון. גם לאחר שלוש שנים, אמר, הזמן אינו מוחק את האהבה ואת הגעגוע.

במהלך הערב נשאו דברים גם יו”ר יד לבנים אשדוד, שלומי בן עזרי, וסימון טובול, נציג משפחות נפגעי פעולות האיבה.

ראש העיר הודה גם לזיוה בן אטב, המסיימת לאחר 25 שנות פעילות את תפקידה כנציגת משפחות נפגעי פעולות האיבה באשדוד, על פעילותה ארוכת השנים למען המשפחות, ההנצחה והזיכרון. במקביל בירך את סימון טובול עם כניסתו לתפקיד.

לזכור אותם כפי שחיו

הטקס הסתיים, האורות יכבו והקהל ישוב לביתו. אבל 55 העצים והספסלים ב”מקום בלב” יישארו שם גם מחר. זו אולי הייתה תמציתו של הערב כולו: לא להסתפק בזיכרון של האופן שבו חייהם הסתיימו, אלא לזכור כיצד הם חיו. את החיוך, המשפחה, החברים, החלומות והאהבות.

שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, אשדוד לא רק התייחדה עם זכרם של בניה ובנותיה. היא הבטיחה להמשיך לספר את סיפורם.

55 בני ובנות אשדוד. 55 עולמות שלמים. עיר אחת שלא שוכחת.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים, בני ובנות אשדוד וכל חללי המלחמה, ברוך ונצור בלבנו לעד.

קרדיט צילום: אורי קריספין

920b70de-9af3-4c2a-92e4-f013c7297733