סערת קווי ״בין הזמנים״: הנסיעות התקצרו, אבל האם הנוסעים שילמו את המחיר? משרד התחבורה משיב לביקורת על שינוי מסלולי הקווים הבינעירוניים באשדוד ומציג הישג משמעותי בקיצור זמני הנסיעה. אלא שמנגד, נוסעים טוענים לפגיעה בנגישות, היעדר שילוט מספק והצורך לבצע החלפות בין קווים. חבר המועצה הרב יהושע טננהויז: ״נמשיך לפעול לתגבור הקווים ולשיפור השירות״| אשדוד היום

סערת שינוי מסלולי התחבורה הציבורית באשדוד בתקופת “בין הזמנים” ממשיכה לעורר ביקורת וכעת מגיעה גם תגובתו הרשמית של מנכ”ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עידן מועלם, בעקבות פנייתו של חבר מועצת העיר אשדוד ויו”ר איגוד הקהילות החסידיות בעיר, הרב יהושע טננהויז.

השינויים, שנועדו להתמודד עם העלייה המשמעותית בביקוש לנסיעות בתקופת “בין הזמנים”, כללו שינוי במסלולי קווים בינעירוניים והעברתם לרחובות ראשיים המקיפים את רובעי העיר. לדברי משרד התחבורה, המהלך נועד לאפשר נסיעה מהירה ויעילה יותר ליעדים מרכזיים ובהם ירושלים, בני ברק, חיפה, ערד, קריית גת ואלעד.

הישג משמעותי: עד 65 דקות פחות בדרך לבני ברק

על נתון אחד קשה להתווכח: השינוי הצליח לקצר באופן משמעותי את זמני הנסיעה בחלק מהקווים. במכתבו מציין מועלם, כי שינוי מסלולי הקווים לבני ברק הביא לקיצור של כ-50 עד 65 דקות בזמני הנסיעה. במקביל, השירות הבינעירוני בקווים הרלוונטיים תוגבר בתקופת “בין הזמנים” עד לתדירות של אוטובוס בכל כעשר דקות ובחלק משעות היום אף בתדירות גבוהה יותר.

מדובר בשיפור משמעותי עבור נוסעים רבים, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לתחבורה ציבורית בינעירונית מזנק אלא שכאן בדיוק מתחילה המחלוקת.

קיצרו את הדרך, אבל הרחיקו את התחנה?

הבעיה שעליה מצביעים נוסעים היא שהצלחתו של שירות תחבורה ציבורית אינה יכולה להימדד רק במספר הדקות שנחסכו מהרגע שבו הנוסע כבר נמצא על האוטובוס. השאלה החשובה לא פחות היא כמה זמן נדרש לו להגיע אל אותו אוטובוס. בעקבות הוצאת הקווים הבינעירוניים מחלק מהתחנות בתוך הרובעים והעברתם לצירים מרכזיים, נדרשו נוסעים בחלק מהמקרים להשתמש תחילה בקו עירוני ורק לאחר מכן לעבור לקו הבינעירוני. משרד התחבורה מאשר למעשה, כי זו הייתה התפיסה שעליה התבסס השינוי. לפי תשובת מועלם, ברבעים שבהם הופסקה פעילות הקווים הבינעירוניים בתחנות מסוימות קיים שירות עירוני תדיר המחבר את הרבעים לתחנות שבצירים הראשיים. לכן, קבעה הרשות, לא נמצא צורך בהפעלת שאטלים ייעודיים או בתגבור נוסף של השירות העירוני וזו בדיוק אחת הנקודות המרכזיות הדורשות בחינה מחדש.

אם משנים באופן מהותי את מסלולם של קווים שבהם משתמשים אלפי נוסעים בתקופת עומס, ראוי לבחון את המסע כולו מדלת לדלת ולא רק את זמן הנסיעה של האוטובוס הבינעירוני. קיצור של שעה בנסיעה הוא הישג חשוב, אבל הוא עלול להישחק כאשר נוסע נדרש ללכת מרחק גדול יותר, להמתין לקו עירוני, לבצע החלפה ולהמתין פעם נוספת.

משרד התחבורה: פרסמנו מראש. נוסעים: בשטח התמונה הייתה אחרת

מחלוקת נוספת נוגעת ליידוע הציבור. משרד התחבורה טוען במפורש, כי השינויים פורסמו כשבוע לפני כניסתם לתוקף בעיתונות המקומית המיועדת למגזר החרדי. עוד נכתב, כי בתחנות שבהן הופסקה פעילות הקווים הוצבו הודעות ובהן הכוונה לתחנה הקרובה שבה ניתן לקבל את השירות הבינעירוני. אלא שלטענת איגוד התחבורה הציבורית, מהשטח עלתה תמונה אחרת.

באיגוד פרסמו תוצאות סקר שנערך בקרב מאות משתמשי תחבורה ציבורית וממנו, לטענתם, עלתה אכזבה מהמתכונת החדשה. בין היתר נטען, כי השינוי לא פורסם בצורה מספקת וכי בתחנות לא היה שילוט מתאים, בניגוד לתמונה העולה מתשובת משרד התחבורה. אם אכן כך היה בחלק מהתחנות, מדובר בבעיה משמעותית. שינוי מסלול של קו קבוע ובמיוחד בתקופה עמוסה, מחייב מערך הסברה בולט וברור בשטח. נוסע שמגיע לתחנה ומגלה שהקו שעליו הסתמך אינו עוצר בה עוד, לא אמור להתחיל לחפש בזמן אמת כיצד להגיע לתחנה חלופית.

לא לבטל את השינוי, אלא לתקן אותו

גם בקרב המבקרים אין בהכרח דרישה לחזור באופן מלא למתכונת הישנה. קיצור המסלולים והוצאת אוטובוסים בינעירוניים מחלק מהרחובות הפנימיים עשויים להיות מהלכים נכונים מבחינה תחבורתית. השאלה היא כיצד מבצעים אותם. אם מעבר לצירים ראשיים חוסך עשרות דקות נסיעה ומאפשר להגדיל תדירות, יש בכך יתרון ברור. עם זאת, יש למצוא את נקודת האיזון שתאפשר לשמור על החיסכון בזמן מבלי לפגוע באופן בלתי סביר בנגישות של אלפי נוסעים המתגוררים בתוך הרובעים.

הפתרון עשוי לכלול בחינה מחודשת של חלק מהתחנות, התאמת קווים עירוניים משיקים, תגבור בשעות העומס ובמקומות שבהם הדבר נדרש, וכן בחינה של שאטלים נקודתיים בתקופות שבהן הביקוש מזנק.

הרשות מבטיחה להפיק לקחים

משרד התחבורה הבהיר, כי מדובר היה במתכונת זמנית וייעודית לתקופת “בין הזמנים”. במכתב צוין, כי בתום התקופה תבחן הרשות את אופן הפעלת השירות בהתאם לנתוני השימוש ולמצב התפעולי שנרשם בשטח וככל שיעלה צורך, יופקו הלקחים לקראת תקופות עומס עתידיות. כעת המבחן יהיה האם בחינת הלקחים תסתפק בנתונים התפעוליים של האוטובוסים, או שתכלול גם את חוויית הנוסעים בפועל.

חבר המועצה יהושע טננהויז: ״המאבק לשיפור השירות יימשך״

חבר מועצת העיר הרב יהושע טננהויז הודה למנכ”ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית על ההתייחסות לפנייתו, אך הבהיר, כי מבחינתו העבודה עדיין רחוקה מסיום. טננהויז הודיע, כי ימשיך לפעול מול הנהלת משרד התחבורה וראשי חברות התחבורה במטרה לייעל את מערך הקווים באשדוד ולתת מענה לצרכים שעלו מהשטח.

בין הנושאים שהוא מבקש לקדם נמצא גם תגבור קו 474 לבית שמש וקו 455 לביתר עילית. לדברי טננהויז, בישיבות שנערכו בנושא כבר גובש מתווה מסודר, וכעת נדרש להסדיר את התקציב הדרוש להרחבת הפעילות לקראת ימי החורף.

בסופו של דבר, שינוי מסלולים אינו צריך להיות מאבק בין “קיצור זמני נסיעה” לבין “שירות לתושבים”. מערכת תחבורה ציבורית טובה צריכה לספק את שניהם.

הנתון שלפיו נחסכו עד 65 דקות בדרך לבני ברק בהחלט מצדיק בחינה רצינית של המתכונת החדשה. אבל דווקא משום שמדובר במהלך בעל פוטנציאל משמעותי, אסור להתעלם מהליקויים שעליהם מצביעים הנוסעים.

לקראת תקופת העומס הבאה, משרד התחבורה יצטרך לקחת את היתרונות שהושגו, לשמר אותם ובמקביל לתקן את נקודות התורפה. כי בסופו של דבר, תחבורה ציבורית נמדדת לא רק במהירות שבה האוטובוס מגיע ליעדו, אלא גם ביכולת של הנוסע להגיע אליו.