במשך שלוש שנים הן עבדו בגני הילדים ובמקביל למדו לתואר ולהוראה• השנה, 16 תומכות חינוך מאשדוד כבר נכנסו לגנים בתפקיד חדש, כגננות מן המניין• זהו סיפור מרשים של קידום מקצועי מתוך המערכת עצמה, אבל הוא גם מעלה שאלה עירונית גדולה יותר: בעיר עם מערכת חינוך המונה יותר מ-56 אלף תלמידים ומאות גני ילדים, מדוע אין מכללה אקדמית לחינוך שתאפשר לעוד מאות עובדות ונשות חינוך ללמוד ולהתקדם קרוב לבית?| אשדוד היום

יש נתונים שמספרים סיפור גדול בהרבה מהמספר עצמו. 16 תומכות חינוך מאשדוד, שעבדו במשך שנים בגני הילדים העירוניים, השלימו לאחרונה מסלול אקדמי והחלו את שנת הלימודים הנוכחית כגננות מן המניין.

מאחורי המספר הזה עומדת למעשה הסבה מקצועית משמעותית במיוחד. נשים שהכירו את מערכת החינוך מהשטח, ליוו ילדים, עבדו לצד גננות וצוותים מקצועיים וצברו ניסיון יומיומי בגנים, קיבלו הזדמנות להפוך את הניסיון שצברו למקצוע, לתואר אקדמי ולמסלול קריירה חדש.הדרך לשם לא הייתה קצרה. במשך שלוש שנים, שילבו המשתתפות עבודה בגני הילדים עם לימודים אקדמיים, מבחנים, מטלות והכשרה מקצועית במסגרת תוכנית “אופק בתנועה”, בשיתוף השלטון המקומי ומכללת אחוה.

בסיום הדרך הן אינן מתחילות את עבודתן כגננות מנקודת האפס. להפך. הן מגיעות לתפקיד עם יתרון משמעותי: ניסיון אמיתי בתוך גן ילדים, היכרות עם המערכת העירונית ובעיקר הבנה מעשית של העבודה עם ילדים, הורים וצוותים חינוכיים.

לא רק הישג אישי, אלא מודל שכדאי להרחיב

הסיפור של 16 הבוגרות צריך להיות הרבה יותר מאירוע משמח במערכת החינוך המקומית. הוא יכול וצריך להפוך למודל עירוני רחב של מוביליות מקצועית.

במקום לראות בתפקיד תומכת החינוך תחנה סופית, ניתן לייצר ממנו מסלול התפתחות: תומכת חינוך, לימודים אקדמיים, תעודת הוראה, גננת ובהמשך גם תפקידי ניהול והדרכה. זו בדיוק הדרך שבה מערכת ציבורית יכולה להצמיח את דור העובדות המקצועיות הבא שלה מתוך השורות שלה עצמה.

יהודית ביטון, ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, התייחסה למהלך ואמרה: “אנחנו מאמינים שהכוח הגדול ביותר של מערכת החינוך שלנו נמצא בתוך העיר, באנשים שכבר עובדים בשטח, מכירים את הילדים ואוהבים את המקצוע. הבחירה להשקיע בהן, ללוות אותן ולפתוח בפניהן דלת אקדמית היא בחירה ערכית, והיא מחזירה לנו את עצמה כפול ומכופל: 16 גננות חדשות שגדלו כאן, שיודעות בדיוק לאן הן נכנסות ושמביאות איתן מחויבות עמוקה לילדי אשדוד.”

והשאלה המתבקשת: למה לא באשדוד?

לצד ההצלחה, קשה להתעלם מהשאלה הגדולה יותר שעולה ממנה.

אם 16 נשים מאשדוד הצליחו לעשות את הדרך הזו כאשר ההכשרה האקדמית נעשית באמצעות מכללה מחוץ לעיר, כמה נשים נוספות היו יכולות להצטרף למסלול דומה אילו הייתה באשדוד עצמה מכללה אקדמית לחינוך?

אשדוד היא אחת הערים הגדולות בישראל. מערכת החינוך שלה מונה יותר מ-56 אלף תלמידות ותלמידים, מאות גני ילדים ואלפי עובדות ועובדי הוראה וחינוך. למרות זאת, אין בעיר מכללה אקדמית גדולה להכשרת עובדי הוראה כדוגמת המכללות לחינוך הפועלות באזורים אחרים בארץ.

המשמעות אינה רק אקדמית. עבור תומכת חינוך שעובדת במשרה מלאה, ולעיתים גם מנהלת משפחה וילדים, המרחק בין הרצון ללמוד לבין היכולת לעשות זאת בפועל יכול להיות משמעותי. מוסד אקדמי נגיש בתוך העיר יכול להפוך לימודים והסבה מקצועית מאפשרות תיאורטית למסלול מעשי עבור נשים רבות הרבה יותר.

16 הבוגרות מוכיחות שהפוטנציאל קיים. כעת ראוי לשאול כיצד מרחיבים אותו.

מהשטח אל קדמת הגן

אפרת עזריה, מנהלת אגף גני הילדים, אמרה: “אני גאה בכל אחת ואחת מהנשים המדהימות שעשו את הדרך הזו. 16 בוגרות מקומיות, מתוך העיר אשדוד, שמשתלבות השנה כגננות ומביאות איתן לא רק ידע אקדמי ומקצועי, אלא גם שלוש שנים של ניסיון מעשי מתוך גני הילדים.”

לדבריה, “הניסיון שצברו כתומכות חינוך, ההיכרות העמוקה עם עולמם של הילדים והעבודה היומיומית לצד הצוותים החינוכיים, יהפכו אותן לגננות טובות, מקצועיות ורגישות יותר.” וזה אולי לב הסיפור.

מערכת החינוך אינה חייבת תמיד לחפש את כוח האדם האיכותי שלה מבחוץ. לפעמים הוא כבר נמצא בתוכה. צריך רק לבנות עבורו את הגשר המקצועי והאקדמי שיאפשר להתקדם.

16 נשים עשו השנה את הדרך מתפקיד תומכות חינוך לתפקיד גננות. זה הישג אישי ומקצועי מרשים, אבל עבור אשדוד הוא צריך להיות גם קריאת כיוון.

אם מסלול אחד הצליח להצמיח 16 גננות חדשות מתוך המערכת העירונית, אפשר רק לדמיין את המספרים שאליהם ניתן היה להגיע אילו הכשרה אקדמית בתחום החינוך הייתה זמינה ונגישה בתוך אשדוד עצמה.

אולי הגיע הזמן שעיר שמתגאה ובצדק, בהישגי מערכת החינוך שלה, תציב לעצמה את היעד הבא: לא רק לחנך עשרות אלפי תלמידים, אלא גם להפוך למוקד אקדמי שמכשיר את דור המחנכות והמחנכים הבא.