במשך שנים איתן כהן מרחובות ניסה לרצות את כולם, חשש להביע דעה והסתיר את עצמו מאחורי מה שהוא מכנה ״מסכה״• בגיל 15 הוא החליט שנמאס לו לפחד• היום, בגיל 17 בלבד, הוא מוציא את הסינגל השני שלו, ״אבא״, שנכתב יחד עם אליאס מלייב מ״הכוכב הבא לאירוויזיון״• בין אמונה, התמודדות אישית והקריאה ״נעשה שלום בינינו הילדים״, כהן מבקש להעביר מסר אחד לבני גילו: אל תפחדו להיות מי שאתם| אשדוד היום
יש שירים שנכתבים באולפן ויש שירים שמתחילים הרבה לפני שמישהו כותב את המילה הראשונה.
אצל איתן כהן, נער בן 17 מרחובות, השיר החדש “אבא” התחיל למעשה כשהיה בן 13 או 14, בתקופה שבה, לדבריו, כמעט בכל מקום שאליו הגיע ניסה להיות מישהו אחר.
הוא היה חסר ביטחון, פחד להביע את דעתו ובעיקר ניסה לרצות את מי שעמד מולו. בכיתה, עם החברים ואפילו בתוך המשפחה.
“הייתי שם מסכה ולא הייתי אני”, הוא מספר. “זה משהו שגרם לי לאורך זמן להרגיש רע מאוד עם עצמי”.
גם המוזיקה, שכבר בערה בו, נשארה אז מאחור. לשיר מול אנשים? להופיע? להוציא שיר משלו? מבחינתו אלה היו כמעט דברים בלתי אפשריים.
השאלה ששינתה את הדרך
נקודת המפנה הגיעה בתחילת כיתה י’. איתן היה אז בן 15 והחל לנהל עם עצמו שיחה שלא נתנה לו מנוחה.
“אמרתי לעצמי: איתן, אתה כבר גדול, אתה בן 15. מה נסגר איתך? למה אתה לא משתנה?”
לא היה מאחוריו צוות מקצועי ולא ספר הוראות. לדבריו, היו לו “אפס כלים”. אבל הייתה החלטה אחת: להתחיל להתמודד.
במקום להסכים אוטומטית עם חבר רק כדי להימנע מעימות, הוא החל להביע את דעתו. במקום לפחד שמישהו לא יאהב את מה שיש לו לומר, הוא החל לעמוד על שלו. אותו תהליך התרחש גם במוזיקה.
בהתחלה הוא העז לשיר בשבתות בבית. אחר כך באירועים משפחתיים. עוד צעד ועוד צעד, עד שהקול שפעם פחד להשמיע הפך לדבר שהוא כבר לא מוכן להסתיר.
שנתיים לאחר מכן, אותו ילד חסר ביטחון עומד במקום אחר לחלוטין.
“אני אומר לעצמי: איתן, אתה קולט איפה אתה נמצא עכשיו? ואני כנראה עדיין לא קולט”, הוא אומר.
״אבא, שלא אפול בדרך״
התהליך הזה הפך עכשיו לשיר.
“אבא” הוא הסינגל השני של כהן, לאחר שכבר הוציא שיר למען החטופים. את השיר החדש כתב יחד עם אליאס מלייב, שהשתתף ב”הכוכב הבא לאירוויזיון”. אבל מבחינתו של איתן, זה הרבה יותר מעוד שלב בקריירה מוזיקלית צעירה. השיר עוסק בפחד ליפול, בקשיים שכל אדם נושא איתו, באמונה ובחיפוש אחר כוח שמאפשר להמשיך גם בתקופות שבהן הדרך מסתבכת.
“השיר הזה הוא המשך ישיר של התפילה הפרטית והלאומית שלי”, מספר איתן. “בימים שבהם השקט החיצוני הוא מצרך נדיר והרעש הפנימי של הזיכרונות והקושי מציף, אני מוצא שהקשר היחיד שלא נסדק הוא הקשר עם הבורא. הוא הכוח שמאפשר לנו להמשיך ללכת גם כשאנחנו מרגישים שאנחנו נופלים”.
בתוך המסר האישי הזה הוא מכניס גם בקשה לאומית פשוטה: אחדות.
“אבא, רק נהיה מאוחדים”, הוא שר, ומבקש: “נעשה שלום בינינו הילדים”.
לדבריו, הוא רוצה שהשיר יחצה מגזרים. חרדים, דתיים, חילונים ובמיוחד בני נוער מהציונות הדתית שממנה הוא מגיע. מבחינתו, כל אדם יכול לקחת את המילים למקום הפרטי שלו ולחבר אותן להתמודדות שהוא עובר.
״אל תיתנו לאנשים להרוס לכם את הדרך״
מאחורי המסר האמוני נמצא גם מסר שאיתן מבקש להעביר דווקא לבני גילו.
הוא רוצה שהם ישאלו את עצמם את אותה שאלה שהוא שאל בגיל 15: איפה אני חלש, מה אני רוצה לשנות בעצמי ומה מונע ממני לעשות את זה?
“תחשבו מה יכול לקדם אתכם בחיים, איפה אתם פחות טובים, איפה אתם חלשים יותר ומה אתם רוצים לשפר. פשוט תיכנסו לתוך זה בכל הכוח”, הוא אומר. יש לו גם מסר ברור לגבי האנשים שמנסים להוריד אחרים בדרך: להתרחק.
“אל תיתנו לאף בן אדם להרוס לכם את העבודה שעשיתם על עצמכם ולהשפיע עליכם בתוך התהליך. אנשים שרוצים להרוס לכם, קחו מהם מאה צעדים אחורה ותתקדמו הלאה”.
איתן עצמו עדיין רק בן 17. הדרך המוזיקלית שלו נמצאת בתחילתה, ולאיש אין דרך לדעת לאן היא תיקח אותו אבל אולי דווקא משום כך הסיפור שמאחורי “אבא” מעניין יותר מהשאלה כמה השמעות יקבל השיר.
ילד שפחד לשיר מול אנשים הפך לנער שמוציא שירים משלו. מי שפחד לומר מה הוא חושב מבקש עכשיו מאחרים לא לפחד מהקול שלהם.
והוא מסכם את הדרך במשפט שמבחינתו עומד מאחורי השיר כולו:
“אני בטוח שכל אחד יכול להצליח, כל אחד בדרך ובמסלול שלו. מתוך הכאב אפשר להתקרב לבורא עולם, שתמיד רוצה שיהיה לנו טוב”.
לפעמים, לפני שמצליחים להשמיע קול לעולם, צריך קודם למצוא אותו בתוך עצמנו.
