בית משפט השלום באשקלון קבע, כי שמעון בן חמו, תושב אשדוד, הציג בשלוש הזדמנויות תמונה אינטימית של בת זוגו לשעבר ללא הסכמתה. השופט צבי פורר דחה את טענות ״תום הלב״ ו״זוטי הדברים״ והדגיש, כי תמונות שנשלחו במסגרת קשר זוגי אינן יכולות להפוך ל״כלי נשק״ נגד המתלוננת| הפרטים המלאים באשדוד היום

הכרעת דין תקדימית מדגישה: תמונות אינטימיות שנשלחו במסגרת קשר זוגי אינן ״כלי הגנה״ ואסור להשתמש בהן כדי להגן על השם הטוב.

בית משפט השלום באשקלון, בפני השופט צבי פורר, הרשיע את שמעון בן חמו, תושב אשדוד, בשלוש עבירות של הטרדה מינית, לאחר שקבע כי הציג תמונה אינטימית של בת זוגו לשעבר בשלוש הזדמנויות שונות, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, באופן שיש בו כדי להשפילה ולבזותה.

בהכרעת הדין, שניתנה ביום 24 ביוני 2026, דחה בית המשפט את מלוא טענות ההגנה, ובהן הטענה, כי הנאשם פעל בתום לב כדי להגן על שמו וכן את הטענה כי מדובר ב״זוטי דברים״. השופט קבע, כי החוק למניעת הטרדה מינית נועד בדיוק למקרים מסוג זה, שבהם נעשה שימוש בתמונות אינטימיות שנמסרו במסגרת מערכת יחסים, תוך פגיעה בכבודה ובפרטיותה של האישה.

כתב האישום: שלושה אירועים נפרדים

על פי כתב האישום, בין החודשים ינואר לאפריל 2020 ניהלו הנאשם והמתלוננת מערכת יחסים זוגית. במהלך אותה תקופה, שמר הנאשם במכשיר הטלפון הנייד שלו תמונות אינטימיות וחושפניות של המתלוננת, שנשלחו אליו במסגרת הקשר ביניהם.

בהמשך, ייחסה המדינה לנאשם שלושה מקרים שונים שבהם הציג את אחת התמונות ללא הסכמת המתלוננת:

• במהלך ספטמבר 2020, בעת מפגש עם מנהל תחנת ״רדיו סול״, שוקי אברהם, הציג את התמונה במסגרת ניסיון להגיב לטענות שהעלתה נגדו המתלוננת.
• במהלך מרץ 2021, הציג את אותה תמונה בפני רחלי אמיר בביתו באשדוד.
• באוקטובר 2021, במסגרת תחקיר של תוכנית ״המתחזים״ בערוץ 12, הציג את התמונה גם בפני תחקירנית התוכנית.

ההליך המשפטי התארך בשל מצבו הרפואי של הנאשם

מהכרעת הדין עולה, כי כתב האישום הוגש כבר בפברואר 2024, אולם ההליך התעכב במשך חודשים ארוכים בעקבות קשיים באיתור הנאשם, חילופי ייצוג חוזרים ונשנים, וכן בשל מצבו הרפואי לאחר שעבר אירוע מוחי.

בהמשך, נבחנה גם שאלת כשירותו לעמוד לדין. לאחר שהוגשה חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, נקבע, כי הוא כשיר לעמוד לדין, וההליך נמשך כסדרו.

העדים לא נחקרו, אך חומר הראיות הוגש בהסכמה

אחד המאפיינים החריגים של ההליך היה ההסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים. ההגנה הסכימה להגשת כלל חומר הראיות, לרבות הודעות המתלוננת, עדויות העדים, ההתכתבויות, התמונות והסרטון מתוכנית “המתחזים”, מבלי לזמן את העדים לחקירה בבית המשפט.

בפועל, המשמעות הייתה שהמחלוקת לא נסבה עוד סביב השאלה העובדתית האם התמונות הוצגו, אלא סביב השאלה המשפטית בלבד: האם עומדות לנאשם הגנות של ״תום לב״ או ״זוטי דברים״.

ההגנה: ״הוא רק ניסה להגן על שמו״

בא כוחו של בן חמו טען, כי הנאשם לא ביקש להשפיל את המתלוננת אלא להגן על עצמו מפני טענות שהופנו כלפיו.

לטענת ההגנה, הצגת התמונה הייתה מצומצמת ביותר, בפני שלושה אנשים בלבד, ולא במסגרת פרסום ברשתות החברתיות או באמצעי תקשורת. עוד נטען, כי מדובר באירועים מינוריים המצדיקים את החלת הגנת ״זוטי דברים״, וכי הנאשם הציג את התמונה אך ורק כדי להוכיח שהמתלוננת הייתה עמו בקשר אינטימי וכדי להגן על שמו הטוב.

בית המשפט: התמונות הפכו ל״חליפת מגן״ אסורה

השופט פורר לא קיבל את הטענות.

בהכרעת הדין, ניתח בית המשפט את שלושת האירועים, וציין, כי בכל אחת מהפעמים בחר הנאשם להשתמש בתמונה האינטימית כאמצעי להגנה מפני הטענות שהועלו נגדו.

במיוחד התייחס בית המשפט לקטע מתוך תוכנית ״המתחזים״, שבו נראה הנאשם שולף את התמונה כמעט באופן אוטומטי כאשר הוטחו בו טענות.

השופט כתב, כי מן הצפייה בתוכנית עולה שהתמונה שימשה עבור הנאשם מעין ״חליפת מגן״ מפני ההאשמות נגדו, אולם אין בכך כל הצדקה משפטית.

״לא יעלה על הדעת שתמונה שנשלחה מתוך אהבה תהפוך לכלי נשק״

אחת הקביעות המרכזיות בהכרעת הדין נוגעת למהות הפגיעה באמון שבין בני זוג.

השופט קבע, כי המתלוננת שלחה את התמונות מתוך אמונה שמדובר בקשר רומנטי אמיתי, וכי לא יעלה על הדעת שתמונות שנמסרו במסגרת אינטימית יהפכו בשלב מאוחר יותר לאמצעי התקפה נגדה.

לדבריו, הנאשם היה רשאי לטעון שהייתה ביניהם מערכת יחסים ואף לומר שקיבל ממנה תמונות, אולם לא היה רשאי להציג את התמונות עצמן, שכן בכך יש משום השפלה ופגיעה בפרטיותה של המתלוננת.

בית המשפט הסתמך על פסיקת העליון

בהכרעת הדין, הפנה השופט לפסיקתו של בית המשפט העליון, שהבהירה, כי הפצת תמונות אינטימיות ללא הסכמה אינה רק פגיעה בפרטיות אלא גם הטרדה מינית.

עוד הודגש, כי הזכות של כל אדם לשלוט במידע האינטימי שלו היא חלק מהאוטונומיה האישית, ולכן החוק רואה בחומרה רבה כל שימוש בתמונות מסוג זה ללא הסכמת המצולם.

״זוטי דברים״? בית המשפט השיב בשלילה

גם הטענה, כי מדובר באירוע שולי נדחתה.

השופט הדגיש, כי אמנם מדובר בשלושה אירועים נקודתיים בלבד, אך דווקא לשם הגנה על כבודן של נשים מפני שימוש בתמונות אינטימיות נחקק התיקון לחוק.

עוד צוין, כי ההגנה של ״זוטי דברים״ היא חריג נדיר בדין הפלילי, ואינה מתאימה למקרים שבהם נפגעים כבודה, פרטיותה וגופה של אישה.

הכרעת הדין

בסיום הכרעת הדין קבע השופט צבי פורר, כי אין מחלוקת עובדתית על כך שהנאשם הציג את תמונת העירום של המתלוננת בשלושת המקרים המתוארים בכתב האישום.

משכך, נדחו טענות ההגנה בדבר תום לב וזוטי דברים, והנאשם הורשע בשלוש עבירות של הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית. שלב הטיעונים לעונש וגזר הדין צפוי להתקיים בהמשך ההליך.

נמשיך לעקוב!

צילום: הדס שטייף. בהתאם לסעיף 27א לחוק ז״י.