טור דעה מאת: חבר מועצת העיר דוד אסייג

מזג אוויר קיצוני הופך לשגרה החדשה!

על פי תחזית מזג האוויר, צפוי לנו בסוף השבוע הקרוב גשם כבד, מה שתמיד התפללנו ל“גשמי ברכה” , אך עבור אשדוד מדובר במצב כוננות חירום. בעידן של שינויי אקלים, תנאי מזג האוויר בחורף,שונים מבעבר: היום אנו חווים פחות ימי גשם, אולם באותם ימים בודדים כמות המשקעים אדירה ומרוכזת. המשמעות היא פרקי גשם קצרים בעוצמה גבוהה, המופרדים ביניהם בהפוגות ארוכות. כך, למשל, אירוע גשם בעוצמה חריגה של 20–25 מ״מ תוך פחות משעה כבר עלול לגרום להצפות נקודתיות, תופעה שבעבר כמעט ולא הכרנו.

שינוי מגמה אקלימי: מחקרים בישראל

מצביעים על עלייה בעוצמת אירועי הגשם, לצד התארכות התקופות היבשות ביניהם. התוצאה היא גשמי זעף פתאומיים במקום גשמים מתונים ומתמשכים. לצערנו, הצפות חורף הפכו כמעט לתופעה שנתית בערי ישראל ואשדוד בפרט, בשנים האחרונות. ולעיתים אף גבו קורבנות בנפש. אשדוד, כעיר חוף גדולה, נמצאת בחזית התופעה,
אשדוד מוצפת שוב – תמרור אזהרה לכולנו. רק השבוע, במהלך פרק זמן קצר מאוד של גשם שוטף, הוצפו מספר אזורים באשדוד. רחובות מוכרים בעיר מצאו עצמם תחת מים, בפעם המי יודע כמה. לוחמי האש אף נאלצו לחלץ שמונה תושבים מכלי רכב שנתקעו בהצפות ברחבי העיר, מראות שממחישים את חומרת הבעיה. באחת מסופות החורף בשנה שעברה, נרשם באשדוד שיא משקעים של 128 מ״מ בשעה, ואז קיבלנו הסברים מראש העיר שזו "תופעה חריגה" כמות גשם אדירה בשיעור המקביל ליומיים שלמים של גשם רגיל. מערכת הניקוז העירונית, במצבה הנוכחי, אינה מסוגלת להתמודד עם אירועים כאלה. התוצאה היא שיתוק תחבורתי, נזקים לרכוש וסיכון לחיי אדם.
עיריית אשדוד בעלייה לכוננות חירום לקראת מערכת גשמים חריגה. עובדים מנקים קולטני ניקוז בניסיון למנוע הצפות, אך האם זה מספיק? קולטנים פתוחים ברחבי העיר – חוץ מלסכן את משתמשי הדרך לא יעילים במניעת הצפות, התושבים בצדק שואלים: “מדוע לא מטפלים באופן יסודי בתשתיות?
ועד מתי יסגרו רחובות מרכזיים בעיר רק בשל גשם טבעי שיורד בחורף?״. שאלות אלו נשאלות שוב ושוב והתשובות, למרבה הצער, אינן מספקות כותרות ליחסי ציבור טובים. לא ייתכן שעיר בסדר גודל של אשדוד עם תקציבי ענק תהפוך ל“ונציה” בכל מטר גשם שיורד. ההצפות החוזרות הן תמרור אזהרה מהבהב: משהו בסיסי לקוי באופן שבו העיר ערוכה לגשמים חריגים.
בשנים האחרונות, הורגלנו לראות את עובדי העירייה המקסימים שעובדים קשה כל השנה פותחים מכסי ניקוז וקולטנים טרם סערה, כאמצעי חירום לקליטת מים.( מקווה שיתוגמלו על כך, מגיע להם) צעד זה אולי נראה כפעולה זריזה לבלימת ההצפה ואף מצטלם כטיפול מיידי בבעיה, אך בפועל אין בו פתרון של קבע ואף טמונה בו סכנה. כשפותחים בורות ניקוז ללא כיסוי, מי הגשמים אולי יתנקזו קצת יותר מהר, אך הכבישים נותרים עם פתחים פעורים. שלוליות תמימות למראה עלולות להסתיר בורות ומכסי ניקוז פתוחים, המהווים מלכודת לרכבים ולהולכי רגל. העירייה בעצמה הזהירה לאחרונה את הציבור “לא להיכנס למקומות מוצפים גם אם נראים רדודים, כי שלוליות עלולות להסתיר זרימות מסוכנות ומכסי ניקוז פתוחים” והחשוב מכל אדגיש, כי בימי סופה לא יורדים במעליות לחניונים תת קרקעיים. במילים אחרות, הפתרון המאולתר הזה מכניס סיכון בטיחותי חמור ואינו באמת נותן מענה שורשי לבעיית הניקוז.
יתרה מזאת, במצב של זרימת מים בעוצמה, פתיחת הקולטנים לעיתים אינה מספיקה משום שמערכת הצינורות הקיימת לא בנויה לקלוט כמות כה גדולה בפרק זמן קצר.
אשדוד של פעם נבנתה על חולות ודיונות שספגו מים באופן טבעי. אולם אשדוד של היום היא מטרופולין אורבני: כבישים, מדרכות ובנייה צפופה, שמונעים חלחול טבעי של מי גשמים לקרקע. מערכת הניקוז העירונית חייבת להתאים את עצמה למאה ה-21 לעיר מודרנית ולא לעיר דיונות כמו בדנות 70,80. המשמעות היא השקעה בתשתיות הניקוז: צינורות רחבים יותר, מאגרים תת-קרקעיים, משאבות במוקדים נמוכים וטכנולוגיות חדשות לניהול מי סערה. ערים בעולם כבר מיישמות פתרונות של “תשתיות ירוקות” עם גינות גשם, פארקים מנקזים ומשטחים חדירים כדי להקל על מערכות הניקוז. גם אצלנו בישראל, ישנן דוגמאות לפתרונות חדשניים: לאחרונה באשדוד עצמה הותקן “תא קליטה חדשני” לקליטת מי גשמים ברחוב הבטיחות, במקומות שבעבר שובשו משיטפונות. תא קליטה זה נבנה כדי לקלוט מים במהירות גבוהה יותר וכך לצמצם את הסיכון להצפה בצומת בעייתית בעיר. פרויקטים כאלה מוכיחים שאפשר להתחיל להתמודד עם הבעיה אם רק מקצים משאבים ופועלים בנחישות. כעת יש להרחיב את היריעה וליישם פתרונות דומים בכל האזורים המועדים להצפה בעיר ולא להסתפק בטיפול נקודתי ברחוב אחד או שניים.

קריאה לפעולה: ועדת בדיקה ושקיפות מלאה

בתור חבר מועצת העיר, אני חש חובה להשמיע את קול התושבים ולדרוש מענה שורשי לבעיה. הגיע הזמן לעבור ממצב של כוננות-מתמדת ותגובות מאולתרות, לגישה פרואקטיבית ותכנון ארוך טווח. ישנם תקציבים, שהוקצו במסגרת תקציב 2026 לשיפור תשתיות הניקוז בעיר יש לפעול לכך שישמשו במלואם לטובת המטרה הזו. לא עוד הבטחות על הנייר: אנו רוצים לראות ביצוע ומימוש בפועל של עבודות הניקוז והשדרוגים הנדרשים כבר בשנה הקרובה.
אני קורא להנהלת העיר להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה שתחקור את אירועי ההצפות האחרונות בעיר. ועדה כזו, בהרכב מקצועי ושקוף, תוכל למפות באופן מקיף את מוקדי הכשלים, לבחון האם הייתה התרשלות בתחזוקה או בתכנון, ולהציע צעדים מתקנים. חשוב שהוועדה תפעל בשקיפות מלאה , דו״חות הבדיקה והמסקנות חייבים להיות חשופים לציבור. התושבים זכאים לדעת מה נעשה עם הכסף שלהם והאם עיריית אשדוד נוקטת את כל האמצעים כדי למנוע את ההצפה הבאה.
בתרחישי קיצון של תנאי מזג האוויר החדשים (גשמים קצרים בעוצמה גבוהה).
שדרוג תשתיות במוקדי סיכון: האצת פרויקטים להרחבת קיבולת הניקוז בנקודות שוטפת: הקצאת צוותים לאורך כל השנה לניקוי קבוע של קולטנים ונחלים ולא רק ערב סערה. טיפול מונע חוסך נזקים. המציאות החדשה של מזג האוויר אינה יכולה להיתקל במנטליות הישנה של "יהיה בסדר". עלינו להפנים שמה שפעם נחשב ל”גשם חזק פעם בעשור” הופך כעת לשגרה כמעט שנתית. כמי שנבחר לייצג אתכם, התושבים, אני מתחייב לפעול ללא לאות כדי שאשדוד תתאים את עצמה לעידן האקלימי החדש. נדרש חזון עירוני שאינו מסתפק בפתרונות קוסמטיים, אלא מטפל בשורש הבעיה- מתשתיות הניקוז ועד תהליכי התכנון והבינוי בעיר.
אני פונה להנהלת העיר ולכל הגורמים הרלוונטיים: אל תחכו לאסון הבא. בואו נפעל עכשיו, בשקיפות ובשיתוף הציבור, כדי לוודא שאשדוד ערוכה לגשמי הברכה של המחר מבלי להפוך אותם לקללה. התושבים מגלים סבלנות ואורך רוח, אך גם דורשים בצדק ביטחון ואחריות. ביחד, נוכל להפוך את אשדוד לעיר חסינה יותר, חדשנית יותר ובטוחה יותר, גם מול האתגרים שמציב לנו מזג האוויר המשתנה.
בתקווה לחורף גשום ובטוח לכולנו,
דויד אסייג
חבר מועצת העיר אשדוד (שפועל עבורכם בשקיפות מלאה)

תמונה ראשית: אריק ג׳ורנו לאשדוד היום