יש רגעים שבהם שיח משפטי מפורט ומלומד אינו עדות לשלטון החוק, אלא להסוואה שלו. כזה הוא המקרה שבו עירייה בוחרת להתייצב מול תושבי רחוב יהודה המכבי בבית המשפט, כשהם חסרי ייצוג משפטי ולהפעיל נגדם את מלוא הארסנל המשפטי והבירוקרטי העומד לרשותה| אשדוד היום

העתירה שהגישו תושבי רחוב יהודה המכבי לא נולדה מתוך גחמה. מדובר באזרחים מן השורה, שנקלעו להליך מנהלי מורכב, כזה שגם עורכי דין מנוסים מתקשים לעקוב אחר נבכיו. הם לא ביקשו טובות, אלא זכות בסיסית: להישמע, להבין ולהשפיע על החלטה לשנות את שם הרחוב שלהם, שמשנה את סביבת חייהם. מנגד, עמדה רשות מקומית חמושה במשרדי עורכי דין מהשורה הראשונה, בתקציב ציבורי ובמסמך תגובה ארוך, צפוף ויש אשר יראו בו אפילו מאיים.

במקום לראות בעתירה אזרחית ביטוי לדמוקרטיה מקומית חיה, בחרה העירייה לראות בה מטרד שיש למחוץ. לא הידברות, לא גישור, לא ניסיון אמיתי להבין את עומק הפגיעה, אלא דרישה לסילוק על הסף, הטפות מוסר על חזקת התקינות המנהלית ודרישה גלויה להטלת הוצאות משפט על תושבים פרטיים.

לא מדובר כאן על שאלה משפטית, אלא ערכית. רשות מקומית אינה עוד צד בהליך, בטח לא אל מול תושבים שעודכנו מכותרת בעיתון בוקר אחד על שינוי מסתמן של שם הרחוב שבו הם מתגוררים מזה עשרות שנים. עיריית אשדוד היא גוף שלטוני. מצופה ממנה לסטנדרט אחר. כאשר עירייה מטיחה בתושביה טענות פרוצדורליות דקות, יודעת היטב שאין להם ייעוץ משפטי, היא אולי (או בטוח) צודקת משפטית, אך נכשלת ציבורית.

פערים משמעותיים בכוחות: עירייה אל מול התושבים

יש כאן פער כוחות זועק. העירייה כותבת על ״לב פתוח ונפש חפצה״, אך בפועל סוגרת את הדלת בפני ביקורת אזרחית אמיתית. היא מדברת על שיתוף ציבור, אך מממשת אותו כטקס חובה בלבד. היא מניפה את חוקיות ההליך, אך מתעלמת מהשאלה הפשוטה: האם ההחלטה צודקת, הוגנת וראויה בעיני מי שחיים איתה יום יום או שמא מיטיבה עם מגזר מאוד ספציפי בעיר?

עירייה אינה אמורה לנצח את תושביה בבית המשפט. היא אמורה לשרת אותם וראש העיר פעל יפה מאוד כאשר יצא לתושבים באותה ישיבת מועצה בה הצביעו על שינוי הרחוב וניסה ככל יכולתו להסביר לתושבים את המניע לשינוי שם הרחוב. בניגוד להתנהגותו האצילית של ראש העיר באותו זמן, כאשר הרשות משתמשת בכוחה כדי להרתיע אזרחים מהגשת עתירות, המסר ברור: אל תתערבו, אל תשאלו, אל תערערו. זהו מסר מסוכן לדמוקרטיה המקומית.  לא מן הנמנע, כי המאבק שאותו מובילים בגאון חלק מתושבי רחוב יהודה המכבי, ישרת נאמנה את כל תושבי העיר כאשר ראש העיר ישקול להבא הרבה מאוד זמן לפני שיחליט על שינוי שם של רחוב. לא בכדי, הפעולה הזו לא בוצעה מעולם בימי כהונתו של לסרי, מזה 17 שנה, ורק עכשיו הוא מעוניים לבצע זאת לראשונה. כלומר, גם ראש העיר וגם עיריית אשדוד כגוף שלטוני, מבינים היטב שמדובר בהליך שיש להימנע ממנו ככל הניתן. אם כך, מה בכל זאת גרם להם להוביל מהלך כזה ש שינוי שם רחוב? בסופו של דבר, גם אם העירייה תזכה בהליך, היא תפסיד משהו יקר הרבה יותר: את אמון הציבור. ואמון, בניגוד לפסק דין, קשה מאוד להשיב.

מיו״ר ועדת שמות למשנה לראש העיר

מה שכן, חבר המועצה עו״ד אופיר לסרי, שפועל היטב בקואליציה של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי קיבל לידיו את המינוי לתפקיד יו״ר ועדת השמות של העירייה. לאחר אישור ועדת השמות לשינוי שם הרחוב יהודה המכבי ל״תפארת רפאל״, ע״ש האדמו״ר מפיטסבורג, קיבל עו״ד לסרי מידי ראש העיר את התואר ״המשנה לראש העיר״. האם יש קשר? לא בטוח אך זו המציאות.

נמשיך לעקוב אחר העתירה.

עת״מ 81984-11-25 בפני כבוד השופטת גאולה לוין