על אף החלטת מועצת העיר והצהרת ראש העיר, המרוץ לזכרו של המחנך רפי חמאווי ז״ל לא יצא לדרך אפילו פעם אחת. חברי המועצה יניב קקון ומאיר אברז׳ל : ״הנצחה אינה סיסמה, אלא מחויבות מוסרית וציבורית״| אשדוד היום
לפני ארבע שנים, קיבלה ועדת השמות בעיריית אשדוד החלטה חגיגית ומשמעותית: לקרוא את מרוץ אשדוד על שמו של רפי חמאוי ז”ל, מורה, מחנך ומאמן שהקדיש את חייו לטיפוח דורות של אשדודים על ערכי התמדה, משמעת וספורט. ההחלטה הזו עברה גם במועצת העיר ואף קיבלה גושפנקא רשמית בהצהרת ראש העיר, ד”ר יחיאל לסרי. על פניו, נדמה היה כי אשדוד מתכוונת לחלוק כבוד אמיתי לאדם שהשפעתו ניכרה בכל תלמיד שעבר תחת ידיו.
אלא שבפועל, מאז אותה הצהרה, לא התקיים המרוץ אפילו פעם אחת. חברי מועצת העיר מאיר אברז’ל ויניב קקון מתנועת “אשדודים” הציפו את הנושא בהצעה לסדר, תוך שהם מזכירים את הפער הבולט שבין המילים למעשים. בדבריהם הם לא חסכו ביקורת:
“אבל מילים לחוד ומעשים לחוד, ומאז ההצהרה מרוץ אשדוד לא התקיים אפילו פעם אחת” .
פגיעה בהנצחה ובאמון הציבור
חמאוי ז”ל, שהיה דמות מופת בחינוך הגופני בעיר, הותיר חותם אדיר על תלמידיו ועל הקהילה כולה. במקום שיזכה להנצחה חיה ונושמת, המרוץ שיכול היה לשמש סמל עירוני של בריאות, ספורט קהילתי וגאווה מקומית נותר על הנייר בלבד.
האירוע שהיה אמור לשלב ספורט עממי ותחרותי ולמקם את אשדוד על מפת ערי הבריאות והספורט, הפך לדוגמה צורמת של הבטחות ללא כיסוי. כפי שנכתב בהצעה לסדר:
“מרוץ אשדודי שמקדש את הספורט העממי והתחרותי יחד ושם על המפה את אשדוד כעיר שמקדמת בריאות וספורט קהילתי” .
שאלת האחריות
השאלה הפשוטה והמתבקשת שמעלים חברי המועצה רבים שואלים גם היום היא: מדוע במשך ארבע שנים לא נעשה דבר לקיים את המרוץ? האם מדובר בהזנחה, בחוסר סדרי עדיפויות או בכשלון ניהולי של רשות הספורט בעירייה?
הרי החלטות מועצת עיר אינן בגדר המלצה בלבד. הציבור זכאי לראות אותן מתממשות הלכה למעשה, במיוחד כאשר מדובר בהנצחת דמות מוערכת כל כך.
קריאה לפעולה
הציבור האשדודי אינו זקוק לעוד הצהרות ריקות. הגיע הזמן למעשים: לקבוע מועד ברור, לפרסם תוכנית ולערוך את מרוץ אשדוד על שם רפי חמאוי ז”ל. כל דחייה נוספת היא לא רק פגיעה בזכרו של האיש, אלא גם פגיעה באמון התושבים במערכת העירונית.
המסר ברור: הנצחה אינה סיסמה. היא מחויבות מוסרית, ערכית וציבורית.
