מה באמת הלך הרוחות בקרב חברי הקואליציה של ד״ר לסרי? בקדנציה רביעית שקטה מתמיד, ד״ר יחיאל לסרי נהנה מקואליציה ממושמעת להפליא, אולי אפילו קצת יותר מדי. במועצת העיר אשדוד איש אינו מתנגד, שואל או מערער. כולם מצביעים (לא בטוח שכולם יודעים על מה בדיוק), שותקים – וממשיכים הלאה | אשדוד היום
ראש עיריית אשדוד ד״ר יחיאל לסרי, יכול להתגאות בהישג יוצא דופן בנוף המוניציפלי: קואליציה יציבה, מלוכדת – ובעיקר, כזו שאינה מרבה לדבר בישיבות (להוציא נכט שמדבר בכל הזדמנות אחרת אך זה לכתבה נוספת). ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי, שפתח לפני כשנה וחצי את כהונתו הרביעית, מציג ניהול קואליציוני מהודק באופן נדיר, כזה שבו לא שומעים קולות צורמים. למעשה, לא שומעים קולות בכלל.
בין אם מדובר בסיעה עם מנדט בודד או במפלגה עם חמישה מנדטים, ההצבעות עוברות פה אחד, ההחלטות מתקבלות בברכה – והישיבות מתנהלות על מי מנוחות. לעיתים שקטות מדי. בישיבת מועצת העיר האחרונה שנוהלה בידי יו״ר הקואליציה גבי כנפו, הישיבה הסתיימה מהר מדי וכבר לקראת השעה 19:00 התקפלו הביתה כולם. בלי שאלות ועם מופע אופוזיציוני קטן ברקע, שלא באמת הצליח להשפיע לא על סדר היום ולא על הציבור ואולי להיפך.
גורמים במועצה מספרים על משמעת קואליציונית כמעט צבאית, ועל אווירה שבה ברור היטב מתי מדברים – ובעיקר מתי לא.
מועצה בלי קונפליקטים – חלום דמוקרטי או בעיה עקרונית?
המודל שמוביל ד”ר לסרי מספק יציבות שלטונית, קבלת החלטות מהירה והיעדר עימותים גלויים. אך יש מי שתוהים – האם מדובר בדוגמה ומופת לניהול אפקטיבי, או במציאות שבה נשחק מרחב הביטוי הפוליטי? אם אין דיון ואין ויכוח כי כל אחד מהחברים מפחד על הכסא שלו ועל התפקיד שלו, אז האם באמת האינטרס הציבורי לנגד עיניהם של נבחרי הציבור? או שמא הם רואים את טובתם האישית בלבד?
תושבים שואלים: האם ייתכן שבמועצה בת 29 חברים, לא נשמעת ולו הסתייגות אחת מבין חברי הקואליציה. אחרים מצביעים על “אווירת ריסון”, שבה מי שמעלה תהייה או מבקש הבהרה – לא זוכה לעידוד מיוחד להמשיך ויתכן אף שכנפיו מקבלות קיצוץ משמעותי…
קדנציה רביעית – הישג אישי, או תוצאה של שתיקה קולקטיבית?
אין חולק על כך שד”ר לסרי נהנה מאמון ציבורי זו הקדנציה הרביעית שלו. בחירתו לכהונה רביעית מעידה על רצון הבוחרים בהמשכיות. נכון, שד״ר לסרי נבחר בעיקר על סמך התמיכה של החרדים אך גם להצליח בדילים פוליטיים זו חכמה לא קטנה בכלל בטח לא במערכת הבחירות האחרונה אך שאלות עולות סביב אופייה של הדינמיקה הקואליציונית. מדוע קולם של השותפים נדיר כל כך? מדוע לא נשמעת מחלוקת, או לפחות נקודת מבט שונה?
האם מדובר בשותפות אידיאלית באמת – או בשותפות שאין בה חופש פעולה אמיתי? על בסיס מה השותפות הזו נבנית? על סמך טובת הציבור או שמא, חלילה, טובה אישית שכל אחד רואה בתפקידו, אף אם הוא בהתנדבות מלאה?
שורה תחתונה: הצלחה ניהולית – עם סימני שאלה
הקואליציה באשדוד פועלת כמו מנגנון משומן. היציבות מרשימה, השליטה ברורה, והתוצאות מדברות בעד עצמן. מבני ציבור והקצאות קרקע לחרדים עוברות במחי יד ובקלילות רבה מדי. שעה שהאופוזיציה עסוקה במיני מופעים, לסרי מצליח לכוון את התותחים הכבדים. אך בדמוקרטיה בריאה, גם שתיקה ממושכת מדי עלולה להעיד על בעיה, כי בסופו של דבר, לא רק התוצאות חשובות – גם הדרך.
נמשיך לעדכן!
