מנכ״ל העירייה הוא המחליט היכן יוצבו מצלמות העירייה שמצלמות גם בתים פרטיים

מנכ״ל עיריית אשדוד אילן בן עדי הוא האיש שמחליט ועל פיו יישק דבר, גם לעניין הצבת המצלמות ברחבי העיר. בנוסף, ישנן מצלמות שאמורות לצלם את המרחב הציבורי אך בפועל מסתבר, כי מצלמות גם בתוך בתים פרטיים. כך עולה מדו״ח מבקר העירייה שהופץ לאחרונה | אשדוד היום

בעיר אשדוד ישנן 852 מצלמות שנצפות כל הזמן ע״י מוקד רואה הממוקם כחלק מהמוקד העירוני של העירייה. על פניו, המצלמות אמורות לשמור על הצי-בור הרחב ולמנוע פשיעה ועבירות שונות. בפועל, העובדה המצויינת בדו״ח, לפיה מנכ״ל העירייה הוא האיש שמחליט היכן יוצבו המצלמות גרמה לנו להרים גבה.

להלן צילום מתוך ה״מוקד רואה״ של עיריית אשדוד:

״השימוש במצלמות במרחב הציבורי וניהול המערכת במוקד רואה, אמורים להוות אמצעי חשוב לניהול אירועי חירום, וכן להביא להגברת תחושת הבטחון האישי ולסייע בהתמודדות עם אירועי אלימות, ונדליזם וכדומה״, לשון הדוח. בפועל, הלכה למעשה, הפשיעה החמורה ברחובות העיר, בדמות כנופיות פשע, ניסיונות חיסול הדדיים, מטענים על כלי רכב, רימונים המושלכים בכניסה לבניינים מאוכלסים, הפכו לסוג של דיווחי שגרה עבור תושבי העיר.

הביקורת של מבקר עיריית אשדוד העלתה, כי הנחיות העבודה שנמצאו במוקד הוראה, אינן מסדירות חלק מתהליכי העבודה הנדרשים בהפעלת מערך המצלמות. בין היתר, היו חסרות הנחיות בנושאים כגון הליך שמירת התיעוד והמורשים לצפות בצילומים, תהליך מחיקתם, שת״פ עם משטרת ישראל ועוד. בנוסף, נמצא כי היו קיימות סתירות בין ההנחיות השונות בנוגע לשעות הצפייה של התצפיתנים.

בהתאם להנחיות משרד המשפטים עולה, כי בטרם קבלת החלטה על הצבת מצלמות במרחב הציבורי יש לקיים שימוע ציבורי פומבי או לבצע תסקיר שיבחן את ההשפעות על הפרטיות ולהציג לציבור את תוצאותיו. בנוסף, ההנחיות קובעות, כי הצבת המצלמות חייבת להיות קצובה בזמן ולהבין מחדש כל העת. בתגובתו לדוח הביקורת, טעם מנהל המוקד רואה כי הצבת המצלמות מבוצעת על פי הנחיית מנכ״ל העירייה וראש מנהל התפעול. הביקורת העירה, כי אין להסתפק בהגדרה כללית אלא חייבת להיות לכל מצלמה תכלית ראויה ומפורטת.

יש מצלמות המצלמות מרפסות של בתים פרטיים

הביקורת מצאה, כי במצלמות סורקות הטשטוש נעשה רק בצילום הראשון שנראה בעין וכאשר מזיזים את המצלמה לצדדים לצורך סריקת האזור, ניתן לצפות בבתים פרטייים, במרפסות ובחצרות פרטיים. מנהל המוקד טען, כי ״השימוש במצלמות סורקות נעשה רק בזמן חירום ולפי צורך דחוף״. בנוסף לכך עלה, כי המצלמות מצלמות כל הזמן ולא מתנהל הליך של בדיקה מתי יש צורך בצילום ומתי לא. כלומר, חסרה המידתיות ופשוט מצלמים כל הזמן.

הלכה למעשה, צריך להבין את המשמעות של החזקת המידע החיוני הזה בידי השלטון. על פניו, מנכ״ל העירייה וראש העיר יכולים לראות את המתרחש והמצולם במצלמות אלו כל אימת שהם מעוניינים ומבלי לקבל אישור על כך, בשל תפקידם הציבורי. עולה חשד לפגישה קשה בפרטיות של אנשים מסוימים בעיר.

בתקופת הבחירות, הציבור ראה היטב, שכאשר היה מי שניסה לפגוע בשלטי הבחירות של ראש העיר יחיאל לסרי, מעשה אסור לכל הדעות, מיד פורסמו בפני הציבור הרחב סרטונים של מחוללי ההרס. לעומת זאת, עשרות רבות של פעמים בהם הושחתו שלטי בחירות של מועמדים אחרים, לא פורסמו לציבור הסרטונים ועד היום לא יודעים מי הרב אותם. בנוסף לכך, הרס של שלטי חוצות אשר בהם מופיעה דמות נשית, הינה בגדר הפרעה לכל הציבור ועד כה, לא אותרו באופן רציני לפחות, מחוללי ההרס ובוודאי שמעולם לא פורסמו סרטונים של מבצעי הונדליזם. ללמדנו, כי השלטון משתמש במצלמות כרצונו החופשי ולא תמיד באופן שוויוני, כפי העולה מהדוגמאות הנ״ל.

ככל שיש יותר מצלמות במרחב הציבורי וכעת אנחנו לומדים, שחלק מהמצלמות מצלמות גם מרפסות של בתים פרטיים, כך לציבור הרחב יש פחות חופש וזו המשמעות העיקרית של הצבת המצלמות הנרחבת באשדוד. המצלמות הללו לא מצליחות להלחם בפשיעה החמורה ברחבי העיר, לא מצליחות למנוע השלכת רימונים או הנחת מטענים בכלי הרכב.

ואיך אפשר בלי ״אג׳נדת סדר עולמי חדש?״ חלק חשוב באג׳נדה הזו מדברת על שליטה אבסולוטית בצי-בור הרחב. אם על ידי מצלמות או אם ע״י זריעה של תבהלה ואימה ע״י אמצעי התקשורת המכונים ״שופרות של השלטון״. המצלמות האלה מקדמות את הסדר העולמי החדש להגשים את כללה אג׳נדה שלא בטוח שתהיה לטובת האוכלוסיה הרחבה. חומר למחשבה.