״לא יהיה בבעלותכם דבר ואתם תהיו מאושרים״- אתם חייבים להכיר את קלאוס שוואב

נא להכיר: קלאוס מרטין שוואב – מייסד הפורום הכלכלי העולמי שמשפיע על כל העולם, כולל על העיר אשדוד. שוואב פרסם ספר שפורסם מספר חודשים *לפני* שיצאה לאור ״מגיפת הקורונה״ דרכו הוא קידם את חזון האיפוס הגדול ומדבר על ההזדמנות הגדולה שהקורונה צפויה להביא בניהול של העולם. מי אמר הנדסת ״מגיפות״? מדוע יש מי שמכנה אותו ״איש מסוכן״? | אשדוד היום

קלאוס מרטין שוואב הוא מהנדס וכלכלן גרמני–שווייצרי. מייסד הפורום הכלכלי העולמי (WEF) ויו"ר הפורום מאז הקמת הארגון ב-1971 ועד לחודש מאי 2024.

בחודשים האחרונים, מתפרסמות באשדוד היום כתבות רבות בנושא ״סדר עולמי חדש״ והאמת היא שלא ניתן להבין את המושג ללא היכרות טובה עם הוגה התכנית – קלאוס שוואב. מה האיש הזה מתכנן לנו בעולם, במדינה ובעיר שלנו? מי הם משתפי הפעולה איתו ועם רעיונותיו? למה הוא מתכוון באומרו: ״לא יהיה לכם כלום ותהיו מאושרים״? מה אומר רעיון ״האיפוס הגדול״ שלו? מדוע שוואב מנסה לקדם תפיסה כלכלית לפיה לאדם הפרטי כמעט שלא תהיה בעלות פרטית על מקרקעין ומטלטלין? מה יקרה כאשר נפסיק להשתמש בכסף מזומן? מדוע הוא מחזיק בדעה לפיה, ריבוי אוכלוסיה בעולם היא בעיה? וברובד הפוליטי – מה הסיבות שלו לקדם רעיון של ממשלה אחת-צבא אחד-מטבע אחד עולמי? מה יש לו נגד הדמוקרטיה? חובה להכיר!

האם שוואב מעוניין להחליף שלטון דמוקרטי בדיקטטורי?

שוואב הגה כמה רעיונות לשינוי הכלכלה והסדר העולמי, וביניהם "המהפכה התעשייתית הרביעית" ו"האיפוס הגדול". בהתאם לחזון תוכניות אלה, פועל שוואב לביטול שיטת הממשל הדמוקרטית המחולקת למדינות ויצירת גוף ריכוזי אחיד. בראיונות הרבים עמו ובנאומיו הוא נוהג לדבר על הצורך "לשנות את העולם", ומתייחס לכוחות שיכולים לעשות זאת כ"אנחנו" (חברי הפורום הכלכלי העולמי).

למה חשוב להכיר את שוואב ורעיונותיו? ואיך זה קשור אלינו באשדוד?

שוואב הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם. הרעיונות שלו, צפויים להשפיע על כולנו במדינת ישראל ובעיר אשדוד בפרט ולכן חשוב מאוד להכיר אותו, לתהות על קנקנו ורצונו האמיתי להשפיע.

ביוגרפיה

שוואב נולד ב-1938 ברוונסבורג, גרמניה הנאצית. הוא אזרח גרמניה, אף על פי שיש לו שלושה סבים שווייצרים ושני אחים שווייצרים. הוריו, אויג'ן וילהלם שוואב ואריקה לבית אפפרכט, היגרו משווייץ לגרמניה בתקופת הרייך השלישי, כדי שאביו יקבל את תפקיד המנהל בחברת Escher Wyss AG. בתקופת מלחמת העולם השנייה, עבד המפעל בשירות המפלגה הנאצית. הדעות חלוקות באשר למידת המעורבות של המפעל ובעליו. את הונו הראשוני צבר קלאוס מעסקי משפחתו, כאשר ירש את מפעלו של אביו.

בשנת 2004, קיבל שוואב מאוניברסיטת תל אביב את פרס דן דוד, על סך כמיליון שקלים, בעבור "תרומתו לקידום הדיאלוג הבינלאומי".

בשנת 2020, כמספר חודשים לאחר תחילתה של מגפת הקורונה, פרסם שוואב, בשיתוף אדם נוסף בשם ת'יירי מלרט, ספר בשם 'קוביד-19: האיפוס הגדול' (COVID-19: The Great Reset), אשר מקדם את חזון האיפוס הגדול של הארגון. הכותר הפך במהרה לרב-מכר בינלאומי. בספר זה, כתב קלאוס על הצורך "להשתמש בפנדמיית קוביד-19 כהזדמנות יוצאת דופן לדמיין ולעצב מחדש את העולם כולו". הספר כולל קריאה לכינון סדר עולמי חדש, שיקודם באמצעות "איפוס של כלכלות העולם וקידום המהפיכה התעשייתית הרביעית". קלאוס מכנה בספרו את השיטה הכלכלית השלטת שהוא מקווה ליצור: "קפיטליזם של בעלי אינטרסים" (Stakeholder Capitalism). במסגרת שיטה כלכלית זו, תופחת באופן משמעותי הבעלות הפרטית על רכוש – מקרקעין ומיטלטלין כאחד, ואילו ממשלות, ובמיוחד בסופו של דבר ממשלה עולמית, יהיו מעורבות הרבה יותר בסיפוק צורכיהם החומריים של האזרחים. תאגידים פרטיים יהיו מעורבים הרבה יותר בחיי האזרחים, וימלאו חלק ניכר מתפקידיהן המסורתיים של ממשלות. היבטים נוספים בתוכנית הם הפסקת השימוש בכסף מזומן ומעבר מלא למטבעות דיגיטליים, והחלת הכנסה בסיסית לכל. לאחר פרסום הספר, קלאוס המשיך את קריאותיו לכינון "ממשלה עולמית אחת", ואף ארגן כנס בנושא, וקידם במרץ את התוכנית שבספר באמצעות ארגונו. בה-בעת, הפורום הכלכלי העולמי פרסם במשך כמה חודשים מודעות אידאולוגיות באתר יוטיוב ובשלטי חוצות במדינות מסוימות, ובהן סלוגנים כגון: "לא יהיה בבעלותכם דבר, ואתם תהיו מאושרים". תוך זמן קצר מעת פרסום ספר זה, נכתבו מספר ספרים בידי מחברים אחרים באופן מכוון כדי להעביר ביקורת על קלאוס, ארגונו וספרו, והפכו אף הם לרבי מכר.

בספרו, קוביד-19: האיפוס הגדול, שוואב מתייחס לאחד מאתגרי האנושות בדורו כצמיחתן המהירה של אוכלוסיות אנושיות; דהיינו, הריבוי הטבעי הגבוה של המין האנושי על פני כדור הארץ בכמה מאות השנים האחרונות, ובפרט במאה ה-20. חברים רבים בפורום הכלכלי העולמי, דוגמת יובל נוח הררי, מחזיקים אף הם בדעה כי גידולן המתמיד של אוכלוסיות אנושיות הוא "בעיה". במהלך המאה ה-21, הפורום עצמו פרסם מספר רב של מאמרים סטטיסטיים בנושא גידול וקיטון אוכלוסיות ברחבי העולם. אחד המאמרים הללו, שנכתב בשנת 2021 על ידי מנהל בכיר בפורום, גורס כי קיטון אוכלוסיית בני האדם בעולם הוא "דבר טוב שיועיל לאקלים, אף אם המחיר הכלכלי יהיה כבד", וחוזה כי "כבר בקרוב, האנושות תהיה קטנה וזקנה הרבה יותר מאשר היום". ג'יין גודול, פרימטולוגית מפורסמת וחברה בפורום, התבטאה אף היא באחד מאירועי הארגון, באומרה כי "חלק גדול מהבעיות עמן האנושות מתמודדת לא היו קיימות, אם גודל אוכלוסיית בני האדם כיום היה שווה ערך לזה שלפני כ-500 שנה"– דעה שהביעה גם באירועים נוספים. תפיסת עולם זו, המקדמת קיטון בכמותם של בני האדם על הפלנטה, הביאה לביקורת כלפי הפורום מגורמים שונים ומגוונים, וחלקם אף הגדילו להאשים כי הפורום מקדם את הקטנת האוכלוסייה האנושית באופן מכוון. היזם המפורסם אילון מאסק יצא אף הוא חוצץ כנגד עמדות אלה, באומרו כי "גידול אוכלוסייה נמוך הוא איום ממשי על האנושות", ו"כדור הארץ יכול להכיל עוד פי כמה יותר בני אדם מאשר כיום".

בנאומיו, ראיונותיו וכתביו, שוואב מדגיש רבות נושאים כמו הצורך בחיסונים (במיוחד ל-קוביד-19), גלובליזציה, המאבק בשינוי האקלים, והמאבק בעוני ורעב ברחבי העולם. אחת מן האג'נדות שהוא מקדם באופן אישי, היא תוכנית האו"ם לשנת 2030.

ברובד הפוליטי, שוואב מאמין כי עידנן של מדינות וממשלות מסורתיות מגיע לקיצו, ויש לקדם ממשלה עולמית במסגרת התהליך אותו הוא עצמו יזם (בחלקו), ואשר הוא מכנה "המהפיכה התעשייתית הרביעית". את הגישה הפוליטית החדשה הוא מכנה גם בשם "משילות 4.0". בו-בעת, היה מעורב רבות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, במיוחד בשנת ה-90 של המאה הקודמת. לגישתו, המפתח לשיפור מצב העולם הוא שמירה על נייטרליות פוליטית מצד ארגונו בעת סיוע לניהול סכסוכים. את מכלול השינויים הפוליטיים בהם הוא חפץ, שוואב מציע לקדם במהלך בינלאומי מאוחד ואדיר ממדים, המכונה האיפוס הגדול.

ברובד הכלכלי, שוואב מקדם שיטה המכונה 'קפיטליזם של בעלי עניין', אשר שמה הדגש על אחריותם וכוחם של תאגידים גדולים, כגורמים שצריכים להחליף את כוחן הכלכלי המסורתי של ממשלות ומדינות. את הקפיטליזם של בעלי העניין, שוואב רואה גם כתחליף ל-נאו-ליברליזם.

שוואב תומך נלהב של יישום טכנולוגיות חדישות בחיי היום-יום, כגון ה-מטאברס, ורואה את חדירתן לחיי הפרט והחברה כבלתי-נמנעים.

על אף היותו עומד בראש ארגון המאגד אלפי חברות מסחריות בשווקים קפיטליסטיים, שוואב מציג במשרדו פסל של ולדימיר לנין, מנהיג קומוניסטי מפורסם מן המאה ה-20. יש המשווים את תפיסתו של קלאוס בנוגע ל-'קפיטליזם של בעלי עניין', לתפיסות השלטונית של דמויות כגון לנין ו-מאו דזה-דונג.

הפורום הכלכלי העולמי

בשנת 1971 ייסד שוואב את פורום הניהול האירופי, ששמו שונה ל"הפורום הכלכלי העולמי" (WEF) בשנת 1987. שוואב דגל ב"תפיסת ריבוי המשתתפים" מאז הקמת ה-WEF. בו-בעת, התקנות הפנימיות של הפורום קובעות כי "קלאוס שוואב או לכל הפחות אחד מבני משפחתו הקרובים, חייב להיות בחבר הנאמנים של הארגון"^.

בשנת 2017 במהלך כנס, קלאוס שוואב התבטא בנוגע לתוכנית המנהיגים הצעירים של הפורום הכלכלי העולמי. הוא סיפר בגאווה כי ראשי מדינות רבים הם בוגרי התוכנית בעבר ובהווה, כולל ולדימיר פוטין, אנגלה מרקל, ג'סטין טרודו, ועוד, כמו גם מאות חברי פרלמנטים ברחבי העולם, כולל "לפחות מחצית הפרלמנט הקנדי". זאת בעודו מספר למראיין כי "הם (הארגון) חודרים אל תוך הפרלמנטים". אמירות אלה עוררו ביקורת.

בישראל ישנם מספר 'מנהיגים צעירים של הפורום הכלכלי העולמי' שהוכשרו לתפקידם זה בקורסים ייעודיים. ביניהם: סתיו שפיר, ר'דיר מריח ולוסי אהריש. גם ראש הממשלה ה-10 אהוד ברק וראש הממשלה ה-14 יאיר לפיד הם חברי הפורום, כמו גם בנימין נתניהו, אף שאינם מוצהרים כבוגרי תוכנית המנהיגות שלו. ראש הממשלה ה-13 נפתלי בנט, השתתף ונאם באירועי הפורום מספר פעמים גם בנימין נתניהו נאם באירועי הפורום.

יחסיו עם מדינת ישראל

קלאוס שוואב היה מעורב ישירות בתהליך המשא-ומתן של ישראל עם הפלסטינים, במהלך הסכמי אוסלו. מעורבות זו לא דווחה בהרחבה בכלי התקשורת הישראליים באותה התקופה. שוואב נפגש מספר רב של פעמים עם שמעון פרס ויאסר ערפאת, אותם הכיר באופן אישי, לשם קידום ההסכמים הללו, וזאת במסגרת תפקידו הרשמי כראש הפורום הכלכלי העולמי. הפורום ממשיך להיות מעורב בענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני גם בימינו.

בשנת 2005, הפורום הכלכלי העולמי בחר בהתאחדות התעשיינים, אחד הארגונים המשפיעים ביותר במדינת ישראל, לאסוף עבורו מידע מקומי לשם כתיבת הדו"ח השנתי של מדד התחרותיות העולמי. באותה שנה נאם שוואב בוועידת ישראל לעסקים.

נשיא המדינה וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס, היה בחייו חבר הפורום, וקיים חברות אישית עם שוואב מספר עשורים. קלאוס אף מונה מאוחר יותר לחבר הנאמנים של מרכז פרס לשלום. ב-24 בינואר 2014, שוואב העניק לפרס את אות "רוח דאבוס", על תרומתו לפורום לאורך השנים.

ישנם גם מספר ישראלים הבכירים בתחומיהם אשר עובדים ישירות עבור הפורום הכלכלי העולמי, וביניהם ניתן למנות את יובל נוח הררי (סופר והיסטוריון טראנס-הומאניסט מפורסם) וד"ר מאיה בן-דרור (מומחית לתחבורה חשמלית ולשעבר בכירה בבטר פלייס).

מספר רב של תאגידים ישראליים חברים בפורום הכלכלי העולמי, וביניהם בנק הפועלים, בנק לאומי, טבע, וויקס.קום, פאפאיה גלובל, אינוויז טכנולוגיות ואלף פארמס.

הפורום הכלכלי העולמי מקיים יחסים שיתוף פעולה עסקי וחברתי עם רשות החדשנות של ממשלת ישראל. מדינת ישראל חברה ב'רשת המהפיכה התעשייתית הרביעית' של הפורום (C4IR), ורשות החדשנות היא המשרד המפקח על קשר זה. החיבור האמור כרוך גם בשיתופי פעולה טכנולוגיים בהווה ובעתיד. בשנת 2019, עלות השתתפות מדינת ישראל ברשת המהפיכה התעשייתית הרביעית הוערכה בכשישה מיליון ש"ח לשנה, שחלק ניכר מהם שולמו כ'דמי חבר' לפורום הכלכלי העולמי.

רעיון השתלטות קואליציה עולמית על מוסדות דמוקרטיים

שוואב כמוציא לאור של דו"ח "העיצוב העולמי מחדש" של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2010, מניח שעולם גלובלי מנוהל בצורה הטובה ביותר על ידי קואליציה שנבחרה בעצמה של תאגידים רב לאומיים, ממשלות (כולל בעידוד האו"ם), וארגוני חברה אזרחית נבחרים. הוא טוען שממשלות אינן עוד "השחקנים הדומיננטיים ביותר על הבמה העולמית" וכי "הגיע הזמן לפרדיגמת בעלי עניין חדשה של ממשל בינלאומי". החזון של ה-WEF כולל או"ם "ציבורי-פרטי", שבו סוכנויות מיוחדות מסוימות יפעלו תחת מערכות ממשל משותפות של מדינה ולא מדינה.

לפי המכון הטרנס-לאומי (TNI), הפורום מתכנן להחליף מודל דמוקרטי מוכר במודל שבו קבוצה נבחרת של "בעלי עניין" מקבלת החלטות בשם העם. צוות החשיבה מסכם שאנו נכנסים יותר ויותר לעולם שבו התכנסויות כמו הכינוס בדאבוס הן "הפיכה גלובלית שקטה" כדי לתפוס את הממשל.

על שיתופי הפעולה של הפורום עם מדינת ישראל הועברה גם ביקורת מגורמים שונים. יש המאמינים כי מטרתו האמיתית של הפורום היא לספח לעצמו סמכויות על-מדינתיות, אשר יאפשרו לו להתוות למדינת ישראל כיווני פעולה ועשייה אשר אינם בהכרח כרצון בוחריה.

האיפוס הגדול והמהפיכה התעשייתית הרביעית

אחד מרעיונותיו המקוריים של שוואב, הוא המהפכה התעשייתית הרביעית והוא רואה ב"שיפור אנושי" מניע למהפכה זו. בכך שימשו אותו ג'ק מא ואריק שמידט, במיוחד דבריו של שמידט על כך ש"הטכנולוגיות של המהפכה התעשייתית הרביעית הן יוצאות דופן. מנהיגות צריכה להיות יוצאת דופן באותה מידה כדי לנהל את המורכבות של שינוי מערכתי". ואכן נתוני WEF צופים כי "עד 2025 נראה: שימוש מסחרי בננו-חומרים החזקים פי 200 מפלדה ופי מיליון דק יותר משיער אדם; השתלה ראשונה של כבד מודפס בתלת-ממד; ו-10% מכלל המכוניות בכבישי ארצות הברית ללא נהג."

בינואר 2017 כתב סטיבן פול בגרדיאן ביקורת על כל רעיון "המהפכה התעשייתית הרביעית" על פי שוואב, פול הצביע על כך ש"האינטרנט של הדברים" כנראה יהיה בר פריצה ומסוכן. הוא גם מתח ביקורת על שוואב על כך שהראה כי טכנולוגיות עתידיות עשויות לשמש לטוב או לרע, אך לא נקט עמדה בנושאים, אלא הציע רק המלצות מדיניות מעורפלות.

האידאולוגיה המרכזית של המהפכה התעשייתית הרביעית, הטרנס-הומניזם, משכה מבקרי ביואתיקה,רעיון "האיפוס הגדול" של שוואב ספג ביקורות רבות, חלקם מתייחסים לנושא מנקודת מבט מקראית.

בקרב פוליטיקאים ברחבי העולם, הרבו בשנים 2020–2022 להזכיר מונחים שמופיעים גם בספרו של קלאוס, כגון "Great Reset" (איפוס גדול) ו-"Build Back Better" (לבנות מחדש טוב יותר). אך בקרב הציבור הרחב, היו מי שמתחו ביקורת על הספר, והעלו חשדות באשר למניעיו של קלאוס, והארגון שהוא עומד בראשו. יש מי שכינו את חזונו של קלאוס 'דת גלובליסטית', ואותו "איש מסוכן". המגזין אפוק טיימס פרסם כמה כתבות ביקורת נגד תוכנית זו, שתיארו אותה כהרסנית ומסוכנת. שחקן הקולנוע והפעיל החברתי ראסל בראנד הקדיש כמה עשרות סרטונים בערוץ היוטיוב שלו לביקורת על האיפוס הגדול וקלאוס שוואב, בהאשימם "כגורמים נזק גדול לחברה האנושית ומובילים בני אדם לשיעבוד". סרטונים אלה של בראנד זכו לעשרות מיליוני צפיות. ביקורות כלפי התוכנית רבו בשנים 2019–2022 במיוחד באתר יוטיוב, ובנוסף לבראנד התבטאו כנגדה בחריפות אנשים כגון רקס ואן שלייקוויק (שופט בית משפט עליון לשעבר בדרום אפריקה), דאגלאס קרוגר (מרצה מפורסם ומחברם של מספר רבי מכר), ועוד. הסופר מתיאס דסמט, בספרו רב המכר 'הפסיכולוגיה של הטוטאליטאריות' (The Psychology of Totalitarianism), כתב על האיפוס הגדול כניסיון להשליט משטר רודני בינלאומי מסוכן. פיטר ס. גודמן, בספרו רב המכר 'איש דאבוס: כיצד המיליארדרים טרפו את העולם', מציג את קלאוס וארגונו כגורמים עוינים אשר מבצעים השתלטות עוינת על הכלכלה העולמית, מטעם העשירים ביותר וכנגד כל שאר האוכלוסייה. לעומת זאת, ההיסטוריון והסופר הישראלי יובל נח הררי, שעובד בשכר כיועץ עבור הפורום הכלכלי העולמי, נואם לעיתים קרובות באירועי הארגון, ומצדד בעמדותיו ורעיונות של קלאוס, שאת חלקם הציג בעבר בספרו משנת 2015, ההיסטוריה של המחר. קלאוס עצמו, כמי שמודע לביקורת כלפי הצעדים שינקוט ארגונו, התבטא מספר פעמים באומרו כי "עלינו להתכונן לעולם כועס יותר".

מקור: ויקיפדיה.

תמונה ראשית מתוך ויקיפדיה. בהתאם לסעיף 27א לחוק ז״י .