ח״כ יעקב טסלר נמצא בלב פרשה סבוכה, לפיה אביו חשוד באונס תלמיד שלמד בישיבה שלו ואילו כלפי ח״כ טסלר נטען, כי לכאורה ארגן את הסכם השתקת התלמיד תמורת 100,000 ש״ח שעל פי החשד נמסרו לתלמיד כ״דמי שתיקה״. כל אלו לא הפריעו כהוא זה לראש העיר יחיאל לסרי לקבל את טסלר בזרועות פתוחות, בחיבוקים ונשיקות ובכבוד השמור למלכים. מה הסיבה של ראש העיר להתעלם מהפרשה ולכבד את טסלר? | אשדוד היום
התנועה לאיכות השלטון פנתה לפני כשבועיים בפניה דחופה לפרקליט המדינה להורות על חקירת סגן השר ח"כ יעקב טסלר, תושב העיר אשדוד וחבר מועצת העיר לשעבר, שנטען כלפיו, כי אירגן את הסכם השתקתו של תלמיד, שאביו חשוד כי אנס אותו ושילם לנפגע 100 אלף ₪. "גרירת הרגליים בפרשה המזעזעת בה מעורב סגן שר אינה מתקבלת על הדעת. האינטרס הציבורי מחייב בירור החשדות במהירות האפשרית", נכתב ע״י התנועה לאיכות השלטון.
נראה, כי חשדות קשות אלה לא הפריעו כלל ועיקר לראש העיר יחיאל לסרי לכבד בכבוד מלכים את ח״כ טסלר, כולל חיבוקים ונשיקות. דינה בר אולפן- סמנכ״לית העירייה שהנחתה את הערב, אף ציינה לטובה את ח״כ טסלר ש״כיבד אותנו בנוכחותו״, לדבריה.
ידוע, כי ראש העיר יחיאל לסרי נוהג לשמור על עצמו מפני אנשים אשר חלילה דבק בהם או בהתנהלותם רבב, או אפילו חשודים בכך. הפעם, החליט יחיאל לסרי לחרוג ממנהגו זה ולהיפך, אפילו חיבק, נישק והעריך את ח״כ טסלר בכבוד גדול באופן מיוחד. לא זו אף זו אלא שראש העיר, שדאג למדר חלק מהבכירים בעיר מטקס כינון מועצת העיר, החליט באותה הנשימה לדאוג לח״כ טסלר למקום מכובד בשורה הראשונה של האולם, ביחד עם כל המכובדים הבכירים ביותר. מה הסיבה לכך?
חה״כ הרב יעקב טסלר כיהן בעברו כחבר מועצת העיר אשדוד. בבחירות האלו לראשות העיר, רבים טוענים, כי למעשה, הוא אדריכל הניצחון של יחיאל לסרי במירוץ ויום יבוא ונרחיב על כך את היריעה.
הפרקליטות מונעת חקירה תחת אזהרה כנגד סגן שר התרבות ח"כ יעקב טסלר שחשוד, כי היה מעורב בהסכם להשתקת תלמיד ישיבה שנטען, כי קיים החשד שנאנס ע"י אביו של טסלר כשהיה ראש הישיבה- תמורת מאה אלף ש"ח. המשטרה המליצה להעמיד לדין את האב אבל מחכה לאישור לחקור את ח"כ טסלר על שיבוש הליכי משפט.
בשורה הראשונה בטקס כינון המועצה- בתמונה מימין: ח״כ יעקב טסלר, הרב שיינין, מנכ״ל העירייה אילן בן עדי, הרב וינגרטן, ממ״ק רה״ע גבי כנפו, ראש העיר יחיאל לסרי, רה״ע לשעבר אריה אזולאי, סגן רה״ע אלי נכט.
ציוץ של העיתונאי ג׳וש בריינר:
