אשדוד עיר של תיירות או טילים?

מלחמת ״חרבות ברזל״ חשפה את ראש העיר, העירייה ובכיריה במערומיהם, כאשר העיר אשדוד התגלתה ללא מיגון במוסדות החינוך או במרכזונים או בשדרות ראשיות של העיר. בשורה התחתונה: תושבי העיר אשדוד שילמו במשך שנים את המס המיוחד בדמות ״אגרת שמירה״ שכנראה יותר מכל, שמרה על קופת העירייה שתפחה ולא על מיגון התושבים

אשדוד עיר של תיירות או עיר של טילים?

בחמש עשרה השנים האחרונות, העיר אשדוד חוותה מטחי רקטות חוזרים, בכל סבב לחימה וביתר שאת במלחמה הנוכחית. במשך שנים, גורמים כמו: פיקוד העורף ומשרד הבטחון, ערכו רכישה מרוכזת של מיגוניות וחילקו אותן בערים השונות אשר היה ידוע שהן מטווחות ואשדוד ביניהן.

ראש העיר ובכירי עיריית אשדוד לאורך השנים עמדו על כך, שאשדוד היא ״עיר של תיירות ולא עיר של טילים״ ולכן המיגוניות הללו, שנרכשו על ידי פיקוד העורף, חולקו בערים אחרות ואילו באשדוד לא הוצבו. למעשה, ראש העיר, לכאורה, הנחיל קונספציה, לפיה המיגוניות עלולות לכער את העיר ולכן עדיף בלעדיהן.

המחדל השערורייתי הוביל את העיר אשדוד, השישית בגודלה בארץ, עם כרבע מיליון תושבים, לפערי מיגון משמעותיים, כולל במוסדות חינוך, בגני הילדים, גנים ציבוריים, רחובות ראשיים, מרכזונים וכמעט בכל מקום בעיר. פערי המיגון הללו ניכרים בכל פינה בעיר, מפחיתים משמעותית מתחושת הבטחון של כל תושב וחשוב מזה, לא מאפשרים לציבור לחזור לשגרה.

ראש העיר עומד דום לדרישה של חברו ג׳קי בן זקן להציב מיגוניות באצטדיון

מתחילת המלחמה, ראש העיר טרח לספר לציבור מדוע אין צורך להביא מיגוניות, משום שהוא הבין שלא משנה מה הוא יביא בטווח הזמן הקצר, זה ממש לא יספיק על מנת למגן את כל העיר. ישנם בתי ספר וגני ילדים ללא מיגון כלל אבל ראש העיר העביר מסר בעייתי לחלוטין והחליט להציב 6(!) מיגוניות באצטדיון על מנת שהמשחק יוכל להתקיים אתמול בערב. ילדים יושבים בבית במשך 60 יום לסירוגין, אבל המסר שראש העיר בוחר להציג הוא שקיומו של משחק כדורגל הוא חשוב יותר מההגעה שלהם למוסדות החינוך. הכל ,כמובן, בהתאם לבקשתו או לדרישתו של חברו הטוב של ראש העיר, ג׳קי בן זקן.

אם כך, קשה לנו להבין מה מנסה ראש העיר להגיד- האם אשדוד היא עיר של תיירות? או שמא עיר של טילים? האם הצבת מיגוניות באצטדיון חשובה יותר מהצבתן במוסדות החינוך?

חברי מועצת העיר אשדוד כולם שומרים על שתיקה, חלקם שתיקה רועמת וחלקם מעדיפים לא לדבר על חברו של לסרי, בן זקן. וסיבותיהם עמם.