שקט.יורים

שקט.יורים. המלחמה בעזה, הגבול הצפוני המתחמם ואירועי השבעה באוקטובר, השתיקו את הגזרה הפוליטית המקומית כמעט לחלוטין. האומנם פועלים המתמודדים לראשות העיר בחכמה, בעודם מותירים את הזירה לכבוד ראש העיר? | אשדוד היום

מקור הביטוי "שקט. יורים" הוא בכותרת של טור דעה שפורסם בידיעות אחרונות עם היציאה למלחמת לבנון הראשונה, שכתב עמירם ניר. הטור הבהיר שאין מקום לביקורת על היציאה למלחמה. ושכולם – הימין והשמאל – עכשיו מאוחדים בתמיכה בה.

בהשאלה, השתמשנו בביטוי ״שקט.יורים״ לזירה הפוליטית המקומית. המלחמה פרצה כמעט ערב הבחירות לראשות העיר, כאשר במירוץ הגיע לשיאו והיה ברור לחלוטין, כי ראש העיר מסיים את תפקידו או לכל היותר, עולה לסיבוב שני ושם עתידו הפוליטי לוט בערפל. למעשה, מאז נדחו הבחירות, הפוליטיקאים ממעטים להביע את עמדותיהם בנוגע לנושאים עירוניים בוערים, אולי בגלל ששום דבר כבר לא באמת בוער באותה עוצמה של השישה באוקטובר. המלחמה בעזה, החטופים, האזעקות בעיר, המחסור במיגוניות, הילדים שאינם לומדים באופן סדיר במערכות החינוך וסכנת הקיום הקיימת בכל אזרח במדינה החל מהשבעה באוקטובר, הסירו מעל סדר היום את הנושאים שעד לפני השבעה באוקטובר, עוד בערו.

מחדל אי הקמת הקאנטרי– בעיר של כרבע מיליון תושבים, שכבר התעייפו מלזעוק בנושא הזה, לא קיימת בריכת שחיה אחת לרפואה, ראוייה וחדשה. מיליוני שקלים מכספי ציבור הושלכו לבריכת הקאנטרי ברובע י״ג ועדיין, קאנטרי-אין.

מערכת החינוך המקרטעת – מערכת החינוך באשדוד מדשדשת ובעיקר משכפלת את עצמה. במקום לייסד בתי ספר עם ייחוד או שיטות לימוד שונות, כל המקיפים בעיר הם פחות או יותר מתנהלים באותו אופן. חינוך מונטסורי? אנתרופוסופי? דמוקרטי חלילה? אלה הן רק סיסמאות שיישארו באוויר משום שראש העיר לא מאמין בשיטות הללו ומשכך, השיטות האלה לא יוכנסו למערכת החינוך.

פרויקט רי-ווי והרס הכבישים- הפרויקט השנוי במחלוקת, שמבקר המדינה טען שהביצוע שלו הינו מהכושלים שבחן, ממשיך בעיר ולא בהכרח לטובת התושבים. ביטול פניות שמאלה, ריבוי תאונות דרכים ועוד תוצרי לוואי כדוגמת: הפחתת תקן חניה לפרויקטים חדשים בסביבת הרי-ווי משום שיש באיזור ״נתיב תחבורה ציבורי״. בפועל, הנתיב הזה לא באמת שיפר את התחבורה הציבורית בעיר ובמקומות מסוימים אף הזיק.

לשכת רה״ע סגורה – מזה 15 שנה.

קדנציית ההדמיות – יותר הדמיות, הרבה פחות עשייה בשטח.

הפיצול בין אגודה לש״ס– לראשונה בעיר, ככל הנראה, הפיצול בין אגודת ישראל לש״ס יישמר גם בבחירות הקרובות (בסוף ינואר או סוף פברואר). הפיצול הזה מוביל לסיבוב שני בבחירות ומשום כך, הסיכויים של רה״ע להישאר בתפקידו, הולכים ופוחתים.

היחס המשפיל לש״ס עם 6 מנדטים – ש״ס היא המפלגה הגדולה ביותר מבועת העיר. בקדנציה הנוכחית, ראש העיר הקפיד להתעלם ממנהיגיה, ניסה לפצל ולפלג, ללא הצלחה יתרה. התוצאה של היחס המשפיל של לסרי לש״ס היא התקוממות של יו״ר ש״ס אריה דרעי והחלטה להריץ את המועמד שלו באשדוד- ממ״ק רה״ע אבי אמסלם.

עיר מטווחת 15 שנה- ללא מיגוניות, ללא תכנית אופרטיבית ללימודים בזמן מלחמה- במשך שנים רבות, רה״ע הקפיד להחזיק את דגל הבטחון בידיו והכריז מעל כל במה, כי אשדוד היא בטוחה לתושביה. החל מהשבעה באוקטובר, הסטנדרט השתנה לחלוטין והציבור רוצה שגרה ורוצה לראות במו עיניו מיגוניות ופתרונות מיגון במקומות מרכזיים בעיר ובמוסדות החינוך בפרט. עד כה, העירייה לא הציבה מיגוניות ואלמלא הלחץ הציבורי העצום והסמיכות לבחירות, כנראה שגם ניסיון להביא מיגוניות לא היה. לאחרונה, העירייה אישרה תקציב לרכישת מיגוניות (שגם עליו יש השגות, בעיקר על מחירים הנראים מופקעים ביחס לעלות האמיתית של מיגוניות).

2 כניסות ויציאות מהעיר בלבד– פקקי תנועה ענקיים בכניסות והיציאות מהעיר ואליה הפכו לדבר שבשגרה. העיר גדלה אבל נראה, כי ראש העיר העדיף לעסוק בנושאים אחרים, כמו פרויקט רי-ווי על פני טיפול בכניסות ויציאות נוספות מעיר הנמל. בשורה התחתונה: העיר פקוקה, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להכנס אליה או לצאת ממנה בנוחות בשעות העומס.האם אפשר היה לעשות יותר? חד משמעית כן. הציבור זוכר.

אוניברסיטה בעיר? לא!– ראש העיר אמר חד משמעית, כי אין בכוונתו לפתוח אוניברסיטה בעיר. זאת כתשובה לשאילתא שהגיש חבר המועצה עו״ד אופיר לסרי, שביקש לדעת מה הסיבות לאי פתיחת אוניברסיטה. 

פתיחת מקומות תעסוקה בתחום ההיי-טק? לא! – ידוע, כי בעיר אשדוד, במשך חמש עשרה שנה, לא נעשו פעולות המקלות על מפעלי היי-טק להיפתח בעיר. לא רק שלא נעשו פעולות מספקות להכנסת יזמי היי-טק לעיר, אלא שיש מיזמים שנפתחו בעיר ונסגרו עקב ביורוקרטיות בעירייה ותשלומי ארנונה גבוהים הרבה יותר ממרכז הארץ.

חבר המועצה לשעבר יהודה פרנקל, שהיה אמון על החינוך וההיי-טק בעיר בקדנציה האחרונה, היטיב להסביר לנו את הנושא, באלו המילים:

"הממשלה מעודדת את הבנקים לצאת מתל-אביב. הארנונה שלנו היא 700 ש"ח למ"ר, בערים אחרות זה 400 ש"ח. כדי שנוכל לחזר אחריהם, אנו לא יכולים להסביר מדוע הם צריכים לשלם פי 2 ארנונה. 700 ש"ח זה מספר מטורף למ"ר. עד היום זה לא הכניס אגורה לעיריית אשדוד".

סוף דבר

המדינה בוערת. המלחמה בעזה, הצפון המתחמם, אזעקות, מערכת חינוך סגורה למחצה והפחד הקיומי- מכריעים את הציבור ,שמעדיף לעסוק בכל הנושאים האלו ולא בנושאים הבוערים בעיר. מן הראוי היה, שקברניטי העיר, שקיבלו עוד מספר חודשים בתפקידם, יפעלו לקידום העיר ולשיפור הדרוש בה. נראה, כי מה שלא תוקן במשך 15 שנה, כבר לא יזכה לשום יחס הולם ודרגה חלק מקברניטי העיר פינו לעצמם זמן לחשבונות אישיים וקטנוניים, המעידים בעיקר על מי שהם. ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי אומנם קיבל מאיתנו הערכה גבוהה על תפקודו במלחמה, במהלכה זכה הציבור לראות אותו יותר מכל תקופת כהונתו , אך השאלה הגדולה היא: מה יהיה הלאה, בעתיד לבוא? נראה, כי ראש העיר נטל על עצמו את ניהול המלחמה ולשם שינוי, צמצם את סמכויות האנשים שעטפו אותו במעין חיבוק דב מזיק (שגם הוא יודע שכך). האם ניהול המלחמה יציל את ראש העיר פוליטית? הכל תלוי בחיבורים, אם וכאשר יהיו כאלה. כרגע, אין.

נמשיך לעקוב ולעדכנכם!