אילן בן עדי לא פראייר- נחשף מכתב התלונה המלא שהגיש כנגד השופט כהן| פוליטיקה אשדוד היום

בן עדי נ׳ השופט יוחנן כהן: פסק הדין בעניינם של המצילים אושרי סוויסה ודודי מדינה הותירו כתם על התנהלותו של מנכ״ל העירייה אילן בן עדי, שלא נשאר חיייב והגיש תלונה כנגד השופט יוחנן כהן בטענה, כי העתיק, לכאורה, חלקים מהותיים בסיכומי התביעה- פוליטיקה אשדוד היום

אילן בן עדי, מנכ״ל העירייה, הוא הכל חוץ מפראייר. כפי שפורסם באשדוד היום, שני פסקי דין בבית הדין לעבודה בעניין המצילים אושרי סויסה ודודי מדינה, גרמו לבן עדי לעבוד שעות נוספות במחשבה כיצד להקל את הביקורת הקשה שהושמעה כלפי בן עדי על ידי השופט כהן, ולו במעט. פסקי הדין הללו הרעישו את בניין העירייה וכידוע, בן עדי מעדיף יציבות במעמדו על פני כל רעידת אדמה. הכל היה עניין של זמן עד אשר נקרתה בדרכו של בן עדי הזדמנות פז, אותה הוא העדיף לנצל במלוא מובן המילה. מי שחושב על עצמו שהוא חרוץ או יסודי, יחוויר מיד אל מול העבודה הסזיפית שעשה בן עדי, כמו שרק הוא יודע, ביסודיות מופתית, בכתיבת מכתב התלונה על כבוד השופט כהן. מי היה מאמין לפני שנים ספורות, שניתן יהיה לכתוב ולפרסם מכתב תלונה על פסק דין של שופט, שנמסר כבר לפני שנים? המציאות הפוליטית כיום מראה, שאין יותר פרות קדושות וכולם, כולל כולם, נתונים לעינו הגדולה והפקוחה לרווחה של הציבור. אנו במערכת אשדוד היום , מעניקים מקום של כבוד לעובדה זו ומעודדים מחשבה ביקורתית כלפי כל אדם, בוודאי בתפקיד ציבורי. נפרט ונסביר.

בחודשים האחרונים מאז חשף העיתון "גלובס" את החשדות נגד השופט כהן, עמלו בעירייה על תגובה משפטית נאותה אך בשבוע האחרון התפטר השופט כהן מתפקידו לאחר שהוברר לו, כך על פי הפרסום בגלובס, כי הוא בסכנת הדחה. כלפי השופט כהן נטען, לכאורה, כי העתיק חלקים מפסקי הדין במספר מקרים שונים.

"השופט יוחנן כהן העתיק חלקים מהותיים מסיכומי התובעים, מבלי שהיה לכך תימוכין בראיות שהוצגו בפניו, תוך פגיעה בי. הריני להגיש עוד תלונה בעניינו". כך כותב מנכ"ל עיריית אשדוד אילן בן עדי לנציב תלונות הציבור של השופטים, השופט אורי שוהם, במכתב תלונה רשמי בעקבות הגילוי ולפיו השופט כהן העתיק קטעים נרחבים מתוך פסקי דין בלי לציין שמדובר בקטעים מועתקים.

בעירייה החליטו לא להסתפק בכך, ושלחו לשופט שוהם מכתב תלונה על השופט כהן. המנכ"ל בן עדי מתייחס במכתב לדיון שבו ישב השופט כהן שדן בעניינם של שני מצילים, עובדי עיריית אשדוד, אשר הגישו תביעות כנגד העירייה בטענה לאפליה תעסוקתית. על פי המכתב, הציג אחד מהם הקלטת סתר של בן עדי שבה הוא נשמע מבהיר בצורה ברורה על הנורמות שהוא מתכוון להחיל באגף החופים באשדוד, תוך הבהרה כי מי שלא יישר קו עם נורמות אלה – ישויך למחנה הלעומתי לעמדת העירייה.
על פי מכתב התלונה כתב בן עדי, כי השופט כהן בנה תזה שלמה על הקלטת והתעלם ממתן הסבר לדברים שאמר בן עדי, ותוך התעלמות מתשתית ראייתית ברורה, לכאורה, התומכת בעמדת העירייה. השופט ביסס על פי הקלטת שני פסקי דין, בהם העביר השופט ביקורת חמורה על המנכ"ל, תוך טענה של בן עדי כלפי השופט להתעלמות מוחלטת מהראיות שהוצגו בפניו.

"העתקות אלה מתוך סיכומיו של בא כוחו של אחד התובעים, שהשופט לא טרח בכלל לאמת את הבסיס העובדתי לעובדות הנטענות בעניין זה, נולדו מתוך כוונה תחילה, לבסס פסק דין, על בסיס תחושת בטן, שכיוון שלא היה לה תימוכין במציאות נדרשה לביסוס עובדתי ממקור שלא היה קיים", טוען בן עדי במכתבו, ומפרט את ההעתקות שנעשו לכאורה בפסק הדין של השופט כהן.

עוד טוען בן עדי במכתב: "התנהלותו של השופט כהן, בפרשת התובעים, הייתה התנהלות דורסנית, כאשר במסגרת התוצאה אליה כיוון, לא היסס השופט כהן לרמוס אותי, לצטט מתוך סיכומי התובעים טענות שלא הוכחו, ולהצמיד עדים מתיק אחד לתיק השני".

להלן חשיפה של מכתבו המלא של בן עדי:

לכבוד​​​

כבוד השופט אורי שוהם

נציב תלונות הציבור של השופטים 

משרד המשפטים

שלום רב,

הנדון: השופט יוחנן כהן – תלונה על התנהלות שאינה אתית

בהמשך לפרסומים בעיתונות על עריכת בירור בעניינו של השופט יוחנן כהן, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ועל כך שהשופט כהן העתיק לתוך פסקי דין, ללא בסיס עובדתי, חלקים מסיכומים של אחד הצדדים המתדיין לפניו, הריני להגיש תלונה נוספת בעניינו של השופט כהן כמפורט להלן: 

1. השופט כהן ישב בדין בעניינם של שני מצילים, עובדי עיריית אשדוד, אשר הגישו תביעות כנגד עיריית אשדוד, בטענה להפליה תעסוקתית.המדובר ב-​סע"ש  1099-09-17 אושרי סוויסה נגד עיריית אשדוד, להלן "פרשת סוויסה".​​סע"ש 1115-09-17  דוד מדינה נגד עיריית אשדוד, להלן "פרשת מדינה". 2. במסגרת ההליכים שנוהלו בעניינו של מר סוויסה , הציג מר סוויסה קלטת שהוקלטה בסתר, ובה התבטא הח"מ, המשמש כמנכ"ל עיריית אשדוד בצורה ברורה על הנורמות שהוא מתכוון להחיל באגף החופים באשדוד, תוך הבהרה כי מי שלא יישר קו עם נורמות אלה, ישויך למחנה הלעומתי לעמדת העירייה.  3. על בסיס הקלטה אשר עמדה בפני עצמה, תוך התעלמות ממתן הסבר הולם לדברים ע"י הח"מ, ותוך התעלמות מתשתית ראייתית ברורה התומכת בעמדת העירייה, ביסס השופט כהן שני פסקי דין, בהם העביר השופט ביקורת חמורה על הח"מ, תוך התעלמות מוחלטת מהראיות שהוצגו בפניו.העתק מפסק הדין בעניין סוויסה, מצ"ב מסומן 1.העתק מפסק הדין בעניין מדינה, מצ"ב מסומן 2.כמו כן מצ"ב המסמכים הבאים לעניין שני הליכים אלה:תצהיר העירייה בפרשת סוויסה, מצ"ב מסומן 3.תצהיר העירייה  בפרשת מדינה, מצ"ב מסומן 4.פרוטוקול הדיונים בעניין סוויסה ,מצ"ב מסומן 5.פרוטוקול הדיונים בעניין מדינה, מצ"ב מסומן 6.סיכומי הצדדים בפרשת סוויסה, מצ"ב מסומן 7.סיכומי הצדדים בפרשת מדינה, מצ"ב מסומן 8.צירופם של כל המסמכים הנ"ל הנו לצורך פריסת מלוא היריעה על התנהלות השופט כהן בהליכים אלה. התבטאות פוגענית ביחס למנכ"ל העירייה​  4. בסעיפים 64-71 לפסה"ד, תחת הדיון בשאלה אם שיקולי תקינה או שיקולים זרים הנחו את המערערת בהחלטה שלא להעניק למשיב קביעות כמציל דור ב', מוצא לנכון השופט, להעלות טענות ואמירות קשות כלפי מנכ"ל העירייה, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מעדותי, תוך התעלמות  מוחלטת ממעמדו הציבורי של מנכ"ל עירייה ותוך התעלמות מוחלטת מההסברים ומההקשרים שהובאו בפני בית הדין, ביחס לדברים שנשמעו בהקלטה. התחושה (הלא נוחה) עם קריאת פסה"ד ובשים לב לשגיאות המשפטיות הבולטות והזועקות העולות ממנו – כמפורט להלן, היא כי השופט ביקש לקבוע את קביעותיו בשל חוסר הנוחות שחש מתמלול ההקלטה שהובאה ועל בסיסה לקבוע את קביעותיו השונות.   5. במהלך חקירת הח"מ על תמלול זה, מסר הח"מ הסבר קוהרנטי, ברור וסדור למניעים והשיקולים שעמדו ברקע אמירות אלה, תוך שציינתיכי כשל בניסוחן וכי הן אינן ראויות ואולם הן נאמרו למטרה טובה וראויה. כך, במהלך החקירה הנגדית , ולשאלת בית הדין, הבהרתילמה היתה כוונתי באמירות אלה כלפי סוויסה. הבהרתי כי בעירייה קיימת מציאות לא פשוטה בעניינים של המצילים, העושים ככל העולה על רוחם, באופן העולה כדי סיכון חיי אדם. לשאלת בית הדין, הבהרתימהי החשיבות הקיימת בהענקת קביעות למצילי דור ב' ומה הסטנדרטים שהח"מ, כמנכ"ל העירייה, קבע – סטנדרטים בלתי מתפשרים, אשר יש בהם כדי לקבוע רמה גבוהה של בטיחות, של מקצועיות ומקצועות כנדרש וכמתחייב מעובדי ציבור המעניקים שירות חיוני ומציל חיים לציבור.  6. הח"מ הציג בפני בית הדין מהו המצב הקשה עימו הוא נדרש להתמודד בתחום עובדי ההצלה, תחום המביא עימו אירועי משמעת לא מעטים בהם נדרשת העירייה להתמודד ובכלל זה: שינה בסוכת המציל במהלך שעות העבודה, התעסקות רבה בסלולארי בעת משמרת, אירוח של מתרחצות בסוכת המציל במהלך שעות העבודה ועוד כהנה וכהנה התנהלויות אותם מבקשת העירייה להפסיק. אותם סטנדרטים בלתי מתפשרים שהכתיב הח"מ להתנהלות מצילי הים והתרבות הארגונית הראויה אותה ביקש להנחיל למצילי הים המועסקים בעירייה, זכו לתשבחות מצד ערכאה שיפוטית אחרת. כך, בהליך שהתנהל בעניינו של מציל ים אחר בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (תמ' 27/14)  במסגרתו הוגשה תובענה משמעית בהתייחס למספר רב של סעיפי אישום, קבע בית הדין למשמעת כי הוא מתרשם מצעדיהם של מנכ"ל העירייה ומנהל אגף החופים להטמעת השינויים באגף החופים. 7. כמו כן, בהסבר שניתן על ידו , תיאר הח"מ את הרקע להיכרות עם סוויסה ועל כך כי בעת שביקר בניחום אבלים את אימו של סוויסה, הוא התבקש על ידה לדאוג לסוויסה ולעתידו בעירייה. אימו של סוויסהציינה בפני הח"מ, כי היא אלמנה וסוויסה הינו בנה היחיד – בבת עינה. היא מבינה כי הוא נמצא במקום לא טוב, וכי היא מבקשת שהמנכ"ל יעזור לבנה לקבל קביעות כמציל ים. הי"מ, "הושיט את ידו" לאימו של סוויסה והבהיר לה כי יעשה הכל על מנת לעזור לבנה. כפועל יוצא, הזמין את סוויסה ואימו לשיחה – אותה שיחה שהוקלטה על ידי סוויסה– במהלכה ביקש לזעזע את סוויסה ולהבהיר לו כי הדרך בה הוא הולך והתנהלותו פוגעת בו ובעתידו בעירייה. הח"מ הבהיר כי הוא מודע לכך שהשיטה בה נקט והדברים שנאמרו על ידו, בנוכחות אימו של סוויסה, היו קיצוניים ואולם כל מטרתו היתה לעזור לסוויסה ולהעלות אותו על דרך המלך. מכאן, ועד האמירות הקשות והטחת ההאשמות כלפי הח"מבמסגרת פסה"ד – המרחק הוא גדול מאד.  8. בית הדין, התעלם לחלוטין מגרסתו של הח"מ ומההסברים הטובים, הקוהרנטיים והנכונים שהוצגו בפניו. גם בעניינו של הח"מ, כמו בציטוט המגמתי והחלקי של עדי העירייה, התעלם בית הדין מהתמונה כולה ובחר להציג רק חלקים ממנה במנותק מהקשרם הכללי. כך, למשל הקביעה העובדתית בסעיף 108 לפסה"ד כאילו מר צ'רלי רימון הינו יד ימינו של מנכ"ל העירייה – היתה קביעה שלא נתמכה בדבר! אלא רק במחשבות והרהורים של בית הדין. לא הובהר בפסה"ד על בסיס מה ניתנה קביעה עובדתית זאת ונראה כי מקורה באותה תחושה שביקש בית הדין קמא להביע ביחס לאמירותיו של הח"מ.   9. הח"מ הינו עובד ציבור מקצועי ומוערך מאד, המשרת את ציבור תושבי העיר כמנכ"ל העירייה מאז שנת 2008 וקודם לכן שימש כגזבר העירייה. ב- 13 השנים האחרונות, הגיעה העיר אשדוד להישגים רבים ומשמעותיים בתחומים רבים, ובכלל זה בתחומי החינוך, הדיור, התעסוקה, התכנון והבניה ועוד – כל זאת תחת ניהולו של הח"מ. לא היה כל הצדק להשתלחות השופט כהן בח"מ, עובד ציבור ותיק בעל קריירה מרשימה והישגים לא מבוטלים בצורה כה פוגענית וחסרת כל פרופורציה ואף להורות על העברת פסק הדין לגורמים במשרד הפנים, בטח ובטח כאשר אין ולא קיים כל אינטרס אישי של הח"מ וזאת תוך הכנסת קביעות שווא לתוך פסקי הדין. 10. מעיון בפסקי הדין, וסיכומי הצדדים לפסקי הדין עולה כי השופט כהן – ללא בסיס העתיק חלקים מהותיים מסיכומי התובעים, מבלי שהיה לכך תימוכין בראיות שהוצגו בפניו, והכל עקב התזה שבנה על הקלטת הסתר, תוך פגיעה בח"מ.

העתקות אלה, שהועתקו מתוך סיכומיו של ב"כ סוויסה, בלי שהשופט טרח בכלל לאמת את הבסיס העובדתי לעובדות הנטענות בעניין זה, הן העתקות שנולדו מתוך כוונה תחילה, לבסס פסק דין, על בסיס תחושת בטן, שכיוון שלא היה לה תימוכין במציאות נדרשה לביסוס עובדתי ממקור שלא היה קיים.

מדובר בפעולה של העתקה פשוטה מתוך סיכומיו של צד אחד, תוך התעלמות מהעובדות, כפי שיפורט להלן.להלן העתקות וההתייחסות המגמתית בפרשת סוויסה:11. בסעיף 61 לפסה"ד, במסגרת הפרק הדן בנושא דרישת התקן, מצא לנכון בית הדין לצטט משפט בודד מתוך סעיף 16 לתצהירו של מר אריה תורג'מן מטעם העירייה, וזאת כחיזוק לקביעה כי למרות שסוויסה הוכתר בסטטוס "ממלא מקום" ושייך למאגר של מצילים ממלאי מקום, למעשה לעירייה היה בו צורך קבוע:  אלא שהמשפט אשר צוטט בפסה"ד, מתוך סעיף 16 לתצהירו של מר תורג'מן, מעבר לעובדה כי נשמטה ממנו המילה "אין",  כפי שעוד יפורט בהרחבה, לא נרשם כמשפט בודד, אלא כחלק מפרק שלם שכותרתו "העסקת מצילים ממלאי מקום בעירייה" , אשר במסגרתו ביקשה העירייהלתאר בפני בית הדין את מנגנון העסקת מצילים ממלאי מקום בעירייה, הקיים אצלה מזה שנים רבות, להבהיר בין היתר לבית הדין אתהתכלית העומדת מאחורי מנגנון זה ולהדגיש בפני בית הדין את העובדה הפשוטה והיא כי קליטת ממלאי מקום מצילים לתפקיד קבוע, תיצור בהכרח מצב בו עובדים שאין לעירייה צורך בהם בדרך של קבע, יעמיסו על הקופה הציבורית ללא הצדק. בכדי להבין את הטעות שנפלה בסעיף 16 לתצהירו של מר תורג'מן , כפי שצוטט על ידי בית הדין, יופנה הנציב הנכבד לסעיפים 1-11 לכתב ההגנה אשר הוגש מטעם העירייה , המצויים תחת פרק "העסקת מצילים ממלאי מקום בעירייה" – הזהה כמעט לחלוטין לפרק זה כפי שבא לידי ביטוי במסגרת סעיפים 5-16 לתצהירו של מר תורג'מן.  12. עינינו הרואות, כי בנוסח סעיף 16 לתצהירו של מר תורג'מן, נפלה בשגגה טעות סופר, כך שבמקום המילה "שאין" (כפי שנרשם במקור בכתב ההגנה), נרשמה המילה "אשר" – טעות שיש בה למעשה כדי לשנות את המשמעות של הסעיף כולו, על אף שלמערערת לא הייתה כל כוונה לשנותו, ולראייה, כל יתר הסעיפים בפרק זה, העוסק במתכונת העסקת מצילים ממלאי מקום, נותרו כמעט זהים לנוסחם כפי שהובא במקור מסגרת כתב ההגנה, למעט שינויים מינוריים, כפי שפורט בהרחבה לעיל. 13. זהו המקום לציין כי ציטוט סעיף 16 לתצהירו של מר תורג'מן באופן מגמתי זה – כשהוא מוצא מתוך ההקשר הכללי בו הוא נרשם, הן בכתב ההגנה והן בתצהירו של מר תורג'מן – הובא במסגרת סעיף 71 לסיכומיו של סוויסה כפי שהוגשו לבית הדין, ציטוט זה אומץ על ידי בית הדין קמא במסגרת סעיף 61 לפסק הדין, מבלי שהובנה משמעותו הנכונה של המשפט, כפי שנרשם במקור במסגרת סעיף 10 לכתב ההגנה מטעם העירייה. 14. צר לעירייה על כך כי בית הדין התעלם מהקשר הכללי במסגרתו נרשם משפט זה בתצהירו של מר תורג'מן, ועל כך כי בסופו של יום, בחר בית הדין לצטט בפסק דינו את אותו משפט של מר תורג'מן, כפי שזה צוטט במסגרת סעיף 53(ב) לסיכומי סוויסה.ונתן משקל לא מבוטל לציטוט משפט בודד זה מתוך תצהירו של מר תורג'מן, שמעבר לעובדה כי משפט זה פשוט הוצא מההקשר הכללי במסגרתו הוא נרשם, נפלה בו טעות סופר בשגגה, וזאת בהמשך לציטוטו בצורה מגמתית, על ידי סוויסה במסגרת סיום טענותיו, תוך הטעייה של ממש.   15. בסעיף 54 לפסה"ד, תחת הפרק שכותרתו "טענותיו החילופיות של התובע בקשר למעמד דור ב' קבוע לאור כתב הקביעות שניתן לו בשנת 2016", מצא לנכון, שוב, בית הדין לצטט משפט בודד מתוך חקירתה הנגדית של הגב' מירב שרת, ראש מינהל משאבי אנוש , וזאת כחיזוק לקביעה כי מעמדו של סוויסה הינו של מציל דור ב' קבוע.  16. משפט בודד זה, אשר פעם נוספת, הוצא מהקשר הדברים הכללי במסגרתם הוא נאמר, שימש כחיזוק למסקנת בית הדין קמא, לפיה סוויסה עמד בתנאים לקבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע. אלא שבכדי להבין את ההיגיון העומד בבסיס תשובתה של הגב' שרת, יש לקרוא את כל השאלות עליהן נשאלה ואת התשובות אותן השיבה הגב' שרת, עוד לפני שהשיבה את התשובה הנ"ל, אשר צוטטה על ידי בית הדין באופן חלקי ומגמתי .  17. הנה כי כן, כאשר נשאלה הגב' שרת באיזה תנאים על סוויסהלעמוד על מנת לקבל מעמד של קביעות כמציל דור ב', השיבה הגב' שרת כי לשם קבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע על סוויסהלעמוד, הן בדרישה לעבודה במשך ארבע עונות רחצה ברצף, חמישה חודשים בכל עונה, והן לעמוד בדרישת התקן. גם כאשר הגב' שרת נשאלה באופן מטעה, האם המשיב צריך לקבל עוד פעם קביעות כדי לעבור למעמד של מציל דור ב' קבוע, השיבה הגב' שרת כי על מנת לעבור למעמד של מציל דור ב' קבוע על סוויסהלעמוד בשני התנאים הנ"ל. לבסוף, כאשר נשאלה הגב' שרת האם סוויסה עומד לקבל עוד פעם קביעות, השיבה בפשטות: "ממש לא", וזאת לאור העובדה הפשוטה והיא כי טענתה של העירייה, כפי שנטענה לאורך כל ההליך, ואשר נתמכה בתצהיריה של הגב' שרת – הינה כי בשום שלב סוויסה לא עמד בתנאים לקבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע, ומשום כך הוא אינו זכאי למעמד של מציל דור ב' קבוע, וגם לא עומד לקבל קביעות פעם נוספת. הא ותו לא !!! כוונתה של הגב' שרת מתוך הדברים שנכתבו בתצהירה ומתוך הדברים אשר נאמרו על ידה במסגרת החקירה הנגדית, ברורה כשמש, וניסיונו של סוויסה, להטעות את בית הדין קמא, ולהציג את תשובתה של הגב' שרת, כאילו היא סבורה שמאחר ולמשיב ניתן בעבר מעמד של עובד כללי קבוע, הוא לא יצטרך לקבל פעם נוספת קביעות כמציל במעמד דור ב' קבוע, היא פשוט הטעיה לשמה את בית הדין – והטעיה זאת מצאה את ביטויה בפסה"ד !!!  18. בית הדין לא שם ליבו לתשובותיה המלאות של הגב' שרת, כפי שנאמרו על ידה ממש לפני התשובה האחרונה אשר צוטטה על ידי סוויסה, במסגרת סיכומיו, ועל כך כי בסופו של יום, בחר בית הדין לצטט בפסק דינו את אותו משפט בודד שנאמר על ידי הגב' שרת, כפי שזה צוטט במסגרת סיכומי סוויסה. בכך, שגה בית הדין, כאשר נתן משקל לא מבוטל לציטוט משפט בודד זה מתוך חקירתה הנגדית של הגב' שרת, אשר פעם נוספת צוטט על ידי סוויסהבצורה מגמתית. העתקה באימוץ קביעות מפרשת סוויסה לתוך פרשת מדינה -19. הגדיל השופט בפסק הדין בעניין מדינה כאשר עירב בין שני ההליכים אשר נוהלו בנפרד, מבלי שכל העדים בתיק אחד  העידו בתיק השני, וביסס קביעות בפרשת מדינה, על דברים שהופיעו בפרשת סוויסה. 20. ההכרעה בתיק מדינה ניתנה מספר חודשים לאחר ההכרעה בתיק סוויסה. למעשה בתיק מדינה כלל לא היתה הקלטה רלבנטית, והמערכת העובדתית היתה שונה מזאת שבפרשת סוויסה.

יחד עם זאת, ובאופן תמוה, השופט גרר את פרשת ההקלטה לתוך תיק זה, והגדיל עשות שעה שמיקם שני עדים, שכלל לא העידו בתיק זה, מתיק סוויסה, בתוך תיק זה.

מדובר במגמה בוטה, שהטתה את הכף בתיק זה, לקבלת עמדתו של מדינה, תוך הישענות על הפסיקה המגמתית בפרשת סוויסה, תוך אימוץ מתגלגל של טענות סוויסה. 21. בסעיף 26.10 לפסק הדין בפרשת מדינה, בפרק העוסק בטענות העירייה, נרשם: "הוכח כי העדים אשר זימן מדינה להעיד מטעמו (מר ניצן תורג'מן ומר משה בנימין), היו נגועים בשיקולים זרים והעידו מתוך אינטרס ברור לפגוע בעירייה ולא מתוך רצון לחשוף את האמת". אלא שהטענה הנ"ל כלל לא נטענה על ידי העירייה, וזאת מן הטעם הפשוט כי מר ניצן תורג'מן ומר משה בנימין כלל לא זומנו על ידי מדינה בתיק זה, אלא זומנו כעדים מטעמו של סוויסה בהליך השני. 22. מעיון בשני פסקי הדין, עולה סעיף 26.10 הנ"ל זהה לחלוטין לסעיף 23.12 לפסק הדין אשר ניתן בעניינו של סוויסה, ללמדך, כי בית הדין קמא כלל לא עשה את ההפרדה המתבקשת בין שני ההליכים. בנוסף לאמור, בסעיף 26.12 לפסק הדין, מייחס בית הדין, לעירייה, את הטענה כי מדינה לא עמד בתנאי של מספר חודשי עבודה בכל עונה לצורך קבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע במהלך השנים 2011-2013. אלא שגם טענה זו כלל לא נטענה על ידי העירייה בשום שלב של ההליך אשר התנהל בבית הדין, וליתר דיוק, טענת העירייה, לאורך ההליך אשר התנהל בבית הדין, התייחסה לאי עמידתו של מדינה בתנאים לקביעות, ביחס לעונות הרחצה אשר חלו בין השנים 2013-2017.  23. עוד בהקשר זה, יצוין כי גם טבלת האקסל המסכמת אשר צורפה כנספח 12 לתצהירים מטעם עדי העירייה, מר אריה תורג'מן והגב' מירב שרת, ואשר אוזכרה על ידי בית הדין במסגרת סעיף 26.12 הנ"ל וכן במסגרת סעיף 35 לפסק הדין, התייחסה לעונות הרחצה שחלו בין השנים 2013-2017, ולא נטענה טענה ביחס לעונות הרחצה 2011-2012, אשר כאמור, עונות אלה נידונו כבר במסגרת פסק הבוררות מיום 25.8.2013. הנה כי כן, דוגמה נוספת לחוסר תשומת הלב של בית הדין ביחס לעובדות ולטענות אשר נטענו במסגרת ההליך אשר התנהל בפניו, אשר הרושם העולה מעיון בפסק הדין נשוא ערעור זה, הוא כי גם להן ניתן משקל לא מבוטל במסגרת פסק הדין.  24. התנהלותו של השופט כהן, בפרשת סוויסה ומדינה, הייתה התנהלות דורסנית, כאשר במסגרת התוצאה אליה כיוון, לא היסס השופט כהן לרמוס את הח"מ, לצטט מתוך סיכומי התובעים טענות שלא הוכחו, ולהצמיד עדים מתיק אחד לתיק השני. 25. כפי שנראה זאת שיטת העבודה של השופט כהן, כפי שגם התגלתה במקרים אחרים.  26. אבקש להבהיר כי על פסקי הדין הוגשו ערעורים לבית הדין הארצי, אשר בחר שלא להתערב בפסקי הדין, כיוון שחלק מהותי בערעורים אלה נסב על קביעותיו העובדתיות של השופט כהן, יחד עם זאת ביה"ד קבע כי טענותיה המשפטיות של העירייה בדבר חובה לקיום תקן למשרת מצילים, כפי שטענה העירייה בפני השופט כהן, וחובה לעבוד פרק זמן מהותי בעונת רחצה, נכונות, ובכך קיבל למעשה את טענות העירייה, תוך שמירה כבודו של השופט כהן. 27. לשם הנוחיות אני  מצרף כנספח 9 טבלת השוואה המצביעה על העתקות שבוצעו על ידי השופט כהן מסיכומי התובעים וכן העתקות מפסק הדין בעניינו של אושרי סויסה לפסק הדין בעניין מדינה.   

בכבוד רב,

אילן בן עדי מנכ"ל העירייה